רבי אברהם מאיר יעקובוביץ
 | |||||
| לידה |
ז' באב תרפ"ח ירושלים, ארץ ישראל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
כ"ב באדר תשנ"א (בגיל 62) ראשון לציון, ישראל | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים | ||||
| מדינה | ישראל | ||||
| מקום פעילות | נחלת יהודה, ראשון לציון | ||||
| מקום מגורים | ירושלים, נחלת יהודה, ראשון לציון | ||||
| תחומי עיסוק | רב | ||||
| השכלה | ישיבת וולוז'ין | ||||
| חיבוריו | מאור אברהם | ||||
| תקופת פעילות | תשכ"ב–תשנ"א | ||||
| השתייכות | חרדים ליטאים | ||||
| רבותיו | רבי אייזיק שר, רבי דוד פוברסקי, רבי שמואל רוזובסקי, רבי אבא גרוסברד, דודו רבי אליעזר פלצ'ינסקי | ||||
| בת זוג | דבורה | ||||
| אב | רבי אהרן יעקובוביץ | ||||
| אם | שפרה (בת רבי אריה לוין) | ||||
| חותנים | רבי דוד דרבקין | ||||
|
| |||||
| |||||
| תפקידים נוספים | |||||
| מלמד | |||||
רבי אברהם מאיר יעקובוביץ (ז' באב תרפ"ח - כ"ב באדר תשנ"א) היה רבה של נחלת יהודה, ובסוך ימיו כיהן כרב עיר בראשון לציון.
ביוגרפיה
נולד בירושלים ז' באב תרפ"ח לרבי אהרן יעקובוביץ (לימים ראש מערכת אוצר הפוסקים) ולשפרה בתו של רבי אריה לוין. נקרא אברהם מאיר על שם אבי-סבתו רבי אברהם מאיר זקהיים[1]. בהיותו ילד קטן, חלה במחלה קשה, וזקנו רבי אריה לוין הוסיף לו את השם מרדכי על שם סב-סבתו רבי מרדכי מפינסק[2].
בילדותו למד בתלמוד תורה עץ חיים, והיה מקורב מאוד לזקנו רבי אריה לוין, שחיבב אותו מאוד[3].
בבחרותו למד בישיבת פוניבז', מעט לאחר הקמתה, שם הושפע מאוד מהמשגיח רבי אבא גרוסברד, וכן היה תלמידם של ראשי הישיבה רבי שמואל רוזובסקי ורבי דוד פוברסקי, והיה מתייעץ איתם תדיר בדרכי הלימוד והעיון. בתחילת שנת תש"ח, עם הקמת ישיבת סלבודקא בבני ברק על ידי נקרא על ידי דודו רבי אליעזר פלצ'ינסקי שמונה לכהן בישיבה, ונמנה בין מייסדיה, יחד עם רבי נתן צבי שולמן ודודו רבי שמחה שלמה לוין. בתקופה הקצרה שלמד בישיבת סלבודקא, הוא נקשר מאוד לראש הישיבה רבי אייזיק שר, ואף לאחר שעזב את הישיבה הוא המשיך לבקר בביתו, ולאורך שנים היה מביא בשיחותיו דברים ששמע מרבי אייזיק. לאחר זמן קצר, עזב רבי אליעזר פלצ'ינסקי את ישיבת סלבודקא, ויחד עמו עזבה קבוצה גדולה של בחורים ירושלמים שהגיעו לישיבה בעטיו של רבי אליעזר. קבוצת הבחורים הזו הגיעה לישיבת פוניבז' וביקשו מהרב מפוניבז' לקבלם לישיבה. הרב מפוניבז' סירב בתחילה לקבלם[4], אך את רבי אברהם מאיר הסכים לקבל מיד, שכן התרשם ממנו לטובה בזמן לימודיו בישיבת פוניבז' קודם לכן. בישיבת פוניבז' המשיך ללמוד עד לקיץ תש"ט, אז הקים דודו רבי אליעזר פלצ'ינסקי את ישיבת בית אריה, והוא עבר ללמוד בה[5].
