רבי מנחם נחום דוב בער פרידמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מנחם נחום דוב בער פרידמן
אין תמונה חופשית
לידה 1843
ה'תר"ג
פטירה 30 באוגוסט 1883 (בגיל 40 בערך)
כ"ז באב ה'תרמ"ג
וינה
בת זוג פערל בת רבי אברהם יעקב פרידמן
שם השושלת סדיגורה
אב רבי שלום יוסף פרידמן

רבי מנחם נחום דב בער פרידמן (מכונה 'רבי נחום בערניו', ה'תר"ג - כ"ז באב ה'תרמ"ג), היה מיועד להיות האדמו"ר מסדיגורה.

קורות חייו

נולד בשנת ה'תר"ג (1843) לרבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, בנו הגדול של רבי ישראל מרוז'ין, ולבלומה רייזל[1], בתו של רבי דן יונגרלייב מראדוויל.

בשנת ה'תרי"א התייתם מאביו וסבו, והוא גדל אצל אחיו הגדול רבי יצחק מבוהוש.

נשא את פערל, בתו של דודו רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, כ-50,000 איש השתתפו בחתונתם.

לאחר נישואיו נשאר בסדיגורה עם חותנו, בה זכה ליחס של כבוד רב. רבי בער התבלט בדיבורו הקצר והבהיר.

במיוחד בלט הקשר המיוחד שהיה לו עם בן דודו, רבי שלמה פרידמן (שהפך גם לגיסו), יחד היו מיועדים להנהיג את חסידות סדיגורה, ובחיי רבי אברהם יעקב אף התקבצה תחתם קבוצת אברכים שאותה הנהיגו. בשנה האחרונה לחייו, לאחר שנפטר רבי שלמה, התרופפה גם בריאותו ונחלש מאוד. שניהם נפטרו מספר חודשים לפני אביהם.

בסוף ימיו נסע לטיפול רפואי בוינה, ושם נפטר בכ"ז באב ה'תרמ"ג (30 באוגוסט 1883).

ספרייתו

רבי נחום בער'ניו נודע בבקיאותו הרבה, ובחיבתו לספרים וכתבי-יד. נהג לשמור באוסף הפרטי כל ספר וכתב יד שהתגלגל לידו. במהלך השנים, הצטברו תחת ידו אלפי ספרים, וביניהם ספרים וכתבי יד נדירים ביותר, כתבי-יד מגדולי הדורות, לצד ספרי ראשונים ואחרונים אשר בבעלותו. ספרייתו הייתה אחת הספריות הפרטיות הגדולות והנדירות בזמנו (קרוב ל-4,000 כותרים).

נהג לרשום את שמו בספריו בדרך מיוחדת. בנוסף לחותמת ובה שמו בעברית ובגרמנית, שבמכרזה ציור של אריה, היו לו עוד שלוש סוגי חותמות שבהם ציין מהיכן הגיעו ספרים אלו לידיו: א. "נחלת אבות" – ספרים שירש מאבותיו. ב. "מנחת שי" – ספרים שהביאו לו במתנה ג. "קנין כספי" – ספרים שרכש בכספו.

עותקים פגומים של ספרי דפוס שחסרו בהם דפים, הושלמו בכתב יד בכתיבה קליגרפית. כריכות הספרים בספרייתו היו ייחודיות והתאפיינו בסגנון אחיד: כריכות בד בצבע שחור, ומסביב לשולי הכריכה מסגרת עשויה קישוטים בצבע זהב. הכריכות של רבי נחום בער'ניו כה אופייניות, שניתן לזהות את ספריו מבחוץ, עוד לפני פתיחת הספר.

כאמור, הייתה לו שליטה ובקיאות גם בתוכן הספרים עצמם. אחיו הגדול, רבי יצחק מבוהוש, היה בוחנו על ידי מטפחת שקשר על עיניו, והיה נותן לו למשש בספרייתו ורבי נחום היה מזהה כל ספר לפי מגע ידו בלבד[2]. את כל ספריו קיבץ בקטלוג מיוחד ששמו "אוצר הספרים" (בדומה לשם הגדולים שחיבר החיד"א) ובו פירוט מדוקדק אודות שם המחבר ותולדותיו ומהות ותמצית הספר[3].

כך כותב רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, (בעל 'דקדוקי סופרים'), במכתבו אל רבי שלמה הלברשטאם משנת תרל"ג, על אודות ספרייתו של רבי נחום בער'ניו:

אומר לך חידוש, כי הרבי מסדיגורה כתב לי כי אשלח אליו את ספרי דקדוקי סופרים כולם, והוא ישלח לי את המחיר. ויש לו עקד ספרים גדול מאוד, ושאל לי כמה שאלות בדבר ספרים, ומזה ראיתי שמבין גדול הוא על ספרים.

לאחר פטירתו, חולקה ספרייתו בין היורשים ובשל קשיים כספיים מכרו חלקים ממנה לספריות ואנשים פרטיים. חלק מהספרים נמכרו לקהילה היהודית בוינה אשר פרסמה את רשימת הספרים שרכשה מעזבונו בקטלוג מיוחד בשם 'מנחת שלמה'[4]. חלק אחר הועבר ללונדון, ונמכר שם במכירה פומבית בשנת תרפ"ז. בספריה הלאומית מצויים שני קטלוגים מספרייתו: האחת "רשימת ספרים מעזבון הרה"צ המפורסם הר' נחום דב מאסדאגורא ומעזבון חכמים מפורסמים מארץ אשכנז', הכולל 2,646 ספרי דפוס ו-40 כתבי יד" והשניה "רשימת כתבי יד של עקד הספרים של הרב הצדיק המפורסם ר' נחום דב פריעדמאן ז"ל מסאדיגערא" - ובו רשימה של 77 כתבי יד ועוד 2 'נוספות'.

למעשה, כמעט בכל אוצר ומכירות פומביות של אספני יודאיקה וספרים עבריים, ניתן למצוא ספרים שהיו שייכים לרבי נחום בער'ניו, חלקם במקור מספריית הקהילה בווינה שהתפזרה במלחמת העולם השנייה, ובהם חותמת של הספרייה, ומהם גם כאלה שלא השתייכו לאוסף זה[5]. לדוגמה, בקטלוג 'גנזי ישראל' רשומים שישה ספרים שהיו באוסף של רבי נחום בער'ניו (מחציתם היו באוסף של וינה). למעשה, למעלה ממחצית כתבי יד הרשומים בקטלוג האחרון הגיעו בסופו של דבר לספריית מוסד הרב קוק. כמה מהם תוארו על ידי נפתלי בן מנחם[6].

משפחתו

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נר ישראל. א.ל.ג. רויזא
  2. ^ ספר 'אור פני צדיקים' (ז'יטומיר תרסב, עמ' 56)
  3. ^ אלון בכות עמ' 4
  4. ^ (וינה, תרע"ב)
  5. ^ יצחק יודלוב, קונטרס 'אשה חכמת לב' ירושלים, תשע"א, עמ' 144-135' "רבי נחום דובער פרידמן מסאדיגורה וספרייתו"
  6. ^ נפתלי בן-מנחם, ארשת ספר שנה לחקר הספר העברי א, ירושלים תשי"ט, עמ'413-396
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה היידית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאת ציטוט: קיימים תגי <ref> עבור קבוצה בשם "hebrew", אך לא נמצא תג <references group="hebrew"/> מתאים.