כרם שלום
ערך זה עוסק בקיבוץ. אם התכוונתם למעבר גבול, ראו  בניין חדר האוכל (תכנון: ישראל גודוביץ)
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | אשכול |
| גובה ממוצע[1] | 87 מטר |
| תאריך ייסוד | 1956 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 220 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 13.4% בשנה |
(למפת מערב הנגב רגילה)   כרם שלום | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
5 מתוך 10 |
כֶּרֶם שָׁלוֹם הוא קיבוץ בחולות חלוצה השייך למועצה אזורית אשכול ומשתייך לקיבוץ הארצי. הקיבוץ נקרא בשמו בשל מיקומו בקרבת הגבול ישראל–מצרים ותמיכת מתיישביו בכינון שלום באזור. היישוב כרם שלום נמצא קרוב לרפיח, המשמשת מעבר גבול שבין רצועת עזה למצרים, והוא היישוב המערבי ביותר במדינת ישראל.
ב-7 באוקטובר 2023 מנעה כיתת הכוננות של הקיבוץ ניסיון טבח על ידי מחבלים מארגון הטרור חמאס.
היסטוריה
היאחזות נח"ל
המקום נודע בעבר (במפות אנגליות) בשם "כרם אבו סאלֶם". ב-1956 הוקמה במקום היאחזות נח"ל שנקראה "כרם אבשלום", כהד לשם הקודם, על שמו של אבשלום פיינברג שנפל לא הרחק משם. ההיאחזות הוקמה ב-13 ביוני 1956 על ידי גרעינים של הצופים הדתיים, בני עקיבא ונוער עולה משדה אליהו[3]. בספטמבר 1956, מספר חודשים לאחר העלייה לקרקע, התקיים טקס היאחזות רשמי במקום, בנוכחות אלוף הפיקוד והרב שלמה גורן, הרב הצבאי הראשי[4], ובו גם שונה השם מכרם אבשלום לכרם שלום, אם כי השם 'כרם אבשלום' המשיך להיות בשימוש גם בשנים הבאות. בהמשך החזיקו את ההיאחזות בסבב גרעינים של הקיבוץ הדתי, תנועת המושבים והקיבוץ הארצי. החל מנובמבר 1957 הוחזק המקום באופן קבוע על ידי גרעינים של הקיבוץ הארצי[5].
ההיאחזות סבלה מראשיתה מיריות ממוצבים מתוך רצועת עזה[6]. היא אף הייתה היעד של תוכנית מצרית לכיבוש המקום, תוכנית שסוכלה על ידי מלחמת סיני[5].
בשנת 1959 הוארך כביש 232 והגיע עד להיאחזות[7]. על פי התוכנית, היה אמור היישוב להתאזרח בשנת 1960[8], אולם הדבר לא יצא אל הפועל. במהלך מלחמת ששת הימים הופגז ההיאחזות במשך כ-24 שעות, ללא נפגעים בנפש[9]. לבסוף, ב-1968 היא אוזרחה[10].
כקיבוץ של השומר הצעיר
הקיבוץ עבר לנקודת הקבע שלו בשנת 1971[11]. המתיישבים הראשונים היו גרעין ילדי תנובה (גיל"ת), בני קיבוצים של השומר הצעיר אשר ניסו לשחזר את הקיבוץ האידאולוגי של ראשית ההתיישבות. שנה לאחר האזרוח נקלט גרעין נוסף של בני קיבוצים (גרעין לביא) ובשנים שלאחר מכן שני גרעינים של נוער עירוני, שלא היו חברי תנועת נוער – הגרעינים שלום ואבשלום. שני הגרעינים הללו התפרסמו לימים כחממה של מובילי תרבות.
בשנות השבעים נודע כרם שלום, על ארבעת גרעיניו, כמעוז של אידאולוגיה שמאלנית ויונית, וחברי הקיבוץ הובילו הפגנות, אירועים ועצומות – בין היתר כנגד ההתנחלויות ברצועת עזה ובצפון סיני.
בשנת 1995 התפרק הקיבוץ לאחר שנקלע למשבר חברתי וכלכלי אשר בעקבותיו מרבית חבריו עזבו אותו. מספר חברים נשארו לגור במקום ואליהם הצטרפו במשך הזמן עולים חדשים מחבר המדינות[12].
הקיבוץ המחודש
הקיבוץ במתכונתו הנוכחית הוקם בשנת 2001 במסגרת תוכנית לשיקומו[13]. במסגרת התוכנית נחתם חוזה בין הקיבוץ הארצי, קיבוץ ניר יצחק השכן והאגודה השיתופית כרם שלום (הגוף הכלכלי של היישוב). על פי ההסכם, ניר יצחק, קיבוץ חזק כלכלית וחברתית, לקח על עצמו את שיקום הקהילה והמשק בכרם שלום, וקבל למשך חמש שנים את ניהול השלחין של הקיבוץ[12]. הקיבוץ הצליח להשתקם וקלט חברים חדשים[14].
בסוף 2005 הוקם בסמוך לקיבוץ, לאחר פינוי רצועת עזה, מסוף גדול למעבר סחורות לעזה במעבר כרם שלום, המאפשר מעבר מטען מישראל לרצועת עזה ולמצרים, ולהפך[15].
