רבי יעקב יוסף הרמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יעקב יוסף הרמן. על כריכת הביוגרפיה הכל לאדון הכל

יעקב יוסף הרמן (אנגלית: Yaakov Yosef Herman; סלוצק 1880ירושלים י"ז בתמוז ה'תשכ"ז, 1967) היה דמות חרדית בולטת בניו יורק של ראשית המאה ה-20.

בתו, הסופרת רוחמה שיין, כתבה עליו את הביוגרפיה רבת המכר "הכל לאדון הכל", שהפכה את דמותו למוכרת מאד בקרב הציבור החרדי.

קורותיו

נולד ליצחק אייזיק ומינה רבקה הרמן בסלוצק, אז בשליטתה של רוסיה. בהיותו כבן 8 היגרו הוריו אתו ועם אחותו הקטנה לארצות הברית והתיישבו בלואר איסט סייד בניו יורק. אביו התקשה למצוא עבודה כמורה פרטי, ועבודות אחרות לא נמצאו מאחר שסירב לעבוד בשבת, ולכן חמש שנים לאחר מכן חזרו הוריו ואחותו לרוסיה והוא נשאר לבדו בניו יורק. בתו מספרת שהוא עבד כנער שליחויות בחנות פרוות והשתכר דולר ורבע לשבוע. בתקופה זו שכר חדר מקרובי משפחתו בסכום של דולר לשבוע. לאחר שבועות אחדים הודיעו לו על העלאת שכר הדירה לדולר ורבע. הוא בילה את השבת לבדו בפארק כחסר בית. באותה שבת הבטיח לעצמו כי בעתיד יארח עניים וחסרי בית בביתו לאחר שיתחתן. כשהסתיימה השבת ארז את חפציו ושכר מקום חדש. כעבור זמן קצר הצליח מבחינה כלכלית והיה לבעליה של חנות פרוות, כך שיכול היה לשלם עבור כרטיסי נסיעה למשפחתו, ואף לסייע בפרנסתם.

פגש את אשתו איידל בת הרב שמואל יצחק אנדרון מקים ישיבת רבנו יעקב יוסף, בהיותו בן 21. בתחילה לא יצא השידוך אל הפועל, משום שלאשתו ולמשפחתה לא היו אמצעים לנדוניה, שאותה דרשו הוריו. הרמן, שחפץ בכלה, העביר למשפחתה 2,000 דולר, כדי שיציגו זאת כנדוניה של הכלה.

בתקופת השפל הגדול נקלע לחובות כבדים, ונאלץ לסגור את חנות הפרוות שבבעלותו. הוא החליט שלא להכריז על פשיטת רגל, והתאמץ להחזיר את כל חובותיו. לאחר מכן התפרנס מעסק לשיווק חלב ישראל.

בשנותיו המאוחרות החליט לצום בכל שני וחמישי. לפני שהחל בכך קיבל מרופא תוכנית תזונתית לליל שבירת הצום.

בשנת 1939 עלה לארץ ישראל עם אשתו, והתגורר בירושלים, שם פתח חנות למכירת תשמישי קדושה בשכונת מאה שערים. בתקופה זו הוא חתם על כרוזים ומסר דרשות[1].

נפטר בשנת 1967, מעט לאחר מלחמת ששת הימים, ונקבר בהר המנוחות.

הכנסת אורחים

הרמן ביקש מארוסתו שביתם יהיה פתוח תמיד לאורחים. מיד כשהקימו את ביתם החלו להתארח בו בסעודות שבת ובמהלך השבוע עשרות אנשים, כולל בעלי מוגבלויות פיזיות ורגשיות שלא היה להם מקום אחר. גם ראשי ישיבות מאירופה שבאו למסעות גיוס כספים בארצות הברית, כדוגמת רבי אליעזר יהודה פינקל, רבי ראובן גרוזובסקי, ורבי אליהו אליעזר דסלר, בחרו להתארח בביתו, בשל הקפדתו על כשרות בסטנדרטים מחמירים.

רבי ברוך בר ליבוביץ, שהתארח בביתו כשנתיים בעת שגייס כסף עבור ישיבתו, ישיבת קמניץ, כינה אותו ה"חפץ חיים של אמריקה"[2].

השפעתו

אף שלא עסק במקצוע תורני, הרב הרמן השפיע על צעירים לקיים מצוות ולהתחזק בלימוד תורה. הוא מסר שיעורים בישיבות רבנו יצחק אלחנן ו"רבנו יעקב יוסף" ושכנע תלמידים לנסוע לישיבות במזרח אירופה, שנחשבו לעילית של הישיבות בעולם היהודי בתקופה זו. חלקם היו לרבנים יודעים, כדוגמת הרבנים רבי אביגדור מילר, רבי שלום שכנא זאהן[3], רבי ברוך קפלן ורבי שמואל שכטר. גם ילדיו נסעו בהשפעתו לאירופה. בנותיו בסי ורוחמה עם בעליהן, ובנו נחום דוד התגוררו במיר, והגברים למדו בישיבה הגדולה שהייתה שם.

פעל בתחומים דתיים נוספים, כמו חלב ישראל, שחיטה כשרה והפרדה בבתי כנסיות.

משפחתו

לרב הרמן היו ארבע בנות ובן. חתונותיהם היו יוצאות דופן בשנות ה־30, בכך שהריקודים שלאחר הסעודה היו נפרדים.

לאחר שהתאלמן, נישא בשנית לחיה מרים, אלמנת הרב זלמן דב וינר (חמותו של רבי שלמה שמשון קרליץ).

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ למשל, מנחם פרוש, "שרשרת הדורות", כרך ג' עמ' 66. יצחק דוד צוובנר, "בשעריך ירושלים", עמ' קמו.
  2. ^ סילבר, דוד (2002). Noble Lives, Noble Deeds 1. הוצאת ארטסקרול-מסורה. עמ' 48. ISBN 1578195861. 
  3. ^ ספר הזוהר עם פירוש חמדת הזוהר, פרשת וארא.
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0