חסידות פשקאן
חסידות פשקאן היא חצר חסידית, ענף של בית רוז'ין. תחילתה של החסידות בעיירה פשקאן ברומניה. מייסד השושלת היה רבי משה יהודה לייב פרידמן שכונה "פֵּאשְקַנער", כיום אין חסידים המשתייכים לחצר זו אך הרב יעקב דוד מנדל לייב פרידמן (האדמו"ר הנוכחי מבוהוש), נכד האדמו"ר האחרון, נושא את שמה של השושלת בתוספת לשם החסידות - "בוהוש-פשקאן". בעבר, נשא את שם החסידות גם בן דודו הרב ישראל פרידמן בן-שלום שבערוב ימיו החל לנהוג כאדמו"ר.
דור ראשון
רבי משה יהודה לייב פרידמן (ט"ו בשבט תרכ"ה, 1865 - י' באלול תש"ז, 1947) שכונה "פַּאשְקַנער", היה מייסד חסידות פשקאן. היה בנו של רבי יצחק הראשון מבוהוש ונינו של רבי ישראל מרוז'ין.
נולד כבנו הרביעי של האדמו"ר יצחק הראשון מבוהוש, מייסד חסידות בוהוש ונקרא על שם סבו, הרב משה יהודה לייב מסאסוב. למד אצל אביו בבוהוש, נישא לבת דודו, אלטע נחמה גיטל פרידמן[1]. לאחר פטירת אביו מונה אחיו הבכור רבי ישראל שלום יוסף פרידמן (בעל הספר "פאר-ישראל") לממלא מקום אביו בבוהוש, ואילו הוא עבר בתרנ"ז (1897), לפשקאן ופיתח שם מרכז חסידי גדול, שחסידים רבים היו נוהרים אליו מכל רחבי רומניה. לאחר 40 שנה בפאשקאן, פונה על ידי השלטונות בתש"ד (1944) אל דורוחוי ולאחר מכן עבר לבוקרשט והקים שם מחדש את החצר חסידית של פאשקאן. נפטר בבוקרשט ונטמן בחלקת אדמו"רי בוהוש בבוהוש.
דור שני
רבי יעקב דוד פרידמן (ה'תרנ"ד - כ"ב באב ה'תשט"ו אוגוסט 1955) היה האדמו"ר השני לשושלת חסידות פאשקאן ביפו בין השנים ה'תש"ז - ה'תשט"ו. נולד בעיר בוהוש שברומניה בשנת ה'תרנ"ד, לאחר פטירת אביו בשנת ה'תש"ז (1947) מונה לאדמו"ר.
הרב יעקב דוד פרידמן נחשב לעילוי גדול והיה לתלמיד חכם, לאחר השואה שהה תקופה קצרה ברומניה ובעזרת כמה יהודים הצליח בשנת ה'תש"י לברוח ממנה ולעלות לארץ ישראל. לאחר שעלה ארצה השתכן הרב יעקב דוד ביפו, ומשך חסידים רבים שעלו לארץ ישראל לאחר השואה. רבים מחסידי רומניה ראו בו את אדמו"רם ובעזרת הכריזמה שלו הוא הצליח לקרב רבים מהיהודים בחזרה אל יהדותם. בכ"ב אב ה'תשט"ו נפטר רבי יעקב דוד ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק בחלקת אדמו"רי רוז'ין. אשתו הרבנית חיה שרה סימה נפטרה בט' בכסלו ה'תשל"ח ונטמנה לצידו.
המשך השושלת
לאחר פטירתו של הרב יעקב דוד פרידמן נפסקה שושלת חצר החסידות פשקאן וזאת לאחר סירוב בניו לכהן כאדמו"ר. ולכן באותן שנים שושלת החסידות הומשכה באופן לא-רשמי על ידי מחותנו, הרב יצחק פרידמן (השני), האדמו"ר מבוהוש. לאחר פטירתו של הרב יצחק פרידמן בשנת 1992 הוכתר נכדו, הרב יעקב מנדל פרידמן לכהן כאדמו"ר מבוהוש והחסידות קרויה באופן רשמי "בוהוש-פשקאן".
בשנות האלפיים, נכד אחר של האדמו"ר הראשון, הרב ישראל שלום יוסף פנחס פרידמן, החל לנהוג כאדמו"ר ולערוך טיש בימי ההילולה של אבותיו (ג' בחשון, י"ט בכסלו וי'-י"א באלול), ובהזדמנויות נוספות, כדוגמת ימי ההילולה של אדמור"י חסידות הוסיאטין. רבי ישראל נהג לחבוש כיפה סרוגה. בשבתות לבש קפוטה חסידית וחבש שטריימל בעל כיפה מוגבהת, כמנהג אדמור"י רוז'ין. בטישים החלים בימי חול, חבש קולפיק, גם זה כדרך אדמ"ורי רוז'ין. כונה לעיתים "האדמו"ר הסרוג". לאחר פטירתו, בנו הרב הושע פרידמן בן שלום החל גם הוא לנהוג כאדמו"ר אך הוא העדיף להיקרא "האדמו"ר מגילה", ולא "האדמו"ר מפאשקאן", על מנת שלא לפגוע בבן דודו הרב יעקב מנדל פרידמן, המתכנה "האדמו"ר מבוהוש-פאשקאן"[2]. הרב הושע מוסר שיעורים והרצאות וכן עורך טישים בימי הילולא.
שושלת פשקאן-בוהוש
מקראה:
| ענף אדמו"רי בוהוש | ענף אדמו"רי פשקאן | ענף אדמו"רי שפיקוב | |||||||||||||||||||
עץ שושלת כלל אדמור"י רוז'ין
| עץ שושלת רוז'ין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הערות שוליים
- ^ בתם של רבי נחום בער'ניו מסדיגורה, (בנו של רבי שלום יוסף פרידמן, בכור בניו של רבי ישראל מרוז'ין) ואשתו פערל בת דודו רבי אברהם יעקב מסדיגורה.
- ^ ישראל כהן, לראשונה: הרבי מגילה יערוך טיש יארצייט, באתר כיכר השבת, ח' באלול תשע"ז, 30 באוגוסט 2017.
- ^ לעץ המשפחה המורחב של כל אדמור"י בית רוז'ין ראו: עץ שושלת רוז'ין
- ^ שימש באדמו"רות יחד עם גיסו רבי מנחם מנדל פרידמן מבוהוש
- ^ בערוב ימיו החל לנהוג כאדמו"ר בשל היותו צאצא לאדמו"ר מפשקאן
