פתיחת התפריט הראשי

המכלול β

איתי וירוב

איתי וירוב
Itai Virob. USMC-120314-M-3612M-002 (cropped).jpg
תאריך לידה 14 באפריל 1966
מקום לידה קיבוץ רמת הכובש, ישראל
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1985 - היום
דרגה תת אלוף  תת אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

האינתיפאדה הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע שובו אחים
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן

איתי וירוב (נולד ב-14 באפריל 1966) הוא קצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף. שימש ראש מטה זרוע היבשה, מפקד אוגדת עזה, קצין חי"ר וצנחנים ראשי ומפקד חטיבת כפיר.

תוכן עניינים

ביוגרפיה

וירוב נולד וגדל בקיבוץ רמת הכובש. התגייס לצה"ל בשנת 1985, התנדב לצנחנים, למסלול בני משקים בגדוד הנח"ל המוצנח. עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. בסיום הקורס חזר לגדוד הנחל המוצנח, ומונה למפקד מחלקה. באוגוסט 1989 התמנה למפקד פלוגת מסלול בגדוד. הייתה זו הפלוגה הראשונה של גדוד 50 שחייליה התגייסו ישירות לחטיבה, שלא דרך מסלול בני משקים או נח"ל מוצנח. בשנת 1991 מונה למפקד הפלוגה המסייעת בגדוד 101. בשנת 1992 מונה לסגן מפקד בא"ח צנחנים. בהמשך מונה לקצין אג"ם של חטיבת הצנחנים[1]. לאחר מכן השלים הסבה מלאה לחיל השריון, לימודים בפו"ם ותואר ראשון בכלכלה.

בשנת 1997 הועלה לדרגת סא"ל ומונה למפקד גדוד 101, ושימש בתפקיד עד שנת 1999, והוביל אותו בין היתר בלחימה ברצועת הביטחון מול חזבאללה[2]. בשלהי 1998, העיר לו הרמטכ"ל, שאול מופז, לאחר שתיחקר אישית אירוע בו חדר מחבל חזבאללה למוצב סוג'וד שבדרום לבנון, שאויש על ידי לוחמי הגדוד, והצליח להימלט ללא פגע. מופז הדיח מתפקידי לחימה את מפקד המחלקה שאיישה את המוצב, וכן את סמל המחלקה ולוחם שנאבק במחבל והבריח אותו, מכיוון שלא חתרו למגע והרגו את המחבל. כמו כן העיר לכל שרשרת הפיקוד[3], ובהם מפקד הגדוד, וירוב, אשר מחה על כך[4]. מופז ניצל את האירוע כדי לחדד לפקודיו את חשיבות ערך הניצחון בלחימה בעיניו, בכל מפגש ומפגש עם האויב, באומרו-"בסופו של יום, אנחנו צריכים לנצח."[5]. ביוני 1999 הוביל כוח מן הגדוד שנתקל בחולייה בת ארבעה מחבלים בסמוך למוצב ריחן ומפקדו נפצע[6]. הכוח בפיקודו לחם במחבלים בשטח סבוך והררי והרגם[7]. בשנת 1999 מונה למפקד בא"ח צנחנים שהיה ממוקם באותה העת בסמוך לסנור, בתקופתו כמפקד הבסיס הנהיג מדיניות חדשה בטירונות הצנחנים, שדגלה בהימנעות מענישה ובמתן גמול לחיילים מצטיינים[8]. לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה, נאלץ להתמודד עם ירי לעבר הבסיס והנחת מטעני חבלה על הצירים המובילים אליו, אך התנגד לפינויו והעברתו למקום אחר, כדי שלא יווצר הרושם של נסיגה תחת אש המחבלים, צעד שהתבצע לבסוף לאחר סיום תקופת כהונתו[9]. את תפקידו סיים בשנת 2001. לאחר מכן השלים לימודי אסטרטגיה צבאית בקולג' המלכותי ללימודי ביטחון באנגליה (RCDS).

בשנת 2003 הועלה לדרגת אל"ם ומונה למפקד עוצבת חירם, ושימש בתפקיד עד שנת 2005. בהמשך מונה למפקד המכללה לפיקוד טקטי ובמקביל למפקד חטיבה 55 בין השנים 2005–2007, והוביל את החטיבה בין היתר במהלך מלחמת לבנון השנייה, בין פעולות החטיבה היה מבצע איגוף מוצלח של חזבאללה בסיום המלחמה[10]. החטיבה זכתה לפרס ממפקד זרוע היבשה על פעולותיה במלחמה[11]. ב-5 באוגוסט 2007 מונה למפקד חטיבת כפיר, ושימש בתפקיד עד 20 באוגוסט 2009. כמפקד החטיבה העיד במשפטו של סגן אדם מלול, סגן מפקד פלוגה בגדוד שמשון, שהואשם כי במהלך פעילות מבצעית בשומרון הכה בידו פלסטיני. על השאלה האם יש מקום לנקוט באלימות פיזית כלפי אזרחים, השיב כי:

"רק כל עוד זה משרת את המשימה. פציעה היא דבר אסור, וכן כל הפעלת אלימות שלא משרתת פעילות בטחונית הכרחית. האם יש טבלה שאומרת מה מותר ומה אסור? לא, וגם בלתי ניתן שתהיה. אני חושב שיש היתממות בפני בית הדין. אני, כמו כל הקצינים שלי, יצאתי היום ברבע לחמש לפנות בוקר ממעצרים ואני חי את המתרחש בפעולות האלה. יש הבדל בין מה שמוגדר כאלימות, בין השטח לכאן. תשאול הוא פעולה אגרסיבית, יחסית. לפעמים יש צעקה והצמדה לקיר, לפעמים אין מנוס מלטלטל, להצמיד, לדחוף - כשהדבר מחייב. לומר שתשאולים נעשים ללא הפעלת כוח בכלל זו היתממות."

