רבי יהושע וולק כץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יהושע וולק כץ
200PX
צילום מצבתו
לידה 1555
ה'שט"ו
פטירה 29 במרץ 1614 (בגיל 59 בערך)
י"ט בניסן ה'שע"ד
מקום קבורה בית הקברות היהודי הישן בלבוב

רבי יהושע וולק (פלק) בן אלכסנדר הכהן כץ (ה'שט"ו, 1555 בערך - י"ט בניסן ה'שע"ד, 29 במרץ 1614) היה ממפרשי הטור והשולחן ערוך ומגדולי האחרונים. מכונה בדרך כלל על שם פירושו הסמ"ע או בראשי תיבות: מהר"ך או מהרו"ך.

חייו

נולד בקראקא שבפולין. היה תלמידם של המהרש"ל והרמ"א, והוא מבסס את דרכו בפסיקת ההלכה לפי שיטתם.

רבי יהושע עמד בראשות ישיבה עם תלמידים רבים. רבים מתלמידיו כיהנו לאחר מכן כראשי ישיבות, אב"ד, דיינים ומנהיגי קהילות, עד שבנו מעיד שכמעט שלא נמצאה קהילה ברחבי פולין שלא שימש בה אחד מתלמידיו[1]. חותנו, ר' ישראל איידלס, שהיה אדם אמיד בנה עבורו בית, בו התגוררו הוא ותלמידיו ושם היה פניו לחבר את ספריו לבירור ההלכה. ספריו העיקריים נקראו בשם הכולל "בית ישראל" לכבוד חותנו.

בשנת ה'שע"א סידר את הגט מווינה יחד עם רבי מנוח הנדל, רבה של וינה. בהמשך עורר גט זה מחלוקת הלכתית עזה, שהסתיימה בקבלת עמדתו של הסמ"ע.

נפטר בי"ט בניסן ה'שע"ד בלבוב. הניח אחריו שלושה בנים, אלכסנדר סנדר, יוסף יוזפא ומשה. אשתו ביילא שהתפרסמה כצדיקה וכמלומדת עלתה לארץ ישראל לאחר פטירתו[2].

חיבוריו

סמ"ע

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספר מאירת עינים
מאירת עינים מהדורה ראשונה
מאירת עינים מהדורה שנייה

החיבור "ספר מאירת עינים" המכונה בקיצור "סמ"ע". מטרת החיבור היא לפרש את דברי השולחן ערוך והרמ"א, למצוא את המקורות להלכותיהם, ולהוסיף דינים חדשים.

רבי יהושע מסר את חיבורו להדפסה בבית הדפוס של ר' משה כ"ץ בפראג (Prague), ולפני שהמדפיסים החלו בעבודתם נפטר המחבר, ובצוואתו ביקש שיתמידו בלימוד חיבוריו וידפיסו אותם. הספר נדפס לראשונה בפראג בשנת ה'שע"ד - ה'שע"ה (1614), ומאז חזר ונדפס ברוב המהדורות של השולחן ערוך. בכוונתו של רבי יהושע היה לכתוב פירוש על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך כפי שכתב בהקדמתו, אך הוא לא הספיק לכתוב אלא רק על חלק חושן משפט[3].

בית ישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דרישה ופרישה
בית ישראל חלק יורה דעה דפוס ראשון

חיבר ספר בית ישראל על הטור, הכולל שלשה חלקים: "דרישה", "פרישה" ו"הגהות דרישה ופרישה".

חלק ה"דרישה" הוא מקור הדינים וטעמיהם, נימוקים וראיות על המקומות שבהם הוא חולק על דברי הבית יוסף והרמ"א. גם הביא שם תירוצים לקושיות הב"י שהקשה על הטור ושאר מפרשים, והניח בקושיה. חלק ה"פרישה" נועד כדי לבאר את דברי הטור על פי דברי הבית יוסף מהרש"ל והרמ"א, בלי אריכות דברי הגמרא והמפרשים.

החיבור נמסר להדפסה לאחר פטירתו של רבי יהושע על ידי בנו רבי יוסף (יוזפא) והוא נדפס לראשונה יחד עם הטור במהדורת לובלין בשנת ה'שצ"ה -ה'שצ"ח (16351638). בהוצאה זו נדפסו רק החלקים יורה דעה ואבן העזר. הפירוש נדפס אחר כך ברוב ההוצאות של הטורים.

