רבי שמעון שקופ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שמעון שקופ
רבי שמעון שקופ
רבי שמעון שקופ
רבי שמעון שקופ
לידה 1860
תר"כ
פטירה 1939 (בגיל 79 בערך)
ט' בחשוון ת"ש
השתייכות יהדות אורתודוקסית
תחומי עיסוק גמרא, לימוד
רבותיו רבי חיים סולובייצ'יק
תלמידיו הרבנים רבי אלחנן וסרמן, רבי חיים שמואלביץ, רבי שמואל רוזובסקי, רבי איסר יהודה אונטרמן
חיבוריו "שערי יושר", חידושי רבי שמעון יהודה הכהן
רבי שמעון שקופ (משמאל) עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי
רבי שמעון (יושב במרכז) משוחח עם רבי ברוך בר ליבוביץ (יושב לשמאלו)

רבי שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תר"כ - ט' בחשוון ת"ש) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה. יצר דרך ייחודית בלמדנות המזרח-אירופית הקלאסית, שבאה לידי ביטוי בעיקר בספרו "שערי יושר", ומתאפיינת בניתוח לוגי-משפטי של העקרונות היסודיים שבהלכה, ופחות בפלפול מקומי.

ביוגרפיה

נולד לרבי יצחק שמואל ורחל (בת רבי אליעזר שמואל ליובעצקי) בעיירה טורעץ (Turetz) שבליטא (אז באימפריה הרוסית) בשנת תר"כ. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת מיר ובגיל 14 עבר ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הנצי"ב, שם היה גם חלק מקבוצה קטנה ומובחרת של תלמידים אשר הרב חיים סולובייצ'יק פלפל עמהם בדברי תורה והסביר להם את חידושיו[1]. בהיותו כבן 20 נישא ללאה בתו של רבי משה מרדכי יודלביץ, שהייתה אחייניתו של הרב אליעזר גורדון. כעבור ארבע שנים בחר בו הרב גורדון לשמש כר"מ בישיבת טלז. הוא לימד בישיבת טלז במשך 18 שנה ובה פיתח את תורתו החדשה שהתפרסמה בכל עולם הישיבות.

בשנת תרס"ב עזב את ישיבת טלז ועבר לשמש כרב וראש ישיבה בעיירה מאלטש. לאחר ארבע שנים במלטש עבר לבריינסק והקים בה ישיבה, שבה כיהן שלש עשרה שנים עד לאחר מלחמת העולם הראשונה.

בשנת תר"פ, בהיותו בן 60, נקרא על ידי רבי חיים עוזר גרודזנסקי מווילנה לעמוד בראש ישיבת שער התורה בגרודנה, שם כיהן כעשרים שנים (למעט שנה אחת שבה שהה בארצות הברית), עד לפטירתו. עקב מחלתו הוא נשאר בישיבה גם בעת כניסת הצבא האדום לעיר (בעת מלחמת פולין וברית המועצות, תר"פ). בשנת תרפ"ו, מתוך צורך כלכלי, קיבל הרב שקופ את משרת הרבנות בעיירה פערשטאט (בפרברי גרודנה). בשנת תרפ"ח התפרסם ספרו הגדול 'שערי יושר'. את הספר כתב בעזרת הרב קלמן שקופ (נכדו) והרב אהרן ישעיה שפירא.

בשנת תרפ"ט נסע לארצות הברית לשנה כדי לגייס כספים עבור ישיבתו. בעת שהותו שם הוצע לו לשמש כראש ישיבת רבי יצחק אלחנן בניו יורק. הוא שימש שם כראש ישיבה למשך מספר חודשים, אך לבקשת החפץ חיים ורבי חיים עוזר גרוד'זנסקי הוא שב לגרודנה[2]. הוא ניסה למצוא משרה בישיבות בארץ ישראל, בין השאר ישיבת עץ חיים וישיבת מרכז הרב, אך ללא הצלחה[3].

הכרתו בעולם התורה הייתה רבה, דבר שהתבטא בהוצאת 'ספר היובל' עוד בחייו (תרצ"ו), שבו כתבו כמה מחשובי הרבנים בעולם (בהם רבי חיים עוזר גרודזנסקי)[4].

