צאלים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צאלים
Zeelim2014.jpg
חזית בניין חדר האוכל
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית אשכול
גובה ממוצע[1] ‎140 מטר
תאריך ייסוד 1947
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 495 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎5.3% בשנה
31°12′14″N 34°32′03″E / 31.2039653697743°N 34.5340509979091°E / 31.2039653697743; 34.5340509979091
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
5 מתוך 10

צֶאֶלִים הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני, כ-12 קילומטר דרומית-מזרחית לצומת מגן. משתייך לתנועה הקיבוצית. הקיבוץ נקרא על שם עצי השיטים הנפוצים באזור, שזוהו בטעות כעצי צאלים מקראיים.

היסטוריה

הקיבוץ נוסד בינואר 1947 על ידי גרעיני תנועת נוער ממזרח אירופה ומצפון אפריקה. חלק מחברי הקיבוץ הקימו את הנקודה בנגב והתיישבו בה בחודש זה, ושאר חברי הקיבוץ התיישבו בינתיים, באפריל 1947, ליד רחובות, מערבית לגבתון, כקבוצות עבודה, עד שהנקודה תוכשר לקלוט את כולם.[3] היישוב הוקם בהמשך למגמה שהנחתה את ייסוד אחד-עשר היישובים בנגב, ואיתו הוקמו גם מבטחים ועלומים[דרושה הבהרה]. חשיבותם של יישובים אלו הייתה שהם עלו כהיאחזויות שעל קו המים לנגב. קו מים זה היה עורק החיים של יישובי הנגב טרום הקמת המדינה ובעת מלחמת העצמאות. ביישוב הוקמו גם מתקנים לאגירת מים ומגדל מים אליו הוזרמו מים מהשלוחה המערבית של קו המים.[4] שם הקיבוץ בנגב היה בהתחלה שרשים. לאחר זמן קצר נאלצו לשנות את השם לצאלים, כי הייתה פעם קבוצה בשם שרשים.[5] אך המשיכו לקרוא למקום שרשים במשך זמן מה.

במלחמת העצמאות שכנה במקום מפקדת הגדוד השמיני של חטיבת הנגב.

לאחר המלחמה עברו במרץ 1949 כל חברי צאלים, הן אלה שבנגב והן אלה שליד רחובות, אל הקיבוץ כפר החורש שליד נצרת, שסבל מעזיבת תושבים.[6] עם עזיבת אנשי צאלים את הנקודה בנגב, או קצת לפני עזיבתם, הגיעה במקומם קבוצה של עולים צעירים, ניצולי השואה ממזרח אירופה, ויישבו את המקום.[7] מיקומו הקבוע של הקיבוץ הוא מעט מדרום למיקומו בהתחלה. באתר המקורי נשארו כמה שרידים, אחד מהם הוא בית הביטחון הישן, שהוכרז כאתר לאומי.

הקיבוץ היום

אוכלוסיית הקיבוץ מונה כ-430 תושבים. הגישה לקיבוץ מתבצעת דרך כביש 222, המחבר בין יישובי מועצה אזורית אשכול לבין יישובי המועצה האזורית רמת הנגב.

בקרבת הקיבוץ שוכן המרכז הלאומי לאימונים ביבשה של צה"ל, המכונה על שם הקיבוץ גם בשם "מחנה צאלים".

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[8] 

בקיבוץ נמצאת חברת UBQ שפיתחה טכנולוגיה להפיכת פסולת ביתית לחומר גלם ירוק לתעשייה.

בחודש ספטמבר 2023 הודיעה החברה כי היא גייסה 70 מיליון דולר.[9]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צאלים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אפריל 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ שני קיבוצים משתכנים ברחובות, משמר, 18 באפריל 1947
  4. ^ אתר לאומי בית הביטחון בצאלים, באתר iNature
  5. ^ דפי נגב, דבר, 4 ביולי 1947
  6. ^ "צאלים" מצטרפים לכפר-החורש, דבר, 25 במרץ 1949
  7. ^ יצחק אוירא, צאלים, דבר, 4 בדצמבר 1949
    יחסם של אנשי הקיבוץ לקברות גיבורים, הבוקר, 26 ביוני 1949
  8. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  9. ^ מאיר אורבך, חברת UBQ מקיבוץ צאלים לטיפול בפסולת גייסה 70 מיליון דולר: "נקים עוד מפעלים", באתר כלכליסט, ‏13 בספטמבר 2023



Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא קיבוצים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0