רבי מנחם מרדכי פרנקל
הרב מנחם מרדכי פרנקל-תאומים (כ"ב בתמוז תרמ"ב – א' אדר א' תשל"ב; 1882–1972) היה ממנהלי בית היתומים דיסקין, ממקימי סניף אגודת ישראל ו"ועד העיר האשכנזי" בירושלים, ראש ישיבת רבי חיים ברלין בברוקלין, רב וראש ישיבה בפילדלפיה ומחבר תורני פורה.
ביוגרפיה
רבי מנחם מרדכי פרנקל נולד בירושלים בשנת תרמ"ב (1882) לצביה ולרב אלטר יששכר, מקובל ירושלמי. למד בישיבת אהל משה והיה תלמיד מובהק של הרב יצחק ירוחם דיסקין[1] ומקורב לרב יוסף חיים זוננפלד. נסמך לרבנות בידי הרב קוק, הרב יוסף גרשון הורביץ, הרב יעקב משה חרל"פ ועוד. למרות שהדבר לא היה מקובלי בחוגי היישוב הישן למד הרב פרנקל עצמאית את השפות ערבית, אנגלית, צרפתית וגרמנית. לאורך שנים התפרנס מעבודתו כמזכיר במשרד בית היתומים דיסקין, תחת חסותו של רבו, אולם עשה תורתו קבע ומלאכתו עראי.
לאחר מלחמת העולם הראשונה היה הרב פרנקל חבר הועד הזמני ליהודי ארץ ישראל מטעם הציבור החרדי בירושלים. אולם לאחר שעמדתו כנגד זכות הבחירה לנשים בארץ ישראל לא התקבלה, התפטר ועסק בתעמולה ציבורית כנגד בחירת נשים. הוא הצטרף לוועד העיר האשכנזי (שהיה לימים העדה החרדית) ונבחר ל"מזכיר הכבוד" שלו. כן היה ממקימי הסניף הירושלמי של אגודת ישראל, יחד עם הרב משה בלוי והרב רפאל קצנלבוגן.[2] באותה עת עסק בתעמולה כנגד הוועד הכללי כנסת ישראל. התגורר בבתי ראנד.
כשהוזמן הרב קוק בידי מוסדות הציבור החרדי בירושלים לכהן כרבה של העיר, פרש הרב פרנקל בקיץ תרע"ט עם ועד העיר האשכנזי מן הוועד הכללי והמוסדות העיקריים של יהודי העיר, והיה כנציג אגודת ישראל ממכתירי הרב זוננפלד לרב העיר מטעם ועד העיר האשכנזי. מסופר כי הרב פרנקל הוא זה שגילה, במקרה בהיותו בביתו של ישראל שמעון רבינוביץ' תאומים ביפו, את התוכנית להכתרת הרב קוק לרב העיר.[3] חתימתו של הרב פרנקל מופיעה על כתב הרבנות שהוגש לרב זוננפלד, ומתחתיה נכתב תוארו: "מנהל אגודת ישראל באה"ק ת"ו".[4] יש לציין כי קודם לכן קיים קשרים חיוביים עם הראי"ה קוק, נסמך לרבנות תחת ידו כאמור, ואף עמד בראש הסניף המקומי של "דגל ירושלים" שהקים הרב קוק.[5] כן יש לציין כי שתיים מבנותיו נישאו לתלמידי ישיבת מרכז הרב.
