רבי יוסף צבי דינר (הראשון)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נדרשת חלוקה מחדש לפסקאות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נדרשת חלוקה מחדש לפסקאות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הרב יוסף צבי דינר
Joseph Hirsch Dünner
Joseph Hirsch Dünner.jpg
לידה ינואר 1833
י"ב בטבת ה'תקצ"ג
קרקוב, פולין
פטירה אוקטובר 1911 (בגיל 78)
כ"ג בתשרי ה'תרע"ב
אמסטרדם, הולנד
כינוי הריצ"ד
מדינה הולנד
למד ב תואר דוקטור מאוניברסיטת בון
מקום מגורים קרקוב, באד מינסטראייפל, אמסטרדם
השתייכות תנועת המזרחי
תחומי עיסוק חקר התלמוד
רבותיו הרב חיים נתן דמביצר
חיבוריו חידושי הריצ"ד
בת זוג שרה לבתי לאנדואר
אב אליעזר
הרב הראשי לאמסטרדם
ראש הסמינר לרבנים באמסטרדם

ד"ר יוסף צבי (הרש) הלוי דינרהולנדית: Joseph Hirsch Dünner‏. י"ב בטבת ה'תקצ"ג, ינואר 1833 - כ"ג בתשרי ה'תרע"ב, אוקטובר 1911) היה רב וחוקר יהדות הולנדי ממוצא פולני, שכיהן כרבה הראשי של יהדות אמסטרדם וראש הסמינר לרבנים בעיר[1]. בעל "חידושי הריצ"ד" על התלמוד.

תולדות חייו

ראשית חייו

נולד בי"ב בטבת ה'תקצ"ג, ינואר 1833 בפרבר של העיר קרקוב בפולין, הבכור מארבעת בניו של אליעזר (לייזר) דינר, בעל בית מרזח עני. למד בחדר המקומי, ומשגילה כשרון בלימודו החל בגיל צעיר ללמוד מפי רב העיר הרב חיים נתן דמביצר, שהיה לרבו המובהק. נסמך מהרב דמביצר ומרבי חיים הלברשטאם. בצעירותו החל לנטות להשכלה, ועקב כך נדקר בגבו על ידי אחד מקנאי קרקוב. הוא החלים מפציעתו והחליט להגר לגרמניה.

בגרמניה

בעקבות אחיו הוא הגיע לווירצבורג, שם רצה ללמוד מפי הרב יצחק דב במברגר, אך האחרון שלח אותו למינסטרייפל (אנ') שבחבל הריין. במינסטרייפל התפרנס כמלמד פרטי, ובמקביל השתלם בלימודי חול והתכונן לבחינת הכניסה לאוניברסיטה.

ב-1859 החל ללמוד פילולוגיה שמית וקלאסית ופילוסופיה באוניברסיטת בון. ב-1862 קיבל תואר דוקטור על מחקרו בנושא רבי אברהם אבן עזרא. בבון נרקמו קשרי ידידות בינו לבין משה הס, ידידות שנמשכה גם שנים לאחר מכן, והוא קרבו להשקפותיהם של חובבי ציון[2].

בהולנד

הוא היה חבר בתנועת המזרחי בהולנד עד יומו האחרון, ופרסם מאמרים בביטאונה ואף התכתב עם מייסדה הרב יצחק יעקב ריינס. הוא פרסם ספר על הציונות בגרמנית ובהולנדית. באותה שנה החל לכהן בתפקידו כמנהל הסמינר לרבנים ומורים באמסטרדם. באותה העת נשא את שרה לאנדואר מהירבן שבגרמניה. הוא כתב מאמרים במדעי היהדות בכתבי עת מדעיים בגרמנית ובהולנדית. הוא סירב להצעת הממשלה להעביר את הסמינר לעיר ליידן ולהפכו לסניף של אוניברסיטת ליידן, ובשל כך נמנע תקציב הסמינר למשך שנתיים. בתקופה זה התמודד עם קשיים רבים, אך לאט לאט רכש את אמונם של פרנסי הקהילה, ובשנת 1874 מינו אותו למשרת רב ראשי ואב בית דין באמסטרדם, לאחר כארבעים שנה שלא כיהן איש בתפקיד. למינויו היו שהתנגדו, אם בשל היותו אקדמאי ואם בשל היותו לא-הולנדי, וכתבי פלסתר בגנותו הופיעו באמסטרדם. וכיהן גם כראש בית המדרש האשכנזי "עץ חיים" בעיר. עד מהרה היה למנהיגה הרוחני של יהדות הולנד כולה. הוא תיקן תקנות רבות בתחום החינוך והדת, ושיקם וביצר את מעמד הרבנות באמסטרדם. תוך מספר שנים, תלמידיו תפסו את כל משרות הרבנות בהולנד (למעט רוטרדם), עובדה שהקלה עליו לערוך את השינויים שרצה. הוא נלחם לייסד מערכת חינוך יהודית מלאה, ולא להסתפק בלימוד בבית ספר יהודי אחר-הצהריים.

נפטר באסרו חג סוכות, כ"ד בתשרי ה'תרע"ב

מספריו

בעברית

בהולנדית

  • דרשות - שלושה כרכים.
  • Het Zionisme, ‏ 1905.

בגרמנית

משפחתו

לרב דינר ולרעייתו נולדו 15 ילדים, מתוכם שרדו עשרה. מהם:

  • בנו הבכור אליעזר היה מורה צדק באמסטרדם ומורה בסמינר.


אחת מנכדותיו, אנה-ציפורה, נישאה לפרופ' י"נ אפשטיין. ביתם שרה היא אשת הרב חיים דרוקמן. אחותה נישאה למחנך בנימין דה פריס.

גיסו (אחי אשתו) היה המזרחן ד"ר שמואל לאנדואר (אנ'), שפרסם את המקור הערבי של ספר אמונות ודעות.

אחיו הצעיר היה סבו של הרב יוסף צבי דינר (הקרוי על שמו), רב התאחדות החרדים בלונדון ואביהם של הרב אליעזר דינר גאב"ד עדת ישראל והרב יהודה אריה דינר, רב מרכז בני ברק.

מתלמידיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי יוסף צבי דינר בוויקישיתוף

סדרת ספרי "הגהות"

הערות שוליים

  1. ^ ראו בערך Nederlands Israëlietisch Seminarium הסמינר היהודי באמסטרדם בויקיפדיה ההולנדית.
  2. ^ ראו בהקדמה שכתב לחוברת "מענה לציון" שכתב תלמידו רבי שמעון דה-פריס מהארלם
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0