הרב שקופ נותר בישיבת שער התורה בגרודנה, ביחד עם קומץ תלמידים, אף לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, לאחר שרוב התלמידים ברחו לווילנה[5]. ביום ט' בחשוון ת"ש הספיק הרב שקופ להשמיע דבריו בפני אספת רבני הסביבה שהתכנסו בביתו לבקש מפיו עצה בענייני חינוך, אך נפטר לאחר מכן, באמצע תפילת מנחה, בהיותו בן 80[6].

יצירתו ודרכו בהלכה

ערך מורחב – שערי יושר (ספר)

הרב שקופ התאפיין בדרך לימוד מקורית, שהתאפיינה גם בתחום היצירה וגם בתחום הדידקטי. החידוש הגדול בתחום המשפט היהודי, היה בהעברת מרכז הכובד מהפן הפוזיטיבי (שאחז בו עד כה רבי חיים מבריסק) אל הפן הנורמטיבי. בלשון בני הישיבות: בעוד שדרך לימודו של רבי חיים הוא "לא ה'פארוואס', אלא ה'וואס'" (= לא ה'לְמַּה', אלא ה'מה'), שיטתו של הרב שקופ היא בדרך "למה" ולא "מה". כמו כן היה מהראשונים ששילבו ניתוח נורמות ועקרונות משפטיים כלליים במשפט העברי.

לאחר עזיבתו[דרושה הבהרה] את ישיבת שער התורה, השקיע שמונה שנים של עבודה, להוצאת ספרו הידוע "שערי ישר", שבסופו של דבר יצא בשנת תרפ"ח.
בספר היובל שנדפס לכבודו בווילנה (תרצ"ו) פורסמו חידושיו בענייני קניינים כקונטרס בשם "מערכת הקנינים".

חידושיו על המסכתות בבא מציעא ובבא בתרא, שרובם נרשמו בשנים תרנ"ד-תרס"ה ומיעוטם בתרפ"א-תרפ"ט, נדפסו אחרי המלחמה (תש"ז) בניו יורק על ידי בנו משה מרדכי שקופ. כתבים אלה ניצלו והוצאו במסירות נפש מתוך גבולות ברית המועצות על ידי תלמיד ישיבת "שער התורה" רבי יצחק דב קופלמן. בהמשך נדפסו על ידי בנו שני חלקים נוספים: על נדרים, גיטין וקדושין (תשי"ב); ועל יבמות וכתובות (תשט"ז). המהדורה המלאה של חידושיו, הכוללת הוספות מתוך כתבי יד אחרים, נדפסה על ידי נכדי הרב שקופ בשנת תשנ"ג.

משפחתו

בנו של הרב שקופ, רבי משה מרדכי, כיהן כרב באחד מפרברי הורדנה, כיהן כר"מ בישיבת אביו "שער התורה" ומילא את מקומו ברבנות העיר הורדנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. בתחילת המלחמה הצליח להימלט מווילנה לארצות הברית. אחרי המלחמה עסק בהוצאת כתבי אביו. חיה, בתו של רבי משה מרדכי, נישאה לרבי זליג עפשטיין, שהקים בקווינס ישיבה בשם "ישיבת שער התורה - גרודנה", לזכרה של ישיבתו של רבי שמעון שקופ.

בתו של הרב שקופ חנה, נישאה לשרגא פייבל הינדס; בתם היא פייגה אילנית (בילדותה: הינדס) מקיבוץ גן שמואל, חברת הכנסת הראשונה מטעם תנועת מפ"ם; שלאחר מות אימה גדלה אצל סבה, הרב שקופ. במשך השנים הרב שקופ ניהל קשר מכתבים עם נכדתו והמשיך לקרב אותה, למרות שזו לא שמרה תורה ומצוות.

בנו של הרב שקופ, אליעזר זלמן, הוא אביה של ד"ר שושנה שקופ-פרנקל, הרופאה הכירורגית הראשונה בארץ ישראל.

