רבי צבי הירש אוירבך
 | |
| מצבתו בבית הקברות היהודי העתיק בוורמייזא | |
| לידה |
ה'ת"ן הורוכוב, האיחוד הפולני-ליטאי |
|---|---|
| פטירה |
מאי 1778 (בגיל 88 בערך) ו' באייר ה'תקל"ח וורמייזא, האימפריה הרומית הקדושה |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי העתיק בוורמס |
| השתייכות | יהדות אשכנז |
| בני דורו | רבי יחזקאל לנדא, רבי נתנאל וייל |
נוסח מצבתו בבית הקברות העתיק בוורמס
|
|---|
|
הרב המאה"ג החסיד העניו |
רבי צבי הירש אוירבך (בכתיב שנהג בזמנו אויערבאך; ה'ת"ן, הורוכוב – ו' באייר ה'תקל"ח, מאי 1778, וורמייזא) היה דיין בברודי, מרא דאתרא בליפחוביץ, וראש ישיבה ואב"ד וורמייזא. מאבות משפחת אוירבך.
ביוגרפיה
נולד בשנת ה'ת"ן בהורוכוב שבווהלין לרבי זעליג, שהיה אב"ד בעיר, ולשפרה, בתו של רבי אברהם רבה של קערליף. לא ידוע מי היו רבותיו.[א] בשנת ה'ת"ע, בהיותו כבן עשרים, עבר לברודי הסמוכה, והתמנה שם כדיין. שם נשא את דאברש, בתו של אחד מפרנסי העיר. בשנת ה'תפ"ו נולד בברודי בנו אביעזרי זעליג.
לא ידוע כמה שנים התתגורר בברודי, אך בסביבות שנת ה'ת"ץ (1730) נאלץ לברוח מברודי בעקבות הלשנה של מוסרים, יחד עם חלק מבני הקהילה, ואז הוזמן בידי רבי דוד אופנהיים ללמוד בבית מדרש שהחזיקו קרוביו בווינה. בבית מדרש זה למדו בין השאר סדר קדשים.[3] מספר שנים כיהן גם כרבה של ליפחוויץ, והשתמרו בכתב יד דרשות שדרש בתקופה זו.
בשנת ה'תצ"ג הוזמן לוורמייזא, כדי לשמש ראש ישיבה בקלויז שהוקם אז בעיר, בתרומת ליב זינצהיים, יהודי חצר בווינה.[4][ב] כרב ואב"ד הקהילה כיהן אז רבי משה ברודא. התפקיד כלל לצד לימוד עצמי כמקובל בקלויזים, גם הוראת שיעורים לתלמידים.[5] לאחר שלושים שנה כראש הקלויז, בי"א בשבט ה'תקכ"ד (1764), התמנה הרב אוירבך לכהן כאב"ד ומרא דאתרא בוורמייזא, וכיהן בתפקיד זה עד פטירתו.
בתקופה זו התבקש לחוות דעה בשני הפולמוסים הרבניים הגדולים שפרצו בגרמניה, פולמוס הקמיעות בין רבי יעקב עמדין ורבי יהונתן אייבשיץ ופולמוס הגט מקליווא, אך הוא סירב להתערב בשתי המחלוקות.
בג' בניסן ה'תקל"ח (מרץ 1778) נפטרה אשתו, וחודש לאחר מכן, בו' באייר נפטר גם הוא. הוא ציווה שיספידו אותו רק בני משפחתו, ולכן הספידו נכדו, רבי אברהם אוירבך, שגדל בביתו. את מקומו ברבנות וורמייזא מילא רבי מיכל שייאר. בחודש תמוז באותה שנה, נשא רבי ידידיה טיאה וייל הספד עליו בקרלסרוהה, יחד עם עוד שלושה רבנים שנפטרו באותה התקופה (ביניהם רבי שמואל שמלקה הורוביץ).[6]
מצבתו נהרסה בתקופת השואה, ושוקמה בידי צאצאיו.
משפחתו
לא ידוע בוודאות כמה ילדים נולדו לרבי צבי הירש אוירבך ולאשתו. בנם אביעזרי זעליג נולד בברודי בי"ז בחשוון ה'תפ"ו. מלבדו ידוע על קיומה של בת נוספת. רבי אביעזרי זעליג, שכיהן כרב בפוסווילר שבאלזס, נפטר בשנת ה'תקכ"ח (1768) בחיי הוריו, ואחדים מילדיו שבו לוורמייזא וגודלו בידי סבם וסבתם.[ג] אחד מהם היה רבי אברהם אוירבך, לימים רבה של בון[8].
נינו, בן נכדו רבי אברהם, היה רבי צבי בנימין אוירבך, רב בדרמשטאדט והלברשטאדט ומראשוני רבני הנאו-אורתודוקסיה.
