רבי מנוח הנדל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מנוח הנדל
לידה האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי ברסטצ'קה, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה 1611
כ"ב בתמוז שע"א
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה וינה, ארכידוכסות אוסטריה
מקום קבורה אוסטריהאוסטריה בית הקברות היהודי (אנ'), וינה
מקום פעילות ווהלין, מוראביה, אוסטריה
השתייכות רבני פולין
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, פילוסופיה, קבלה, רפואה
רבותיו רמ"א, מהרש"ל
חיבוריו הגהות "חכמת מנוח" על הש"ס; "מנוח הלבבות"

רבי מנוח הֶנדל בן שמריה (בכתיב הרבני השגור: מנוח הענדיל. ?, ברסטצ'קה, ווהלין, פולין-ליטאכ"ב בתמוז שע"א, 1611, וינה) היה רב ופוסק, פרשן התלמוד, מדקדק, מקובל, פילוסוף, איש אשכולות ומחבר פורה ורבגוני.[1] בסוף ימיו כיהן כרבה של וינה.

ביוגרפיה

רבי מנוח הנדל בן שמריה נולד בברסטצ'קה שבווהלין, פולין-ליטא. חסרים פרטים על שנות חייו הראשונות. הוא היה תלמידם של הרמ"א[2] ושל המהרש"ל.[3]

בעשורים האחרונים של המאה ה-16 היה פעיל במסגרת ועד ארבע ארצות, והשתמרו חתימותיו על החלטות שונות שקיבל הוועד. ידועה גם הסכמה שלו משנת 1592 על הספר "תמים יחדיו" העוסק בספר הזוהר.

היה מעורב בכמה פרשיות ופולמוסים הלכתיים, שבהם חיווה את דעתו ההלכתית. בין היתר עסק בפולמוס בשאלת גט שניתן בידי משומד, ובפרשה שבה נחשף כי אדם ששימש כעד במקרי גירושים רבים, התברר כגזלן, דבר הפוסל אותו לעדות ומטיל צל כבד על כשרות הגירושים. שני הרבנים הנוספים שנשאלו במקביל אליו בפרשה זו היו גדולי אותו דור: רבי מאיר מלובלין, ורבי בנימין אהרן סלניק בעל "משאת בנימין".

כחודש לפני פטירתו נקשר שמו של רבי מנוח הנדל בפרשה שהסעירה מאוחר יותר את העולם היהודי באירופה, וזכתה לכינוי "הגט מווינה". רבי מנוח הנדל וחברו רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) סידרו גט לאשה שבעלה שכב על ערש דווי. לימים, אחרי פטירתו, פרץ פולמוס על כשרותו של הגט, לאחר שהבעל המגרש הִבריא ורצה לבטלו.

רבי מנוח הנדל נפטר בכ"ב בתמוז שע"א, 3 ביולי 1611 ונקבר בבית הקברות היהודי ברוסאו.[4]

נוסח מצבתו

הגאון מוהר"ר הענדל
נר אלוקים כבה יום א' כ"ב תמוז שע"א לפ"ק
מצבת קבר של הגאון הגבר
אשר הוקם על לישראל כטל
איש נורא בקי בכל התורה
אוצר בלום לא שייר כלום
מופת הדור לכל ישראל אור
חכם כולל שמי' כספר גולל
אבי אבי' עדיף מנבי'
אחרון הגאוני' וראש לנבונים
מרנא ורבנא הרב רבי מנוח אבי זנוח
ב"ר שמריה זצ"ל תנצב"ה

מבוא לספר מנוח הלבבות

יצירתו

רשימת חיבוריו של רבי מנוח הנדל כוללת עשרות ספרים: חלקם נדפסו, חלקם אבדו וחלקם נותרו בכתב יד.[5] מגוון התחומים בהם עסק כוללים: פרשנות למקרא; פרשנות לפשוטו של מקרא; ולדקדוק המקראי. הלכה ופרשנות ההלכה. דקדוק עברי, פילוסופיה, קבלה, טריגונומטריה ("תשבורת"), אסטרונומיה ורפואה.

חיבורים שאבדו

  • פירוש על הספר הקבלי "פרדס רימונים" של הרמ"ק; קטעים מפירוש זה נשתמרו בביאוריו של רבי יואל סירקיש,[6] שעשה שימוש בפירושו של רבי מנוח הנדל.
  • חיבור על המקרא; מצוטט אצל מחברים בני התקופה, כמו חתנו של הב"ח, רבי דוד הלוי סגל (הט"ז), בספרו "דברי דוד".

חיבורים בכתב יד

לקריאה נוספת

  • יצחק לוין, 'רבי מנוח הענדל בר' שמריה, בעל "מנוח הלבבות"', בתוך: שאול ישראלי, נחום לאם, יצחק רפאל (עורכים), ספר יובל לכבוד מורנו הגאון רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, כרך ב, ירושלים: מוסד הרב קוק; ניו יורק: ישיבה-אוניברסיטה, תשמ"ד, עמ' תתקסא–תתקעה. (נדפס שוב בספרו של לוין דמויות ואירועים היסטוריים, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"ח, עמ' 11–27.)
  • אביגדור ברגר, 'תשובות רבי מנוח הענדל בעל "חכמת מנוח"', בתוך: יוסף בוקסבוים (עורך), ספר הזיכרון לכבודו ולזכרו של... רבי יעקב בצלאל ז'ולטי, ירושלים: מוריה, תשמ"ז, עמ' שלא–שמט.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יעקב אלבוים, פתיחות והסתגרות: היצירה הרוחנית הספרותית בפולין ובארצות אשכנז בשלהי המאה השש-עשרה, מאגנס, 1990, עמ' 76.
  2. ^ יעקב אלבוים, פתיחות והסתגרות: היצירה הרוחנית הספרותית בפולין ובארצות אשכנז בשלהי המאה השש-עשרה, מאגנס, 1990, עמ' 170. ואולם משה דוד צ'צ'יק, מהר"ר מנוח הענדל - בעל ה"חכמת מנוח", בתוך: ישורון - יז, ניסן תשס"ו, עמ' תרצג כותב שלא מצא לכך סימוכין.
  3. ^ נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, אות ה' פרק עט.
  4. ^ בספר "מצבת קודש" מופיע העתק מצבה שבעיר לבוב, ועליה השם "חנוך הנדל" ותאריך הפטירה א' בתשרי שע"א. יש שסברו שמדובר במצבתו של רבי מנוח דידן, ולכן טעו בציון תאריך פטירתו. ככל הנראה מדובר במצבה מזויפת או שזהו אדם אחר. על כך ראו: יצחק לוין, דמויות ואירועים היסטוריים, ירושלים תשמ"ח, עמ' 16-17; וכן שלמה טל, "בשאלת התאריך של הגט מווינא", סיני עו [ה/ו] (שבט–אדר תשל"ה), עמ' רנג–רנט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) [=פרי חיים, תל אביב תשמ"ג, עמ' 143–152].
  5. ^ כת"י בודליאנה מס. 1332.2, "לוחות קצרים ברורים, יוודעו מתוכם מקומות כל הכוכבים ולקיות המאורות וכל הקורות אותם... ע"פ מאמרי רז"ל בסוד העיבור".
  6. ^ ביאורי הב"ח לספר פרדס רימונים של ר' משה קורדובירו, מכון מנחת ישראל, ירושלים תשנ"ט.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0