בתחילת 2012 היו בקיבוץ 27 חברים, 17 מועמדים ו-17 צעירים לפני ובמהלך שירות צבאי[16]. בעקבות המספר המועט של התושבים, הקיבוץ נכנס לרשימת היישובים בתת-אכלוס של משרד החקלאות, מפני שפחות ממחצית מהקיבולת שלו הייתה מאוכלסת. הקיבוץ ביקש לנסות ולמשוך תושבים חדשים[17], אך הממשלה סירבה לסייע במיגון הבתים שמיועדים לקליטה של חברים חדשים, כ-20 בתים שנועדו לקלוט כ-80 חברי חדשים, והקיבוץ נתקל בקשיים בגיוס תושבים חדשים בגלל קרבתו לעזה[18].
מציאות זאת השתנתה בשנת 2017, אז הוחל בקליטת משפחות דתיות (בני עקיבא) במקום, במטרה להגדיל את היישוב, בשיתוף פעולה עם הקיבוץ הדתי[19][20]. כיום הקיבוץ ממשיך לקלוט משפחות חדשות.
בצידו המערבי של היישוב הוקמה חומה החוצצת בינו לבין רצועת עזה.
קרב כרם שלום
ערך מורחב – קרב כרם שלום
ב-7 באוקטובר 2023 פשטה חולייה של כ-20 מחבלים על קיבוץ כרם שלום בניסיון לבצע בו טבח וחטיפת אזרחים, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל. אולם בקרב שערכו עמם חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ יחד עם 6 חיילים הצליחו להדוף אותם ומנעו את הטבח.
דמוגרפיה
הקיבוץ מונה כ-35 משפחות של חברי קיבוץ, עם כ-100 ילדים ועוד מספר משפחות בתהליך קליטה. בשנת 2017 הוחל בקליטת משפחות דתיות במקום במטרה להגדיל את היישוב, בשיתוף פעולה עם הקיבוץ הדתי[19][20]. בקיבוץ חיה קהילה מעורבת של דתיים וחילונים תוך שמירה על אורח החיים של כל אחד מחברי הקיבוץ חילוני ודתי.
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[21] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[22]
גלריה
חומה סביב הקיבוץ
מזכירות הקיבוץ
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כרם שלום |
- אתר קיבוץ כרם שלום
- תמיר סטיינמן, הקיבוץ שקם לתחייה לאחר שכמעט והתרוקן בשל ירי הטילים מעזה, באתר מאקו, 12 במרץ 2021
- כרם שלום, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- סקירה אדריכלית מלווה בתמונות וחומרים היסטוריים על מבנה חדר האוכל באתר "חלון אחורי", יוני 2010
- תולדות קיבוץ כרם-שלום, המשך, טבע הדברים
שירלי סיידלר, כרם שלום צומח במלחמה, באתר הארץ, 3 באפריל 2015- הדס יום טוב, "אם לא נגור פה, מי יגור פה": הסיפור המיוחד של כרם שלום, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 באפריל 2021
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ דוד גלס, כרם אבשלום בקרן רפיח, הצופה, 3 באוגוסט 1956
- ^ כרם אבשלום מול פני האויב, הצופה, 26 בספטמבר 1956
- ^ 5.0 5.1 יאיר דאר, לנו המגל הוא החרב, עמ' 122
- ^ אש מצרית לעבר כרם אבשלום, חרות, 31 ביולי 1956
יריות אל כרם אבשלום, דבר, 14 באוגוסט 1956 - ^ ישעיהו אביעם, ממול סיירו חיילי האו"ם, מעריב, 21 באוקטובר 1959
- ^ אשכול: עוד השנה יוקמו יישובים חדשים, דבר, 14 במרץ 1960
- ^ דוד גלס, במערב יש חדש, הצופה, 7 בדצמבר 1956
- ^ חבל הבשור עתיד להיות גן החורף של אירופה, מעריב, 17 במאי 1968
- ^ כרם שלום יישוב קבע, דבר, 26 במאי 1971
- ^ 12.0 12.1 סטלה קורין-ליבר, נלחמים על כרם שלום, באתר גלובס, 29 בינואר 2001
- ^ אפרת שלום, מחפשים את החברים שלהם, באתר הארץ, 24 במאי 2002
- ^ יניר יגנה, למרות האיומים, משפחת לנשנו עברה לכרם שלום, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2012
- ^ ליאור גרינבאום, תוכנית בישראל: תפעיל את מעבר כרם שלום להעברת סחורות מישראל לשטח רצועת עזה, באתר גלובס, 19 במרץ 2006
- ^ יניר יגנה, גם כעת, כרם שלום קולט חברים חדשים, באתר הארץ, 12 במרץ 2012
- ^ יניר יגנה, עם 30 חברים בלבד, קיבוץ כרם שלום מחפש "ציונים" חדשים להתיישב בגבול עזה, באתר הארץ, 29 במאי 2011
- ^ יניר יגנה, המדינה לא ממגנת, ומשפחות חוששות לעבור לכרם שלום, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2012
- ^ 19.0 19.1 נחמן גלבוע, מסתמן: כרם שלום יהיה לקיבוץ מעורב, 18 ביוני 2017
- ^ 20.0 20.1 מתן צורי, קיבוץ מאחורי חומה: רקטות, מנהרות ובית כנסת, באתר ynet, 1 ביוני 2018
- ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
- ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים
| ||||||||||||