בשנת תשי"א, נשא את דבורה, בתו של רבי דוד דרבקין, חבר מערכת אוצר הפוסקים (בנו של רבי צבי דרבקין, רבה של בוברויסק). לאחר נישואיו, נקרא על ידי זקנו רבי אריה לוין לכהן כמלמד בתלמוד תורה עץ חיים. לאחר כשנה בה שימש כמלמד, חזר ללמוד בישיבת בית אריה עם דודו רבי אליעזר פלצ'ינסקי. לאחר תקופה, עבר ללמוד בכולל של רבי אברהם דוד רוזנטל בירושלים. בניסן תשט"ז, בהיותו בגיל 28, נסמך לרבנות על ידי רבי אליהו ראם, ובהמשך נסמך גם על ידי רבי שרגא פייבל פרנק ורבי אברהם דוד רוזנטל[6].
בגיל 31 החל לשמש ברבנות ביישוב נחלת יהודה הסמוך לראשון לציון, ולאחר כשנתיים, בטבת תשכ"ב התמנה באופן רשמי לכהן כרב היישוב[7].
בנחלת יהודה פעל רבות למען צרכיהם הרוחניים של יהודי המקום, ודאג להרחבת בית הכנסת, הקמת מקווה נוסף, ביסוס המועצה הדתית ביישוב, וכן היה מוסר שיעורי תורה, ודואג להרצאות ופעילויות שונות לנערים החילוניים שלמדו בכפר הנוער ויצו נחלת יהודה, וכן רבים מהתושבים היו באים להתייעץ עמו בנושאים שונים[8].
בשנותיו האחרונות, עם התאחדות ראשון לציון ונחלת יהודה לעיר אחת, מונה לכהן כרב עיר בראשון לציון, לצידו של הרב יהודה דוד וולפא. באותם שנים, עם התפרקות ברית המועצות, החלו אלפי יהודים מיהדות ברית המועצות לעלות לארץ ישראל, ורבים מהם השתכנו בשכונות בראשון לציון. רבי אברהם מאיר הקדיש אז כחות וזמן רב להשקיע בקרב העולים, ללמדם יהדות ומושגים בסיסיים, לערוך עבורם ברית מילה וחופה וקידושין ואף גיורים לחומרא במקרים מסויימים[9].
נפטר בכ"ב באדר תשנ"א, ונקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.
ספרו
חידושיו על התורה ועל הש"ס נדפסו לאחר פטירתו בשם מאור אברהם. חלקו האחרון של הספר מוקדש לתולדותיו ותולדות משפחתו.
- מאור אברהם, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ↑ חותנו של רבי אלחנן יעקובוביץ שכיהן כראש ישיבה בביאליסטוק, אביו של רבי אהרן יעקובוביץ.
- ↑ חותנו של רבי אברהם מאיר זקהיים.
- ↑ עדות בנו רבי שמחה שלמה לוין, בספר זכרון, מאור אברהם, עמ' רל"ט, לזכרו של רבי אברהם מאיר יעקובוביץ, תשע"א, פרקי חיים, פרק ה', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ עד להתערבותו של החזון איש לטובתם.
- ↑ ספר זכרון, מאור אברהם, עמ' רמ"א-רמ"ז, פרקי חיים, פרק ה', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ ספר זכרון, מאור אברהם, עמ' רמ"ט, פרקי חיים, פרק ו', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ ספר זכרון, מאור אברהם, עמ' ר"נ-רנ"ה, פרקי חיים, פרק ו', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ ספר זכרון, מאור אברהם, עמ' רנ"ו-רס"ב, פרקי חיים, פרק ו', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ ספר זכרון, מאור אברהם, עמ' רס"ג-רס"ה, פרקי חיים, פרק ו', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- המכלול: ערכים שנוצרו במכלול
- משפחת דרבקין
- משפחת רבי אריה לוין
- משפחת רבי אריה לייב שפירא
- מחברי ספרות תורנית
- ישראלים שנולדו ב-1928
- ישראלים שנפטרו ב-1991
- רבני ערים בישראל
- ראשון לציון: רבנים ראשיים
- ירושלים: רבנים
- בוגרי ישיבת פוניבז'
- בוגרי ישיבת סלבודקה (בני ברק)
- תלמידי רבי שמואל רוזובסקי
- יהודים הקבורים בהר הזיתים
- מורים בישראל