רבי משולם פייבוש מקראקא
| לידה |
ה'ש"ז פולין |
|---|---|
| פטירה | י"ח בתשרי ה'שע"ח (בגיל 70 בערך) |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב |
| מקום פעילות | בריסק, שידלוב, אוסטרוה, קרקוב |
| רבותיו | רבי שלמה לוריא |
| תלמידיו | רבי יואל סירקיש, רבי אברהם רפפורט |
| בני דורו | רבי שלמה מלובלין, רבי יהושע וולק כץ, מהר"ל מפראג |
| ילדים | רבי שמואל מפרמישלא |
רבי משולם פייבוש מקראקא (כונה גם רבי פיוויש; ה'ש"ז - י"ח בתשרי ה'שע"ח) היה אב"ד וראש ישיבה באוסטרוה ובקרקוב, מגדולי דורו, ורבו של הב"ח.
ביוגרפיה
נולד בפולין לרבי ישראל שמואל. בצעירותו למד אצל רבי שלמה לוריא[1]. נשא את פערל בת ר' יצחק (נפטרה בי"ז בתמוז שפ"ב). לפי רבי אברהם מאולינוב היה חתנו של רבי אליה ליפשיץ מפראג, אך יש שערערו על כך[2].
בתקופה לא ידועה כיהן כרב או ראש ישיבה בבריסק, שם לימד את תלמידו הגדול הב"ח. לאחר מכן כיהן בשידלוב[3] בשנת שמ"ז חתם בין שלושים רבנים על תקנת ועד ארבע ארצות נגד תופעת קניית הרבנות בממון. בשנת ה'ש"ן תיקן 17 תקנות להינצל מאיסורי שבת, וביניהם סעיפים הנוגעים להחכרת בתי עסק לגויים בשבת[4].
בשנת ה'שנ"ו כיהן כרבה של אוסטרהא, ובסוף שנת ה'שנ"ט מונה לרבה של קרקוב, במקום רבי מנחם מנדל אביגדורש. בתקופתו כיהן בעיר רבי משה מרדכי מרגליות כראש ישיבה ודרשן.
במשך 18 שנות כהונתו בקרקוב ניהל ישיבתו בעיר, ותיקן תקנות והנהיג את היהדות בכל האזור. פסקיו והנהגותיו הועתקו להלכה בספרי הפוסקים. רבני דורו פנו אליו בשאלות ודנו עמו בהלכה, ביניהם רבי שלמה מלובלין, רבי יהושע וולק כץ, מהר"ל מפראג ורבי מנוח הנדל.
במקביל שימש גם כמוהל, תוקע וגבאי צדקה[5]. נודע במומחיותו בענייני שמות גיטין וכתובות, והתיר לכתוב כתובה לאשת חרש[6]. יש שסייגו שרק גדול כמותו מותר לו[7]. בפרשת הגט מווינה נמנה על המתירים, לעומת בנו רבי שמואל מפרמישלא שאסר.
בין תלמידיו נמנו: רבי יואל סירקיש (הב"ח)[8], רבי אברהם רפפורט, רבי אליעזר אשכנזי מאפטא, רבי ישראל זליגמן גנז מפראג, רבי אברהם חיות מקראקא, רבי יצחק איילנבורג מליסא. תלמיד נוסף רבי שבתי סופר הדפיס את סידורו המדוייק לאחר הפצרותיו של רבי משולם פייבוש.
בסוף ימיו השתדל בהדפסת שו"ת מהר"ם מינץ שהיה אצלו בכתב יד.
נפטר בחול המועד סוכות, י"ח בתשרי שע"ח. נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, אך מקום קברו נאבד עם הזמן, וכבר בשנת תרס"ד לא נודע מקום קבורתו[9].
תלמידו הב"ח מילא את מקומו כרב העיר. אם כי נטען שהב"ח הגיע לעיר רק בסוף שנת שע"ט, וייתכן שבשנתיים שחלפו כיהן ראש הישיבה המקומית, רבי נתן נטע שפירא, כרב העיר[10].
מעט מתשובותיו הופיעו בספרי תלמידיו: שו"ת הב"ח החדשות, שו"ת גאוני בתראי, סדר שמות גיטין. וכן בספר הזכרון לרבי יצחק הוטנר, ושוב בספר "אסיפת גאונים החדש", בהצאת מכון זכרון אהרן.
מנהגו היה לתקוע בשופר בפה מלא דם מילה[11].
משפחתו
אחיו היה רבי מרדכי מוינא, ואחותו טילה.
- בנו רבי שמואל כיהן כרבה של פרמישלא, רבו של רבי יהושע חריף (המגיני שלמה).
- בנו רבי יוסף, היה דיין וגבאי צדקא בקרקוב (נפטר בי"ט באלול ת"ח).
- בנו רבי אביגדור, רבה של טרבובליה
- בנו רבי מנחם מנדל, רבה של אוסטרוה
- חתנו רבי יוסף משה אוירבך, ראב"ד קרקוב.
קישורים חיצוניים
- ספר הזכרון <למרן בעל הפחד יצחק זצ"ל>, תשובות וחידושים מהגאון רבי משולם פייבש זצ"ל, הוצאת מוריה (ירושלים תשמ"ד), באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- מכון זכרון אהרן, תשובות רבי משולם פייביש מקרקא, בתוך "אסיפת גאונים החדש", (ירושלים תש"ע), באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- הגה"ק רבי משולם פייבוש זי"ע אב"ד קראקא - חלק א' בעלון עלים לתרופה.
- הגה"ק רבי משולם פייבוש זי"ע אב"ד קראקא - חלק ב' בעלון עלים לתרופה.
- רבי יצחק לוין (רב וחוקר), מבוקר לערב, עמ' 127 ואילך, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ↑ יצחק הערשקאוויטש, פסקי ושו"ת מהר"ש מלובלין - שלום בית, בהקדמה, באתר אוצר החכמה
- ↑ אלעזר אליעזר ליפא גארטינהויז, אשל הגדולים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ חיות, יצחק בן יעקב, באר יצחק, חלק א, באתר אוצר החכמה
- ↑ ישעיהו זנה, תקנת של איסור שבת ויום טוב שתיקן הגאון ר' משולם וייבש מקראקא, בתוך "חורב", חלק ב', ניו יורק תרצ"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ↑ פנחס ווטשטיין, דברים עתיקים, קראקא תרס"א עמ' 25
- ↑ שו"ת צמח צדק, סימן סח
- ↑ טופס כתובת חרש, בתוך ספר "נחלת שבעה" מהדורא בתרא, סימן ג' סעיף קטן ב
- ↑ איסר קליגר, משלחנם של אחרונים, "הגאון ר' משולם פייבוש זצ"ל ר"מ ואב"ד קראקא מרבותיו של הב"ח", באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ לוחות זכרון, פפד"מ תרס"ד, עמ' 11
- ↑ הרב אליעזר הכהן כ"צמאן, בעל מגלה עמוקות, בתוך ישורון, כרך יג, עמ' תרצג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ↑ טורי זהב, אורח חיים, סימן תקפ"ד, סעיף ב'