בתחילת שנת תרפ"א (1920) היגר הרב פרנקל לארצות הברית כדי לגייס כספים לישיבת מאה שערים ובית היתומים דיסקין,[6] אולם כעבור זמן קצר מונה לעמוד בראשות ישיבת רבי חיים ברלין בברוקלין, ניו יורק.[7] הוא עמד בראש הישיבה כחמש וחצי שנים ואז שב ארצה. בשנת תרפ"ט הוציא לאור בירושלים את החלק הראשון של ספרו "דרוש וחידוש". באותה שנה ערך את החלק השלישי מחיבורו של הרב משה שמעון זיוויץ - "משבי"ח" על התלמוד הירושלמי.[8] בירושלים לא מצא הרב פרנקל את מקומו ושב והיגר בשנית לאמריקה.[9]
בין השנים תרצ"א-תש"כ לערך כיהן הרב פרנקל כרב בשלוש קהילות בפילדלפיה וראש ישיבת "משכן ישראל" ו"סטנרל תלמוד תורה" בעיר, והיה חבר אגודת הרבנים באמריקה. בשנת תש"ד הוציא לאור את ספרו "באר האבות" על מסכת אבות. לאחר פטירתו נדפס הספר במהדורה חדשה בידי בנו הרב יהושע העשיל פרנקל. בהקדמה לספר מעיד בנו כי אביו ידע את שני התלמודים בבלי וירושלמי וכל שאר ספרות חז"ל בעל פה ממש, וכן שאת התנ"ך כולו מנה בעל פה על אותיותיו. הוא מתאר את דביקותו בלימוד התורה יומם ולילה, את צדקותו ואת פרישותו המופלגת מענייני חומריות. במכתב ברכה למהדורה החדשה של ספרו "כי אם לבינה תקרא" שהוציא לאור נכדו הרב אביעזר כהן, מכנה הרב שלמה זלמן אויערבאך את הרב פרנקל בתואר "הגאון המופלא".
בתחילת שנות התש"כ שב ארצה. ובשלוש שנותיו האחרונות חלה מאוד. הרב פרנקל נפטר בירושלים כבן תשעים בליל א' באדר א' תשל"ב (1972). הותיר אחריו כתבי יד תורניים רבים.[10]
משפחתו
הרב פרנקל הוא צאצא למשפחת "פרנקל תאומים" המסועפת, נינם של המקובל הירושלמי הרב יהונתן שמעון פרנקל תאומים מחבר הספרים "פרי עץ קודש", "ישע אלוקים" ועוד, ושל הרב מנחם מנדל סג"ל צימטבוים שהיה דור שישי בן אחר בן לט"ז. אחיו הרב אהרן פרנקל ממנהלי בית היתומות ויינגרטן, היה תלמיד חכם ומפעילי העזרה והסיוע ההדדי של היישוב הישן בשנות מלחמת העולם הראשונה,[11] כן היה פעיל נמרץ לצד אחיו בהקמתם של סניף "אגודת ישראל" הירושלמי ו"ועד העיר האשכנזי", ובמשך מספר שנים מילא את מקום אחיו בגיוס כספים בצפון אמריקה. אח נוסף הוא הרב ישראל אברהם שהיגר לארצות הברית ושימש גם הוא כראש ישיבה בפילדלפיה. אחות אביהם הרב אלטר יששכר היתה חיה שיינדל שנישאה לרב יצחק מאיר קלגסברון, אבי משפחת ברים הירושלמית.[12]
הרב פרנקל נישא בראשונה לחוה, בתו של הרב ישעיה אורנשטיין, ולהם שני ילדים.[13] לאחר פטירתה נישא בשנית נישא לפרל לבית הלוי (נפטרה בשנת תש"ב). שמונת ילדיו:
- חיה - נישאה לרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי. נפטרה בשנת תשכ"ח.
- הרב יהושע העשיל יששכר- נישא למושקה בת רבי אליהו נחום פרוש. שימש כמשגיח בישיבת פרשבורג. נפטר בתשנ"ז.
- הענא - נישאה לרב רפאל מאיר כהן - רב במערב פילדלפיה וחבר אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה.[14]
- הרב גרשון זאב אלתר חיים (תר"פ-תשנ"ד) - התגורר בדטרויט.
- רבקה - נישאה לרב שלמה בריכטה. נפטרה בשנת תשל"ב.
