רבי יוסף יוסקה מרובנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יוסף יוסקה מרובנה
מקום קבורה רובנה
פטירה י"ז באלול תק"ס
מקום פעילות רובנה
השתייכות תנועת החסידות
רבותיו המגיד ממזריטש, המגיד מזלוטשוב
בני דורו רבי יעקב שמשון משפטיבקה, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי משולם זושא מאניפולי
חיבוריו יסוד יוסף, ליקוטי יוסף
אב רבי יצחק מקוסטנטין
חותנים רבי אהרן ב"ר שמואל, רבה של רובנה

רבי יוסף יוסקה הלוי מרובנה (בכתיב יידי: רבי יוסף יאסקא מראוונע, או ראוונא; נפטר בי"ז באלול תק"ס) היה מצדיקי החסידות, מראשוני תלמידי המגיד ממעזריטש.

ביוגרפיה

קורות חייו לוטות בערפל, וכמעט לא ידוע על שנות נעוריו. נולד לרבי יצחק מקוסטנטין. מילדותו התמיד בלימודו בהנהגות פרישות, והתפרסם כתלמיד חכם ומקובל[1]. נשא את בתו של רבי אהרן ב"ר שמואל, רבה של רובנה.

לפי אגדה חסידית, שהה פעם רבי יוסף יוסקה בטורצ'ין ושמע את רבי דוב בער ממזריטש לומד עם תלמידים, ואופן הלימוד מצא חן בעיניו. כשחזר לרובנה המליץ עליו לחותנו כתלמיד חכם מופלג, וביקשו להביאו לעירם ולפרנסו. רבי אהרן שהיה עשיר גדול נענה לבקשתו וכעבור מספר חודשים הגיע רבי דוב בער לרובנה. רבי יוסף יוסקה התקשר אל רבי דוב בער והיה לתלמידו המובהק, ובהשפעתו התקרבו רבים לתנועת החסידות, ביניהם רבי מנחם מנדל - ממלא מקום רבי אהרן ברבנות רובנה[2], רבי לייב שרה'ס, רבי טודרוס מרובנה.

אחר פטירת המגיד ממזריטש בי"ט בכסלו תקל"ג, היה לתלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. רבי יוסף יוסקה היה גם ידידו הקרוב של רבי יעקב שמשון משפיטובקה, וזכה להערצה מרבי אלימלך מליז'ינסק ואחיו רבי זושא מאניפולי. מספר קהילות שלחו אחריו למנותו לרבם אך הוא סירב[3].

נפטר במוצאי שבת מיד אחר אמירת ברכו, בי"ז באלול תק"ס, ונקבר בבית העלמין ברובנה, לא השאיר אחריו בנים.

חיבוריו

רבי יוסף יוסקה השאיר אחריו שני ספרים בכתב ידו, ונדפסו על ידי נכד אחותו רבי יצחק מפרוסקרוב בשנת תקס"ג במינקוביץ.

בין המסכימים על ספריו הם רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ורבי אריה לייב מוואלטשיסק.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רבי לוי יצחק מברדיטשוב כתב עליו בהסכמתו לספרו: והיה עובד ה' מנעוריו, ולא מש מאהלו של תורה, ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח, כי חפץ ה' בידיו ידיו רב לו, מעין הנובע בנגלה ובנסתר, דין גליה רזיא רזין דאורייתא.
  2. ^ לפי אברהם יעקב זילברשלג, מהאריות שבחבורה, המבשר תורני - 0135 (פנחס), באתר אוצר החכמה, כיהן רבי דוב בער עצמו כרב העיר לאחר פטירת רבי אהרן, עובדה שלא מופיעה במקורות אחרים.
  3. ^ רבי זושא שלח מכתב להחוזה מלובלין אדות רבי יוסף יוסקא ובתוך דבריו הוא כותב: באתי להודיע ולגלות אזנו דמכת"ה אודות איש צריק אשר בארץ, ה"ה הרב המפורסם הגדול החריף ובקי החסיד הגאון כ"ש מוהר"ר יוסף חתן הרב המפורסם דק"ק ראוונע, וכבר רצו לקבל אותו לרב אב"ד ככמה קהילות קדושות ולא רצה מהר"י הנ"ל מפני ביטול תורה ותפילה, ואני מכיר אותו שדרכו לישב תמיד בהתבודדות ולעסוק בתורה ובתפילה וחסידות ופרישות, גם אחי החסיד המפורסם בוצינא קדישא איש אלקי קדוש יאמר לו מוהר"ר אלימלך מנוחתו שלום היה מחבבו מאוד.