קישפשט
 | |
| תמונה מקישפשט ב-1920 | |
| מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| חבל | מרכז הונגריה |
| מחוז | פשט |
| תאריך ייסוד | 1869 |
| שטח | 9.38 קמ"ר |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.kispest.hu | |
.jpg)
קישפשט שפירושו פשט הקטנה (בהונגרית: Budapest XIX. kerülete – Kispest) הייתה אחת מערי המחוז שסופחו לבודפשט בשנת 1950, כאשר נוצרה בודפשט רבתי, העיר הפכה לרובע 19 של בודפשט. היישוב, שהוקם ב-1869 בחלק השממה של סנטלרינץ שהיה שייך לעיר וצ'ש, סמוך לגבול פשט, הוקם כיישוב עצמאי ב-11 ביוני 1871 ולאחר מכן קיבל מעמד של עיר ב-1922.
מושבת וקרלה (Wekerletelep) הוקמה בתחילת המאה ה-20 כחלק מקישפשט, והשתייכה אליה עד שהעיר סופחה לבודפשט ב-1950. נכון לעכשיו, מושבת וקרלה ושאר קישפשט מהווים שני רבעים נפרדים של הבירה.
מיקום
קישפשט הוא אחד מהיישובים שנוצרו סביב פשט באמצע המאה ה-19 והתפתחותו המהירה הייתה תוצאה של קרבתו לבירת הונגריה. לפני הקמתו, השטח היה חלק נטוש בסנטלרינץ. מאז 1950 הוא חלק מרובע 19 של בירת הונגריה.
היסטוריה
פרהיסטוריה
ההיסטוריה של היישוב מגיעה בעצם לתקופות שלפני התיישבות המדיארים במרכז אירופה. ארכאולוגים גילו קבר סרמטי מהמאה ה-4, בית קברות מתקופת האוורים (המאה ה-6 עד המאה ה-9), ואת יסודות הכנסייה מתקופת ארפאד. במהלך הכיבוש הטורקי האזור הפך לא מיושב לחלוטין. במאה ה-13, האזור היה עוד רכוש אשתו של המלך זיגיסמונד ובתקופת משפחת הוניאדי הוא הוזכר כשטח הציד המועדף על מתיאש הראשון, מלך הונגריה. משנת 1661, האזור שנקרא שממת סנט לרינץ. משתתפי קונגרס וינה הקיסר האוסטרי פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה והצאר אלכסנדר הראשון, קיסר מרוסיה התארחו בביתו של בעל הקרקע במקום.
היווצרות היישוב העצמאי
בשטח קישפשט של היום, לפחות שש משפחות מיוחסות קיבלו קרקעות לאחוזות שלהם. בשנת 1869 חילק קארוי הריך את השטח הנוכחי ל-811 מגרשים של 300 מ"ר כל אחד, והחל בבנייה. הוא תכנן רשת קבועה דמוית לוח שחמט של רחובות וכבישים לחלקות, עם רחובות ברוחב 15–18 מ' וכיכרות מרשימות. הבעלים של השטחים נתנו חלק מרכושם לציבור בחינם, ומחיר חלקות הבתים היה נמוך בהרבה ממחירי הקרקע בבירה עבור המתיישבים. ההתיישבות המהירה של היישוב החלה; אלה שעברו מהכפר לבירה ואזרחי הבירה שחיפשו בית זול יותר בנו את בתי משפחתם תוך זמן קצר.
התפתחות היישוב
הפיתוח היה מתמשך גם בתחומים אחרים: ב-1872 נבנה בית הספר הראשון ולאחר מכן גן הילדים הראשון ברחוב Batthyány. בשנת 1886 הוקמה מועצת התעשייה הכללית של קישפשט עם 100 חברים, ש-50 שנה מאוחר יותר, ב-1937, כבר היו בה 1,225 חברים. בשנת 1894 פתחה קישפשט תיאטרון עצמאי, ואז פתח את שעריו בית קולנוע עם 550 מושבים. סיורים סדירים הגנו על בטיחות האוכלוסייה, מחלקת כיבוי אש מתנדבים הוקמה ב-1888, והמשטרה המקומית החלה את עבודתה ב-1894. בשנת 1891 נוצר הקשר הטלפוני הראשון עם הבירה, ובשנת 1896 כבר פעלה רשת טלפון בין עירונית. בשנת 1900 החלה החשמלית לנסוע ב-Üllői út, ושנה לאחר מכן קיבל היישוב גם תאורה חשמלית. ב-1911 הפך קישפשט למקום מושבו של נפה מנהלית, ולאחר מכן הוענק ליישוב עם כ-52,000 תושבים מעמד של עיר ב-1922. בתקופה זו, בשנת 1923, נבנה מרכז התרבות קיספסט (היום מרכז התרבות KMO), שבו נשא בין היתר המשורר אטילה יוז'ף הרצאות, והוקמה ספריית העיר.
