רבי אליעזר אשכנזי איש צבי
 | |
| לידה | פולין |
|---|---|
| פטירה |
ה'תי"א ירושלים |
| מקום קבורה | הר הזיתים |
| תאריך עלייה | ה'תי"א |
| מקום פעילות | מז'יבוז', אפטא, ירושלים |
| חיבוריו | דמשק אליעזר |
| רבותיו | רבי משולם פייבוש מקראקא |
| בני דורו | רבי יואל סירקיש, רבי השיל מקראקא, רבי יום-טוב ליפמן הלר, רבי יהושע חריף |
| אב | רבי שמואל החסיד אשכנזי |
רבי אליעזר אשכנזי איש צבי (נפטר בשנת ה'תי"א) מגדולי הרבנים בפולין, רבן של מז'יבוז' ואפטא, מחבר הספר "דמשק אליעזר" על מסכת חולין.
ביוגרפיה
תאריך לידתו לא ידועה. אביו רבי שמואל החסיד אשכנזי היה בן רבי צבי הילמן[1] תלמיד המהרש"ל, ועל שמו כונו צאצאיו "איש צבי" או "מגזע צבי". אמו היתה מיכלה בת רבי נפתלי הירץ טריוויש.
היה תלמידו המובהק של רבי משולם פייבוש מקראקא, יחד רבי יואל סירקיש (הב"ח). נשא ונתן עם הב"ח, ואף חלק עליו לפעמים בחריפות. היה מגדולי הרבנים בפולין, מחכמי ועד ארבע ארצות, ולימד תורה לאלפים. כיהן כרב וראש ישיבה במז'יבוז', ובסוף ימיו באפטא. בעת שהדפיס את ספרו, בשנת ת"ו, תואר כ"הגאון הישיש"[2].
היה בקי אף בחכמת הקבלה, אך אסר לפרסם חידושי תורה בקבלה, והורה בהסכמתו לספר "נחלת צבי" על מסכת אבות להשמיט מהספר את הקטעים העוסקים בקבלה.
היה הראשון להתיר את התרנגול הודו שהגיע לאירופה בתקופה זו[3]. יש ששיערו שבתו התעגנה בשנת ה'שס"ב, וגדולי אשכנז שלחו 'גזירה' לרבני ויניציאה שיחרימו את בעלה[4].
לאחר פרעות ת"ח ות"ט פתח במסעו לארץ ישראל. המסע נמשך כשנתיים, ובשנת ה'תי"א הגיע לירושלים. נפטר בשנת בואו לירושלים, תי"א, לפחות בגיל שיבה, ונקבר בהר הזיתים.
בנו רבי שמואל, היה רב באפטא. יש המזהים אותו בין רבני ירושלים בשנת ה'ת"ס[5]. בין צאצאי רבי אליעזר נמנה רבי אפרים זלמן מרגליות, אך לא ידוע כיצד.
ספריו
ספרו המקיף "דמשק אליעזר" על מסכת חולין נכתב בסגנון ספרו של מהרש"ל - "ים של שלמה", הודפס בזקנותו בלובלין בשנת ה'ת"ו והתקבל בחום בידי בני דורו, ורבי חיים בנבנישתי שיקע בספרו "כנסת הגדולה" הרבה מפסקיו. שבעה מגדולי דורו הסכימו על ספרו: רבי נפתלי כ"ץ (לובלין), רבי העשיל מקרקא, התוספות יום טוב, המגיני שלמה, רבי שבתי שפטל הלוי הורוביץ (ווי העמודים), רבי מנחם מנדל מרגליות ואחיו רבי חיים מקרמניץ. התארים שנכתבו בהסכמות היו חריגים לתקופתו והתייחסו אליו כמיוחד שבדור.
מאוחר יותר כתב רבי שלום מרדכי שבדרון כי הוא סמך על ספרי דמשק אליעזר יותר משאר ספרי האחרונים, על בסיס הסכמותיהם הנלהבות של גדולי דורו[6]: ”ויידע רום מעלתו כי במקומות רבים סמכתי על הדמשק אליעזר כעל עמוד ברזל יותר מעל שאר אחרונים, כמו שכתבתי בדעת תורה סימן ל"ה סקל"א מהסכמת כל הגדולים שנדפסו שם שהעידו עליו שהיה כאחד מן הראשונים, ויותר ממה שכתבתי בדעת תורה שם העידו עליו בהסכמותיהם הגאון רבי העשיל והתוספות יום טוב ושאר גאונים בדברים מבהילים על גדלו, וגם היה איש קדוש כמבואר בהקדמה שם במחזה הנורא שהראו לו מן השמים, ורבים אשר לא ידעו טעמי ונימוקי יתפלאו עלי בזה, והשי"ת הוא היודע”.
שאר ספרי "דמשק אליעזר" על שאר מסכתות הש"ס, מצוינים בהקדמתו ובהסכמתו של רבי יהושע חריף, ונאבדו ברבות הימים. חיבורו על מסכת פסחים היה בגנזי החיד"א, ורבי מאיר אוירבך מזכירו, אך נאבד ברבות הימים.
היה בידו ספרו של סבו רבי נפתלי הירץ טריוויש "סדר גיטין", ומביאו בספרו "דמשק אליעזר". ושילב את סדר גיטין של זקנו לתוך סדר גיטין שלו. וכאשר הגיע רבי אליעזר במסעו לארץ ישראל לבלגרד נתן את ספרו במתנה לרבי שמחה אפרים בן גרשון הכהן, בעל "שמות גיטין", ומביא הרבה משמו.[7]
ספרו שיח השדה, על סדר מעמדות, התחבר לבקשת אביו רבי שמואל, שסיפר לו שהרמ"א רצה מאוד לומר סדר קרבנות ומעמדות.
הספר "תיקון סופרים ועיטור סופרים" יוחס לו בטעות.
קישורים חיצוניים
- רבי חיים נתן דמביצר, כלילת יופי, חלק ב', בערכו עמ' פד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- מאיר וונדר, רבי אליעזר ליזר אשכנזי איש צבי מאפטא, בתוך "אוריתא" - יד (בין המצרים וירושלים), נתניה תשמ"ד, עמ' ר-רב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- איסר קליגר, משלחנם של אחרונים, "הגאון רבי אליעזר אשכנזי זצ"ל מבני דורו של הב"ח", עמ' קי, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ספרו, דמשק אליעזר, חלק א' (חולין), באתר אוצר החכמה
- ספרו, דמשק אליעזר, חלק ב' (חולין), באתר אוצר החכמה
- ספרו, דמשק אליעזר, חלק ג' (חולין), באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ↑ בן רבי חיים מורמייזא, בן רבי יהודה ליוואי הזקן
- ↑ הסכמת התוספות יום טוב לספרו
- ↑ דבורקס, אליקום בן ישעיהו אריה ליב (עורך), צהר - ו, ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ↑ בניהו, מאיר (עורך), אסופות, חלק יג, באתר אוצר החכמה
- ↑ ועד עדת המערבים, מחקרים בתרבותם של יהודי צפון אפריקה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ↑ אהרן שבדרון, פוסק הדורות - מהרש"ם מברעזאן, חלק א', עמ' 222, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ↑ ראו "שמות גיטין" אות א, ערך אורי: "עוד בסדר גטין של א"מ זקני מהר"ר הירץ טריוש ז"ל", ועוד.