רבי מכלוף עידאן
 | |
| לידה |
1880 ה'תר"ם. גאבס, תוניסיה. |
|---|---|
| פטירה |
11 בדצמבר 1946 (בגיל 66 בערך) י"ח בכסלו ה'תש"ז. ג'רבה. |
| מקום קבורה | ג'רבה, ואח"כ הועלו עצמותיו לטבריה. |
| מקום פעילות | רובע דיג'ת - "החארה צגירה" (הרובע הקטן) בג'רבה |
| תחומי עיסוק | פוסק הלכה ורבו של רובע דיג'ת. |
| רבותיו | אחיו רבי דוד עידאן, רבי משה זקן מאזוז, רבי יוסף ברבי. |
| תלמידיו |
הרב משה דריהם כהן, הרב ינון חורי, רבי פרץ מימון, הרב שמעון חירארי ועוד. |
| בני דורו | רבי מרדכי אמייס הכהן, רבי יוסף בוכריץ, רבי חיים חורי. |
| חיבוריו | עמר נקא, מנחת ערב, מלוא העומר, חסד ואמת, עומר טהרה. |
הרב מכלוף עידאן (ה'תר"ם, 1880 - י"ח בכסלו ה'תש"ז, 11 בדצמבר 1946[1]), היה רב תוניסאי ורבו של רובע הדיג'ת - ה"חארה צגירה"[2] (הרובע הקטן) בג'רבה שבתוניסיה.
ביוגרפיה
הרב מכלוף עידאן נולד לגז'אלה ולרב משה עידאן בערך בשנת ה'תר"ם (1880) בגאבס שבתוניסיה. תחילה למד מאביו ולאחר פטירת האב באלול ה'תרנ"ד (1894), גידלו אחיו הרב דוד עידאן שהפך לראש המשפחה, ולימדו תורה וגמרא בעיון. אחיו כתב עליו ”מעולם לא פסיק פומיה מגירסא וכל הזמן ספר משניות בידו”.
התחתן עם פלילה, בת הגביר אברהם בוכריץ מ"חארה צגירה" (הרובע הקטן) שבג'רבה, ומאז קבע שם את דירתו. לבני הזוג נולדו מספר ילדים.
הוא למד אצל ראב"ד ג'רבה רבי משה זקן מאזוז, ובאותה תקופה למד בחברותא גם עם רבי מרדכי אמייס הכהן. רבו רבי משה זקן מאזוז מינהו למלמד תינוקות, ובמשך השנים הוא העמיד תלמידים רבים, ששימשו כשוחטים, סופרים, מלמדים ודיינים בערי תוניסיה, אלג'יר ומרוקו. למרות דוחקו הכלכלי, התאמץ ופעל רבות למען רווחת תלמידיו, לאחד מהם, שלמה חג'אג', שבא מגפצה, נתן ללון בביתו והאכילו באופן קבוע.
בהמשך מינהו רבו הרב משה זקן מאזוז, לרב ומורה צדק של רובע דיג'ת (חארה צגירה).
בשנת ה'תרע"ה (1915) לאחר פטירת רבו הרב משה זקן מאזוז, נתמנה לדיין בבית הדין יחד עם רבי יוסף בוכריץ שלימים שימש כרב העיר זרזיס, ורבי חיים חורי שהיה חברו ללימודים ולימים שימש כרב העיר גאבס[3]. בהמשך עמד בראש הרכב בית הדין, וצירף אליו את תלמידו הרב משה כהן דריהם. תלמידו זה החליפו בתפקידו לאחר פטירתו, והדפיס חלק מספריו[4].
הרב עידאן התפרסם ביהדות תוניסיה כחסיד וקדוש, צנוע ועניו. בדומה לאביו הרבה בתעניות וסיגופים, וטבל מדי יום אף בשלג, במקוה בית הכנסת אלגריבה. הקפיד על תיקון חצות, ובכל יום למד 18 פרקי משנה. בימים נוראים היה שליח הציבור ב"אלגריבה".
בנו הגדול יהודה סבל ממחלה, והדבר החליש אותו עד שהוא בעצמו חלה במחלה קשה, ונפטר בי"ח בכסלו ה'תש"ז (1946). נקבר בג'רבה, בסמוך לבית הכנסת הגדול. את נוסח מצבתו כתב תלמידו רבי ינון חורי. לימים העלו צאצאיו את עצמותיו ארצה (בסיוע רבה הראשי של צרפת) והוא נטמן בחברת בני משפחתו בטבריה. תוכן מצבתו הועתק.
על שמו נקרא רחוב בירושלים. תלמידו הרב אליהו דוד מאזוז[5], בנו של הרב משה זקן, שלאחר מות אביו, גדל בחסות הרב עידאן, עלה ארצה וכיהן כרב השכונה נווה שאנן -רמת רמז בחיפה, ושם ייסד לזכר רבו את בית הכנסת "עידן". אחיו הם הרב נסים עידאן, הרב דוד עידאן, והרב ציון שנפטר בצעירותו.