בנוסף ציין:

"הפעלת אלימות ואגרסיביות שתמנע הסלמת מצב וצורך להשתמש באלימות יותר גדולה, היא לא רק מותרת, היא לעיתים חובה. מכה, דחיפה, גם כשהאנשים אינם מעורבים בסיטואציה מבצעית במידה שיכולה לקדם את ביצוע המשימה היא בהחלט דבר אפשרי"[12].

בעקבות דבריו ננזף על ידי אלוף פיקוד המרכז, גדי שמני, ונרשמה לחובתו הערה פיקודית[13]. פנייה של האגודה לזכויות האזרח, ליועץ המשפטי לממשלה, בקריאה לפתוח נגדו בהליכים פליליים, נענתה בשלילה, לאחר שהיועץ הודיע כי הוא מסתפק בטיפול המשמעתי שננקט בתוך הצבא. עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק של תנועת יש דין כנגד הרמטכ"ל גבי אשכנזי, הובילה להוראת הפרקליט הצבאי הראשי לפתוח בחקירה פלילית[14], שנסגרה לאחר שהפצ"ר קבע ש"מכלל חומר החקירה עולה שבמסגרת תפקידו כמפקד חטיבת כפיר, לא העביר מסרים בלתי חוקיים בכל הנוגע להתנהלות חיילי החטיבה בלחימה בכלל ומול אוכלוסייה אזרחית בפרט, וכן כי לא נקט בעצמו באלימות כלפי האוכלוסייה המקומית, או שהיה עד להתנהלות מעין זו". הפצ"ר אף שיבח אותו ש"מהחקירה עולה כי פעל להטמעת נהלים וביצוע פעילויות חינוכיות ופיקודיות שמטרתן מניעת התנהגות בלתי חוקית כלפי האוכלוסייה המקומית" וכן "לא חסך במאמצים והשתמש בכל במה אפשרית כדי להבהיר לפקודיו את הנורמות שיש לנהוג לפיהן"[15]. לאחר לימודים במב"ל חזר לפקד בשנית על חטיבה 55 בין השנים 20102011 ובמקביל שימש כמפקד קורס מג"דים בקורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים.

ב-23 בינואר 2012 הועלה לדרגת תא"ל ומונה למפקד קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים, ובמקביל פיקד על פרויקט בזרוע היבשה[16], ושימש בתפקידים אלו עד ספטמבר 2012. ב-13 בספטמבר 2012 מונה לקצין חי"ר וצנחנים ראשי[17], ושימש בתפקיד עד 1 ביולי 2014. ב-31 באוגוסט 2014 מונה למפקד אוגדת עזה[18], ושימש בתפקיד עד 19 במאי 2016. בתחילת יוני 2016 מונה לראש מטה זרוע היבשה, ושימש בתפקיד עד אפריל 2018.

וירוב נשוי ואב לשישה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אביחי בקר"אלוף עצבות", באתר הארץ, 26 באפריל 2002.
  2. עמוס הראל, "תדע כל אם עברייה", כנרת זמורה ביתן, 2013, עמודים 14-31.
  3. עמוס הראל ואבי יששכרוף,קורי עכביש הוצאת ידיעות אחרונות, עמוד 25.
  4. אנשיל פפרהפצ"ר גיבה את החלטת אלוף פיקוד מרכז לנזוף באל"מ וירוב, באתר הארץ, 22/05/09
  5. עפר שלח ורביב דרוקר, "בומרנג", הוצאת כתר, 2005, עמוד 48.
  6. שי לוי, ‏40 שנה ל-669: סיפורה המרתק של יחידת העילית, באתר ‏mako‏‏, ‏22 בדצמבר 2014‏.
  7. 1איתי וירוב, הרצאה במכינת עצם, ‏ 07.02.2014.
  8. פליקס פריש, מהפכה בצנחנים: טירונות בלי עונשים, באתר ynet, 24 בפברואר 2001.
  9. בעקבות ניסיונות הפיגועים: צה"ל עומד לפנות בסיס טירונים מסאנור, באתר וואלה! NEWS‏, 6 בנובמבר 2001.
  10. חנן גרינברג, "האויב חטף ולא הבין מאיפה זה בא לו", באתר ynet, 17 באוגוסט 2006.
  11. ליהי ויגודסקי, ווסט פוינט גלילות, בטאון ביבשה, גיליון 1, ‏ אפריל 2007.
  12. רועי שרון, "מכה היא לפעמים חלק אינטגרלי מהמשימה", באתר nrg‏, 15 במאי 2009.
  13. אנשיל פפרהפצ"ר גיבה את החלטת אלוף פיקוד מרכז לנזוף באל"מ וירוב, באתר הארץ, 22 במאי 2009
  14. אנשיל פפרהפצ"ר אביחי מנדלבליט הורה לפתוח בחקירה נגד אל"מ איתי וירוב, באתר הארץ, 13 ביוני 2010.
  15. יהושע בריינר‏, נסגר התיק נגד המח"ט שהצדיק אלימות במעצרים, באתר וואלה! NEWS‏, 1 בינואר 2011.
  16. מערכת אתר צה"ל, ‏הרמטכ"ל: אני מקבל את ההחלטות על מינויים לפי הבנתי, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 23 בינואר 2012 .
  17. סמדר קרמפף, אוגדת עזה ממתינה לקחצ"ר היוצא, אתר מז"י, 13 בספטמבר 2013
  18. יוחאי עופר, חילופי תפקידים בצמרת פיקוד דרום, באתר nrg‏, 31 באוגוסט 2014