קאת (עוף מקראי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לילית מדבר, אחד הזיהויים המוצעים לקאת
שקנאי - זיהוי העוף ע"פ הרב יוסף קאפח.
כוס החורבות - לפי אחד הזיהויים אחד מתת-המינים שלו הוא הקאת

קָאָת (או: קָאַת) הוא מין עוף דורס לילה, שהוזכר בתורה ברשימת העופות הטמאים, ובישעיהו ובתהילים כעוף מדברי, המסמל חורבן של מקום. זיהויו של העוף כיום אינו ברור ונתון למחלוקת בין החוקרים. בין השאר, יש המזהים אותה עם העוף הנקרא כיום לילית מדבר (Strix Butleri), הדומה לכוס החורבות, אך גדול ובהיר ממנו. היו גם שזיהו אותה עם תת-מין של כוס החורבות, Athene Noctua Saharae. לעיתים זוהה הקאת גם כשקנאי[1][2].

זיהוי העוף

בספר ויקרא נאמר:

ואת אלה תשקצו מן העוף... ואת התנשמת ואת הקָאָת ואת הרחם.

ויקרא יא, יג-יח

איסור זה באשר לקאת חוזר על עצמו בספר דברים (יד, יז).

רמז למהותו של העוף ניתן ללמוד מספר ישעיהו, שם נאמר:

וירשוה קָאַת וקִפוד וינשוֹף ועֹרב ישכנו בה.

ישעיהו לד, יא

כך שמדובר ככל הנראה בעוף לילי, המסמל שממון וחורבן של מקום (בהקשר זה מופיעה הקאת יחד עם הקיפוד - שבמקרים אלו הוא עוף לילי - גם בצפניה, ב', י"ד). כן עולה גם מן הכתוב (תהילים, ק"ב, ז') "דמיתי לקְאַת מדבר, הייתי ככוס חֳרבות". מכתוב זה עולה גם, ככל הנראה, שעוף זה נוהג להשמיע קולות הדומים ליללות ובכיות בלילה.

בתלמודים מזוהה הקאת כציפור הנקראת בלשונם 'קיק'[3], מזיהוי זה משתמע ש'שמן הקיק' המופיע במשנה, מסכת שבת, פרק ב', משנה א' כאחד השמנים הפסולים להדלקת נר שבת מופק מציפור זו. בתלמוד הבבלי מוסיפים שציפור ה'קיק' שוכנת "בכרכי הים". רס"ג תרגם את המילה למילה הערבית 'קוק', שהרב יוסף קאפח מסבירה כ"עוף מים לבנבן בעל מקור ארוך, חי מציד דגים", ומשום זה יש הסוברים שהקאת הוא השקנאי המוכר לנו היום ש"מקיא" את הדגים מפיו ואוכל אותם.

בקרב החוקרים החדשים, יש המזהים אותה עם העוף הדומה לכוס החורבות, Strix Butleri (לילית המדבר); פליקס[4] מזהה אותה עם תת-מין של כוס החורבות אשר שמו המדעי הוא Athene Noctua Saharae.

שמה של הקאת נגזר אולי מהמייתה, או על שם הקאתה את עצמות הטרף שלה, כדרכם של דורסי הלילה. יצוין כי בעוד שבתורה מנוקד שמה של הקאת בשני קמצים (קָאָת), בנביאים הוא מנוקד בקמץ ופתח (קָאַת).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראובן אלקלעי, מילון עברי אנגלי שלם, מסדה, תל אביב, 1965, עמ' 2218 : קָאָת, קָאַת – Pelican .
  2. ^ יהודה אבן שמואל קאופמן, מילון אנגלי-עברי, דביר, תל אביב 1961 עמ' 488: Pelican - שקנאי קאת קקה רחמה.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כא עמוד א; תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ב', הלכה א'.
  4. ^ החי של התנ"ך, תל אביב, תשט"ו, עמ' 72.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0