מתלמידיו

עוד שניים שלמדו אצל הרב שקופ בשלב מסוים בחייהם:

חיבוריו ושיעוריו

  • שערי יושר, חקרי הלכות בדיני הספקות, רובא וחזקה ובדיני עדות, תרפ"ח
  • חדושי רבי שמעון יהודא הכהן – סדרת ספרים על מסכתות סדר נשים ונזיקין, קונטרס בענייני שליחות, מערכת הקניינים (לראשונה נכלל ב"ספר היובל"), קונטרס בענייני שעבוד, גדרי קניין כסף. הספרים יצאו לאור לראשונה על ידי בנו הרב משה מרדכי שקופ החל משנת תש"ז. מהדורה חדשה ומלאה: ניו יורק, תשנ"ג
  • שעורי רבי שמעון יהודה הכהן - נשים-נזיקין, נכתב על ידי יעקב צבי מאזעסאן, תשל"ד
  • שעורי תורה - שבעה שיעורי תורה על מסכת נדרים מתקופת טלז, יצא לאור על ידי תלמידו הרב יצחק עפשטיין, ירושלים, תש"ה (מהדורת צילום נוספת בשנת תשכ"ז). השיעורים יצאו במסגרת ניסיון של הרב אפשטיין להוציא לאור סדרה רחבה יותר של שיעורי הר"ש שקאפ שהיו בידו וכן בידי תלמידים אחרים, אך כוונה זו לא התממשה לבסוף.
  • יד כהן - שיעורים בסדר נשים, נכתבו על ידי תלמידו יהודה דב רזניקוב מדרום אפריקה, ירושלים, תשס"ד
  • שעורי רבי שמעון יהודה הכהן שקאפ - על מסכת בבא מציעא, נכתבו על ידי תלמידו הרב אליעזר שושן, יצא לאור על ידי הרב חיים איידלס, תל אביב, תשס"ט

לקריאה נוספת

  • משה מרדכי אידלעוויץ, תלמידים ומוקירים (עורכים), ספר היובל - לכבוד הגאון רבי שמעון יהודא הכהן שקאפ (שליט"א), וילנה, תרצ"ו. הוצאה חדשה: הוצאת נצח, בני ברק, ה'תשל"ג
  • אהרן סורסקי, רבי שמעון ותורתו - קורות חייו ושיטתו התלמודית, בני ברק, תשל"ג
  • חיים שלמה רוזנטל, תורה יבקשו מפיהו, הוצאה עצמית, ירושלים, ה'תש"ס
  • הרב שג"ר, בתורתו יהגה - לימוד גמרא כבקשת אלוקים, הוצאת מכון כתבי הרב שג"ר, התשס"ט, בפרק 'דרך אחרת בלמדנות - ר' שמעון שקאפ ושיטת טלז'.
  • ראובן רז, שערים לשערי יושר, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשע"ה
  • שי עקביא ווזנר, חשיבה משפטית בישיבות ליטא - עיונים במשנתו של הרב שמעון שקופ, הוצאת מאגנס, ירושלים, 2016

קישורים חיצוניים

כתביו
אודותיו

הערות שוליים

  1. ^ ספר היובל, וילנה ה'תרצ"ו, עמ' 9.
  2. ^ ביוגרפיה של הרב שקופ, אתר ישיבה יוניברסיטי.
  3. ^ שמריה גרשוני, "עד אשר אמצא מקום במשכנות לאביר יעקב: רבי שמעון שקופ זצ"ל וכהונת ראש ישיבת 'מרכז הרב' – מסורות ועובדות", המעיין, תשרי תש"ע, עמ' 79-96.
  4. ^ ספר היובל לכבוד רבי שמעון יהודה הכהן שקופ, וילנה: דפוס ד. קריינעס, תרצ"ו.
  5. ^ בספר תולדות אנשי שם מסופר שהוא עבר לווילנה עם הישיבה ושם, לאחר שהקומוניסטים השתלטו על ליטא הוא נפטר לאחר כינוס בעניין המשך קיום הישיבה. אולם הקומוניסטים השתלטו על וילנה רק בסיון ת"ש, לאחר פטירתו. על כן יש לדבוק בגרסה של הרב קולודצקי שהרב שקופ כלל לא הגיע לווילנה ונפטר בישיבה. פטירתו בביתו בגרודנה גם מתוארת בדברי הפתיחה בקונטרס 'שעורי תורה' שיצא על ידי תלמידו הרב יצחק אפשטיין, וכך גם באנציקלופדיה של גלויות: גרודנה - גראדנע, טור 330.
  6. ^ קברו של הרב שקופ בגרודנא באתר JewishGrodno.com


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0