החלק השלישי של החיבור הוא "הגהות דרישה ופרישה" על הטור, הייעוד המקורי של חלק זה נועד לאסוף את הדינים המחודשים שהוסיף הב"י בתוך ביאורו לטור, אולם מאחר שקדמו רבו הרמ"א בזה, כתב את חיבורו כהגהות לדרכי משה (הארוך). ההגהות נדפסו לראשונה במהדורת דיהרנפורט (אנ') 1796-1790 והמביא לדפוס כתב בהקדמתו כי "הגהות דרישה ופרישה" על טור חושן משפט העתיק "מכתיבת ידו" של המחבר. אף החיבורים הזה נדפס אחר כך ברוב ההוצאות הבאות של הטור.

נוספים

כמו כן חיבר קונטרס בכללי דיני תפיסה בספיקות. כמו כן חיבר קונטרס ובו ביאר ענייני איסורים שונים שהמון העם היו רגילים להיכשל בהם, מתוקף תפקידו כמפקח בבית הדין של ועד ארבע הארצות, ובפרט באיסור ריבית. הקונטרס יצא לאור בזולצבך (Sulzbach) בשנת ה'תנ"ב (1692). הקונטרס חזר ונדפס לאחר מכן פעמים נוספות.

בנו רבי יוסף (יוזפא) כץ בהקדמה לספר דרישה ופרישה על יורה דעה[4] מונה חיבורים נוספים שאבדו:

ובכן חיבר כמה חבורים סיני ועוקר הרים, לא הניח שום דבר אשר לא כתב עליו ביאורים, הן על ארבע עשר מסכתות שבששה סדרים הן על רי"ף, ר"ן, סמ"ג, מרדכי, הרא"ש והטורים. הן על ספרי קבלה פילסופיא תכונה קלים וחמורים. כרך גדול דרשות על התורה, מקרא משנה אגדה ומדרשים אשר דרש בימיו לפני זקנים ונערים, ביאורים על התורה ועל פירוש רש"י העלה הכל על ספרים. כרך עם שו"ת, מלבד שאר תשובות אשר הנה והנה נפזרים. ובהיותו בחיים נשרפו חדושי הלכות אשר חידש על ארבעה עשרה מסכתות - כלים ונחרצים עד גמורים גמירא. ושתי שנים אחרי מותו נשרפו בק"ק לבוב בהשריפה דתוך העיר כל ספריו שלמד מתוכו מתוכם והגיה אותם וכתב וביאר כל דבר הקשה ורשם על הגליון מלא על כל גדותם אשר לא יערכנו ספריו זהב וזכוכית, גם הכרך דרשות שעשה והביאורים על רש"י והתורה והכרך שאלות ותשובות את כל אלו נאבד ונשרף בעונותינו הרבים, רק בערך מאה ועשרים תשובות שלא באו עדיין לכרך נשארו.

ביאורים על המרדכי למסכת ברכות ומסכת בבא קמא נדפסו על ידי רבי שלמה גאטסמאן; ישורון - חלק ב אדר תשנז[5].

ביאורים על המרדכי למסכת פסחים נדפסו על ידי הרב אברהם יוסף חבצלת; "עולת שלמה" עמודים רנה-רפט.

תלמידיו

בין תלמידיו הידועים נמנים:

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים


תקופת חייו של רבי יהושע וולק כץ על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

הערות שוליים

  1. ^ הקדמת בן המחבר לספר דרישה ופרישה על ארבעה טורים (נדפס בראש חלק יורה דעה).
  2. ^ ראו עוד על דמותה בהקדמת בן המחבר לחיבור "דרישה ופרישה" על ארבעה טורים (הודפסה בראש חלק יורה דעה) וראו עוד בשם הגדולים בערכו של בעלה, בקובץ בית אהרן וישראל גיליון פד עמ' קנב-קנג וב"תולדות חכמי ירושלים" חלק ב' עמוד 52. על חידושיה ההלכתיים ראו גם באורח חיים סימן רסג, במגן אברהם, דגול מרבבה, מחזיק ברכה, הגהות חתם סופר ומחצית השקל, וכן בשו"ת "מנחת שמואל" (ונגרוב, אורח חיים סימן ל') ובמאסף ישורון כרך ב' עמוד קטז.
  3. ^ אמנם בסמ"ע (סימן לד ס"ק נ"ד) הוא כותב: "וכתבתי לשונו בסמ"ע ביורה דעה בהלכות גרים", משמע מדבריו שהחיבור ליורה דעה כבר היה כתוב לפניו, על כל פנים באופן חלקי.
  4. ^ הקדמת פרישה ודרישה מבן המחבר
  5. ^ ישורון


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0