מתלמידיו
לרבי מכלוף עידאן היו מאות תלמידים, ובהם:
- הרב משה כהן דריהם
- הרב כמייס עמוס כהן, רבו של ה"חארה צגירה", ומחבר "ויען עמוס"[6]. לימים באשדוד
- הרב ינון חורי בנו של הרב חיים חורי.
- הרב שושן מאזוז, מחבר ספר "שושן עדות".
- הרב עטיה חורי, מחבר ספר "נטע רבעי" על הש"ס.
- המקובל הרב שמעון חירארי.
- הרב פרץ מימון רב מושב גילת.
- הרב סאסי הכהן, מחבר ספר "מדרשו של שם ועבר" ו"פרוכת המסך" על הש"ס.
- הרב חיים הכהן, רבה של מדנין.
- הרב כמוס בוכריץ, מחבר ספר "רכב בחור" מערכות על התנ"ך והש"ס.
- הרב חיים טרבלסי, מחבר ספר "ראה חיים", ומרבני צפת.
- הרב אליהו דוד מאזוז, רב שכונה בחיפה.
- הרב ישועה חדאד.
ספריו
- בימי חייו נדפס שוב על ידי בני משפחת עשוש, בהמלצתו, הספר הלולא דרבי מאיר - ליקוטים מדברי רבי מאיר בעל הנס, ג'רבה ה'תרפ"ה (1925).
עם מותו, עורר חברו, הרב חיים חורי, שבא אליו לבקשתו מגאבס בימי חוליו, את הציבור בדרשת שבת לתרום להוצאת ספריו, ותלמידו הרב משה כהן דריהם עמל להדפיסם, והוציא שנים מספריו (נדפסו ב"דפוס עידאן" של אחיו הרב דוד). ספרים נוספים יצאו בישראל.
- 'עֲמַר נְקֵא' - דרושים. ג'רבה ה'תש"ט (1949)
- 'מנחת ערב' - הלכות תערובת. ג'רבה, שבט ה'תשי"א (1951)[7]
- 'מלוא העומר' - על הש"ס. ישראל ה'תשכ"ט (1969).
- 'חסד ואמת' - שו"ת, יצא לאור על ידי בנו הרב צמח עידאן. ישראל ה'תשל"ו (1976).
- 'עומר טהרה'
חלק מכתביו שהיו בארגזים ונשלחו לישראל, נעלמו בנמל חיפה בעלייה ארצה.
לקריאה נוספת
- הרב מאיר מאזוז בספרו מגדולי ישראל ח"ב עמוד רצ"ג.
- אשר עידן (נכדו), עידן שאינו מוחלף, יום ליום, עונג שבת (עמודים 18-23), י"ב בכסלו ה'תשע"ח, גיליון 1553.
קישורים חיצוניים
- חכם מכלוף עידאן, באתר החכם היומי
- הרבנים לבית עידאן זצ"ל, באתר תוניסיה מורשת
- יום פטירתו של רבי מכלוף עידאן זצ"ל, באתר תוניסיה מורשת
- סרטון בו נראה הרב מכלוף עידאן עם אחיו הרב דוד והרב משה דריהם, ועוד מרבני חארה צגירה, יוטיוב
ספריו
- עידאן, מכלוף בן משה, מנחת ערב, ה'תשי"א, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ הרב בנימין כהן, "מלכי תרשיש", דף שנ"א, צילום המצבה
- ^ ("אלחארא הדג'יררה")
- ^ ידידו הרב חורי אמר עליו - אני מפורסם והוא לא, למרות שאני לא הגעתי לקרסוליו, לא בתורה, לא בענוה ולא בחסידות, אלא שאני מעלמא דאתגליא (העולם המגולה), והוא מעלמא דאתכסיא (המכוסה), הוא גדול ממני (חיי חיים").
- ^ בהקדמת תלמידו לספר "מנחת ערב" הוא כותב על רבו - "אשר כמלאך מושיע שולח אל קהילתנו ק"ק הדיגת אשר באי ג'רבה יע"א להאיר עיני חכמים ותלמידיהם... ולולי הוא נשתכחה תורה בקהילתנו".
- ^ חכם אליהו דוד מאזוז באתר החכם היומי
- ^ ראו מדבריו בשם רבו על מנגינות התפילה
- ^ (ביביע אומר (ח"ט סימן צ), מובא ספר זה, לגבי ספקו של המחבר הדן בשאלה זו: "מעשה שהייתי טרוד לברר פסק הלכה בערב שבת והוצרכתי לבטל תפילת מנחה וסמכתי להתפלל ערבית שתים האם הדין נותן לעשות כן" ?)
