קובי מרום

יעקב מרום
לידה	16 במרץ 1960 (גיל: 64); מקנס, מרוקו
תאריך עלייה	1963
כינוי	קובי
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	אוגוסט 1978 – דצמבר 2000 (כ־22 שנים)
דרגה	אלוף-משנה
תפקידים בשירות
	קצין אג"ם ביחידת שלדג; מפקד גדוד בחטיבת ביסלמ"ח; מפקד גדוד 13; מפקד בא"ח גולני; מפקד חטיבת החרמון; מפקד עוצבת חירם;
פעולות ומבצעים
	מבצע שלום הגליל; המערכה ברצועת הביטחון;

יעקב (קובי) מרום (מויאל) (נולד ב-16 במרץ 1960) הוא קצין בצה"ל במילואים בדרגת אלוף-משנה, את רוב שירותו עשה קובי מרום בגולני, היה מפקד גדוד 13, ומפקד בא"ח גולני. בעבר פיקד על חטיבת החרמון, ועל עוצבת חירם -769 בתקופת אזור הביטחון

כיום מרצה מרום בישראל ובעולם בנושא אתגרי הביטחון של ישראל המתמחה בזירה הצפונית.

שירותו הצבאי

מרום נולד במקנס במרוקו, כעבור שלוש שנים, במאי 1963, עלה עם משפחתו לישראל וגדל במושבה ראש פינה בתקופת תקריות הגבול עם הסורים ערב מלחמת ששת הימים .בשנת 1968 עברה משפחתו לקריית ביאליק, מרום התחנך באורט ביאליק במגמה ריאלית היה חבר בתנועת הצופים בשבט להבות, הצטיין בכדורסל, שיחק בקבוצת הנוער של הפועל חיפה והיה בסגל נבחרת הקדטים של ישראל. עם גיוסו לצה"ל באוגוסט 1978 שובץ בחטיבת גולני. מרום עבר את הגיבוש ליחידות החטיבתיות והתקבל לסיירת גולני. בגולני עבר מרום הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. הוא לקח חלק במבצעים רבים בלבנון לרבות מבצע מוביל, פשיטה על יעדי מחבלים בכפר ארנון שבלבנון, ובפעולת ההשתלטות על בית המחבלים במשגב עם. בשנת 1980 נבחר מרום לחייל מצטיין צה"לי במסגרת פרויקט "מלך ליום אחד" במסגרת פרייקט מיוחד זה נפגש מרום לפגישה אישית עם ראש הממשלה מנחם בגין, ראש המוסד ועוד. ב-1980 יצא לקורס קציני חי"ר^[1] אותו סיים בהצטיינות, בהמשך שימש מפקד מחלקה בגדוד 51, תחת פיקודו של גבי אשכנזי בפלוגה א' יחד עם גדי איזנקוט.

במלחמת לבנון הראשונה שימש כקצין המבצעים הגדודי^[2], בקרב למרגלות הבופור ביום הראשון למלחמה, לאחר שנפצעו המג"ד והמ"פים, נטל מרום את הפיקוד על הכוח והוביל אותו בלחימה עד לבוא הסמג"ד, בהמשך המלחמה נתמנה למפקד פלוגה ב' בגדוד איתה לחם בביירות במשך חודשים רבים. בקיץ 1983 התמנה מרום לקצין אג"ם ביחידת שלדג תחת פיקודם של גיורא ענבר ודורון אלמוג. במסגרת השירות בשלדג מרום פיקד על מבצע משה להעלאת יהודי אתיופיה ממדבר סודאן. ב-1985 השתלם בקורס מתקדם בצבא ארצות הברית שנערך בפורט בנינג, עם שובו נתמנה לסגן מפקד גדוד 13 תחת פיקודו של משה קפלינסקי. ב 1986 יצא מרום לשנת לימודים בבית הספר לפיקוד ומטה אותו סיים בצטיינות ובסיומו נתמנה לקצין אג"מ חטיבת גולני תחת פיקודו של המח"ט גבי אשכנזי.

ב 1988 מרום פיקד על גדוד 17 בחטיבת ביסלמ"ח והוביל את קליטת נגמ"ש האכזרית בצה"ל, לאחר מכן ב-1990 פיקד על גדוד 13^[3], בתקופתו של משה צין כמח"ט גולני, בפעילות בשיטחי איו"ש ובגבול לבנון כולל במבצע גדודי חוצה קו אדום מול הכפר קבריחא. ב 1992 יצא מרום לשנת השלמת תואר באוניברסיטת חיפה, לאחר מכן פיקד על בא"ח גולני. ב-1994 פיקד על חטיבת החרמון בשנים 1994–1996. בהמשך מונה למפקד עוצבת חירם בין השנים 1996–1998^[4], בין היתר במבצע "ענבי זעם," אסון השריפה בוואדי סלוקי^[1]. ואסון המסוקים^[5].תקופה מרכזית בלחימה בחזבאללה עם תקריות ואירועים רבים, שהציבו אתגרי לחימה, פיקוד ומנהיגות רבים. ב-1998 נשלח מרום עם משפחתו ללימודי תואר שני בוושינגטון מטעם צה"ל (n.d.u), שם החליף את בני גנץ. בתפקידו האחרון בצה"ל שימש כמדריך בקורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים. בדצמבר 2000 השתחרר מצה"ל^[6] ומשמש עמית מחקר במרכז הבינתחומי הרצליה.