בין שתי מלחמות העולם
התיעוש של האזור (מפעלי מכונות הופהר ושרנץ ומפעלי הונגריה-ג'אקארד) הגביר את המתחים החברתיים, במיוחד בסוף מלחמת העולם הראשונה. האוכלוסייה הגיעה ל-50 אלף עד 1920, 92% מהם היו דוברי הונגרית.
כתוצאה מהנומרוס קלאוזוס (1920), אך במיוחד במהלך מלחמת העולם השנייה, החיים הציבוריים עברו חזק ימינה, רישיונות תעשייתיים נשללו מהיהודים בהתאם לחוקים ה (אנטי)יהודיים, אזור הגטו הוגדר והחל הייצור מלחמתי .
סוף העצמאות
המלחמה בקישפשט הסתיימה ב-9 בינואר 1945.
לאחר מלחמת העולם, מיקלוש פטרי ולאחר מכן דיולה באריי הפכו לראשי העיר. ראש העיר האחרון, שנבחר בשנת 1947, היה רז'ה ניירש, שהפך ליושב ראש הוועד הפועל של המועצה המחוזית מ-1950 .
יהודי קישפשט
בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין הארצי האחרון שנעשה בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני (מבצע מרגרטה), נמנו בקישפשט 2,669 תושבים יהודים ושיעורם באוכלוסייתה היה כארבעה אחוזים. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה. בעיר היו שתי קהילות יהודיות – קהילה נאולוגית וקהילה אורתודוקסית קטנה – והיה בה בית ספר יהודי. בין שתי מלחמות העולם פעלו בקישפשט כמה תנועות נוער יהודיות, ובהן גם תנועת בית"ר הציונית שהיה לה סניף בעיר.
החקיקה האנטי-יהודית שהונהגה בהונגריה מ-1938 כחלק מן המדיניות ההונגרית האנטי-יהודית (במיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי) נאכפה בחומרה במחוז כולו. בראשית 1938 התמנה ד"ר לאסלו אנדרה, אנטישמי מושבע, לסגן הממונה על המחוז. ב-1939 נעצרו הרב ד"ר זולטאן באנדה והכומר הפרוטסטנטי המקומי משום שסיפקו לפליטים יהודים מפולין מסמכים מזויפים שהיו עשויים לסייע להם להישאר בעיר.
ב-12 במאי 1944 הורה ד"ר לסלו אנדרה להקים גטאות במחוזו, ובאמצע החודש יועדו כמה גושי בניינים למגוריהם של יהודי קישפשט. היהודים עברו אליהם בין 15 ל-30 במאי, ובסוף המעבר רוכזו 3,350 יהודים ב-250 בניינים שהיו פזורים ביותר מחמישים רחובות בעיר.
ב-30 ביוני 1944 הועברו תושבי הגטו לבית החרושת ללבנים במונור. כ-8,000 יהודים, ובהם יהודי קישפשט, גורשו משם לאושוויץ בשלושה טרנספורטים שיצאו בין 6 ל-8 ביולי 1944.
מפעלים בקישפשט
- חברה לבניית כבישי אספלט (Biehn Kátrány Factory)
- קואופרטיב תעשיית החשמל של בודפשט
- מפעל אריגה קרפטיה
- סדנת מכונות ומכונות מדויקות של פרנץ פהר
- גרניט פורצלן וכלי אבן בע"מ
- מפעל מכונות הופהר ושרנץ
- ז'אקארד הונגריה
- חברת קישפשט תעשיית הבשר
- קואופרטיב ברזל ומתכת קישפשט
- מפעל הטקסטיל בקישפשט
- פיפאץ' - חברת אריגת משי
- מפעל לבגדי גברים של אוקטובר האדום
- בית החרושת ללבני חול סיד
- ועוד
מבנים בולטים
- מסעדת גֶדֶר (Gödör étterem). היא שכנה בפינת דרך אילאיורחוב לאיוש קושוט. לרוע המזל נהרס ובמקומו יש חניון.
- מסעגת גן הדייגים קישפשט (Kispesti Halászkert Vendéglő)
- כנסיית גבירתנו (Nagyboldogasszony-templom (Kispest))
קישורים חיצוניים
- יד ושם. האנציקלופדיה של הגיטאות
- אתר קישפשט
- פורטל חדשות מחוז Kispest Info
- בודפשט רובע 18. המכון הפדגוגי המחוזי ואוסף היסטוריה מקומית
- מי הייתה סידוניה דיאק?
- האתר של רדיו קישפשט
.svg){kind=small}