- רחל - נישאה לרב יוסף מאיר מגן, בנו של הצדיק רבי דוד יצחק מגן.[15]
נכדו הרב פינחס פרנקל, בנו של הרב יהושע העשיל, היה מרבני חסידות ברסלב וכיהן כרב קהילה ליטאית בשכונת אונסדורף וראש כולל קרלין-סטולין. בן נוסף של הרב יהושע העשיל הוא הרב אליהו נחום פרנקל המכהן כרב בשכונת גבעת שאול וכר"מ בישיבת "תורה אור". נכדו הרב אביעזר כהן מברוקלין הוציא לאור את ספר סבו "כי אם לבינה תקרא".
ספריו
- באר האבות, על מסכת אבות, ניו יורק תש"ד, באתר אוצר החכמה
- דרוש וחדוש, על התורה, ירושלים תרפ"ט, באתר אוצר החכמה
- כי אם לבינה תקרא, ביאורים בלשונות חז"ל, ניו יורק תש"ד, באתר אוצר החכמה
לקריאה נוספת
- דורות אחרונים, כרך ב (מ-פ), ברוקלין ת"ש, עמ' 6–205
- תולדות אנשי שם, ניו יורק תש"י, עמ' 106
- אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ד, עמ' 332-334; כרך ו, עמ' 9–1048
- המודיע, ב' אדר תשל"ב
- אוצרות ירושלים: פרושים, תשס"ה, כרך ז, עמ' צח
הערות שוליים
- ^ סיכומי שיעורים מתורת רבו זה פורסמו בקובצי "אוצרות ירושלים" (פרושים).
- ^ מנחם פרוש, שרשת הדורות בתקופות הסוערות, כרך ב, ירושלים תשס"א, עמ' 14. שלושת המקימים היו פקידים בבית היתומים דיסקין, ואליהם הצטרף משה פרוש (שם, עמ' 22). פרנקל היה חבר האגודה בירושלים כבר בייסודה הראשוני בשנת תרע"ב (מרא דארעא דישראל, כרך ב, עמ' רכט).
- ^ ש"ז זוננפלד, האיש על החומה, כרך ג, ירושלים תשס"ו, עמ' 173.
- ^ שלמה זלמן זוננפלד, האיש על החומה כרך ג, עמ' 193. צילום של כתב הרבנות.
- ^ אגרות לראי"ה, ירושלים תש"נ, סי' פז; מכתבים ואגרות קודש, דוד אברהם מנדלבוים (עורך), ניו יורק תשס"ג, עמ' 707.
- ^ הרב פרנקל, דואר היום, 26 באוקטובר 1920, עמ' 3; בואך לשלום, דער מארגן זשורנאל, 10 בדצמבר 1920, עמ' 8. יש לציין כי הרב מנחם מנדל פרוש כותב שהרב פרנקל נסע כשליח של בית היתומות ויינגרטן (בתוך החומות, ירושלים תש"י, עמ' 88), אך יתכן שהוא מחליפו באחיו הרב אהרן שהיה ממנהלי בית היתומות ונסע גם הוא לארצות הברית כמה שנים אחריו.
- ^ בישיבת רבי חיים ברלין בניורק, דואר היום, 9 בינואר 1922, עמ' 4.
- ^ ראו הקדמת העורך לספר.
- ^ היה מי שכתב שסיבת הירידה מן הארץ הייתה "בשל סיבות משפחתיות" (ש"ז זוננפלד, האיש על החומה, כרך ג, ירושלים תשס"ו, עמ' 138 הערה 3).
- ^ רשימת חלק מחיבוריו הרבים נדפסה בערכו בספר תולדות אנשי השם, ניו יורק תש"י, עמ' 106.
- ^ שלמה זלמן זוננפלד, האיש על החומה כרך ג, עמ' 27 הערה 5
- ^ על עץ המשפחות ראו "תולדות המחבר" בספר "ישע אלוהים", לרב יהונתן שמעון פרנקל, ירושלים תשס"ג.
- ^ אליעזר ריבלין, ספר היחס למשפחת ריבלין, ירושלים תרצ"ה, עמ' 42.
- ^ עליו בספר תולדות אנשי שם, ניו יורק תש"י, עמ' 66.
- ^ עליו בפורום אוצר החכמה.