כתביו
רבי צבי הירש אוירבך כתב מספר חיבורים תורניים, אך הם לא נדפסו מעולם ונותרו בכתב ידו.[9] מעט מדברים אלה וכן מהספדים שכתב נדפסו בקבצים תורניים שונים,[10] וכמה חידושים בשמו מצוטטים בכתבי בני משפחתו, בפרט רבי יוסף דוד זינצהיים ורבי צבי בנימין אוירבך.[11] תשובה שכתב בעניין היתר עגונה נשלחה לרבי נתנאל וייל ונדפסה בשו"ת שלו.[5] להיתר זה הסכים אחר כך גם רבי יחזקאל לנדא.[12]
כתב הסכמות רבות לספרים שנדפסו בימיו. חיבר את "ספר היחוש למשפחת אויערבך", אילן יוחסין של משפחתו, שלאחר מכן הועתק והורחב בידי צאצאיו.
לקריאה נוספת
- נתן רפאל אויערבך, שמרי משמרת הקדש: הרבנים למשפחת אויערבך באשכנז, הוצאת פלדהיים תש"ע, שער רביעי, עמ' 79–104, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
קישורים חיצוניים
- רבי צבי הירש אויערבך (ורמייזא), באתר "אישי ישראל".
- הרב נ. רפאל אויערבך, הגאון ר' צבי הירש אויערבך זצ״ל - אב״ד וורמיישא ובנו הג' אביעזרי זעליג אויערבך - אב"ד פוסוויילר, מאסף "ישורון" חלק יז, ניסן תשס"ו, באתר היברובוקס, עמודים תש-תשכג
הרחבות
- ^ בכמה מקומות צוין שלמד אצל רבי יהונתן אייבשיץ.[1] אולם, מדובר בשיבוש, שכן הוא היה בן דורו של ר"י אייבשיץ, ובנו הוא שלמד אצל ר"י אייבשיץ, וסיכם את שיעוריו.[2]
- ^ בין לומדי הקלויז בשנים אלה היו רבי יעקב יהושע פלק ורבי דוד שיף.
- ^ על אשתו נאמר בספר הזכרת הנשמות של וורמייזא "ובניה ונכדיה לתורה ולמעשים טובים מגדלת".[7]
הערות שוליים
- ^ הרב יוסף בוקסבוים, "תורת רבינו יהונתן", מוריה קסז–קסח (ניסן תשמ"ו), עמ' י, באתר אוצר החכמה.
- ^ נתן רפאל אויערבך, "רבי צבי הירש אויערבך ובנו", ישורון יז (תשס"ו), עמ' תשי"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ ראה בהסכמתו לספרו של רבי אליהו משידלוב, עטרת אליהו, פיורדא תקל"ו, באתר היברובוקס.
- ^ דניאל י. כהן, "הערות ומלואים למחקרו של א. יערי על תפלות 'מי שברך'", קרית ספר מ (תשכ"ה), עמ 559.
- ^ 5.0 5.1 שו"ת תורת נתנאל, סימן כ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ נתן רפאל אוירבך, "דרוש הספד לרבי ידידיה טיאה וייל", ישורון יח (תשס"ז), עמ' תשעד–תתג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ ספר הזכרת נשמות קהלת וורמיישא, קבץ על יד ג (תרמ"ו), עמ' 50, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ ראה אודותיו מאמר הרב נ. רפאל אויערבך, הגאון ר' אברהם אויערבך זצ"ל, ישורון, חלק יט, אלול תשס"ז. עמ' תשמג ואילך, באתר היברובוקס
- ^ יוסף אביבי, אוסף כתבי־היד הרבניים: ספריית מנדל גוטסמן, ישיבה־אוניברסיטה, ישיבה אוניברסיטה, ניור יורק תשנ"ח, מס' 61, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ "בעניין פסח מצרים", ישורון יז (תשס"ו), עמ' תשכד–תשכה; "שני הספדים מרבני משפחת אויערבך על רבי אברהם מליסא זצ"ל", ירושתנו ז (תשע"ד), עמ' פז–קיד (על רבי אברהם אביש מליסא), באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); הקשורים ליעקב, זיכרון אהרן, ירושלים תשע"ח, עמ' 13–19 (הספדי על רבי יעקב עמדין ורבי יוסף שטיינהארט), באתר אוצר החכמה.
- ^ ראו למשל יד דוד, ראש השנה יז.; נחל אשכול, חלק א', עמ' 158, באתר היברובוקס; משנת רבי נתן, ברכות פ"א מ"א ד"ה ברע"ב ולא זכיתי, באתר היברובוקס.
- ^ שו"ת נודע ביהודה קמא, אבן העזר, סימן לז.
