רבי צבי הירש מורגנשטרן
 | |
| לידה | ה'תרי"ב |
|---|---|
| פטירה |
ג' באלול ה'תרפ"ו (בגיל 74 בערך) ורשה |
| מקום קבורה | ורשה |
| מדינה | פולין |
| מקום פעילות | ראדזימין, לומאז', ורשה |
| תקופת הפעילות | י"ח בתמוז ה'תרל"ג – ג' באלול ה'תרפ"ו |
| בת זוג | יוטא הענא, שרה מנוחה, פייגא לאה |
| אב | רבי דוד |
| אם | טויבא |
| חתנים | רבי נחמיה אלתר, רבי אברהם וינברג (השני) |
רבי צבי הירש מורגנשטרן (ה'תרי"ב - ג' באלול ה'תרפ"ו) היה אדמו"ר מלומאז'.
ביוגרפיה
נולד לרבי דוד מקוצק בנו של רבי מנחם מנדל ולטויבא בת רבי צבי הירש דישקעס (גרינוולד) מאופוצ'נא, מחסידי לובלין, פשיסחא וקוצק. נקרא על שם סבו זה. בילדותו היה מקורב לסבו רבי מנדל מקוצק[1]. בשנת ה'תרכ"ז, בגיל 15 נישא ליוטא הענא בתו של רבי שלמה יהושע דוד גוטרמן מראדזימין, בנו של רבי יעקב אריה[2]. רבי צבי הירש היה מקורב מאד לסבו רבי יעקב אריה. הוא היה חשוך בנים למשך שש שנים, ולאחר שרבי יעקב אריה נתן להם קמיע נולדו להם שני בנים.
בשנת ה'תרמ"ב עם פטירת אשתו יוטא הענא נישא בשנית לשרה מנוחה בת רבי ליפא לנדברג מלודז', וממנה ילדו כמה בנים ובנות. גם אשתו זאת נפטרה בצעירותה, והוא נישא בשלישית לפייגא לאה בת רבי דוד גולדמן, האדמו"ר מחמלניק (קודם לכן בקילץ)[3].
אדמו"רות
בגיל 21 עם פטירת אביו רבי דוד בי"ח בתמוז ה'תרל"ג, הוכתר לאדמו"ר, הוא נשאר בעיר מגוריו ראדיזמין ושם הנהיג את עדתו, לאחר שנה העביר את חצרו ללומאז' הסמוכה, ולאחר כמה שנים (בימי מלחמת העולם הראשונה) עבר לורשה, שם המשיך בהנהגת העדה למעלה מעשר שנים, עד לפטירתו כ"זקן אדמו"רי פולין" בשנת תרפ"ג. בהלווייתו השתתפו קהל רב וגדולי אדמו"רי ורבני פולין. הוא נקבר בבית הקברות "גענשא" בורשה.
מדברי תורתו הודפסו בספרי תלמידו רבי שמואל יעקב רובינשטיין - הרב מפריז, "שארית מנחם" ו"שמן לנר".
מצאצאיו
- בנו (מאשתו הראשונה) רבי חיים יעקב אריה מראדזימין - וישקוב (נולד בה'תרל"ז), היה חתנו של רבי מנחם מאמשינוב. כיהן כרב בוישקוב. לאחר פטירת דודו, רבי אהרן מנדל מראדזימין, בשנת תרצ"ד ללא בנים, החל לכהן גם כאדמו"ר לחסידי ראדזימין ועבר לגור בה. בנו, רבי דוד שלמה מורגנשטרן מונה לרבה של וישקוב במקומו. רבי יעקב אריה נספה בשואה עם בני משפחתו[4].
- חתנו היה אחיינו רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש מאמשינוב.
- בנו (מאשתו הראשונה) רבי אברהם פנחס מלומאז' - שדליץ (נולד בתרל"ו), כיהן כאדמו"ר בשדליץ ואחר כך בורשה. נספה בשואה עם בני משפחתו.
- בנו רבי מנדל, התגורר בוורשה וכיהן שם כאדמו"ר. נספה בשואה.
- בנו (מאשתו השלישית) רבי יחיאל מאיר מקוצק-לומאז' - נולד בשנת ה'תרנ"ד. בשנים תרפ"ז ותרפ"ט שהה בארץ ישראל. עלה בשנת תשי"ז. בשנת תרצ"ט היגר לאנגליה. מאוחר יותר עבר לארצות הברית[5]. היה מנהל "החברה להשגחה ולתיקון מצבות קברי הצדיקים בארץ ישראל"[6]. הוציא לאור חלק מכתבי סבו, רבי יעקב אריה מראדזימין, בספר 'דברי אביב' ובספר 'ביכורי אביב'[7]. כמו כן הפיץ סגולה של סבו רבי יעקב אריה אודות 'שמות קדושים' המסוגלים להציל מנזק את האדם הנושא אותם. התגורר בבני ברק, ובשנת תשכ"ו הקים שם את בית מדרשו, בשם 'מדרש יחיאל- קאצק'. לפני מלחמת העולם השנייה קרא ליהודים לברוח מפולין, אך אשתו לא רצתה לעזוב את פולין, ונספתה בשואה[8]. נישא בשנית בישראל. נפטר בבני ברק בכ"ד באדר תשל"ד, ונקבר בבית הקברות שומרי שבת. לא הניח אחריו בנים.
- בתו (מאשתו הראשונה) אסתר גליקא אשתו של רבי נחמיה אלתר.
- חתנו רבי שמחה בונים אלתר.
- בתו (מאשתו הראשונה) עלקא ברכה אשת האדמו"ר רבי אברהם וינברג מסלונים.
לקריאה נוספת
- שמואל אלברט, קוצק אש תמיד תוקד, תולדותיהם של אדמו"רי בית קוצק וצאצאיהם, תשע"ד.
- ברוך יצחק גוטר, "לכל דרכיו משכיל", בתוך: אהבת דוד השלם, עמ' קפ"ז-קצ"ט, ניו יורק תשס"ז.
- שמחה בונם מרקסון, "גזע קודש" בתוך גליון אוצר הגנוז, אלול תשפ"ג.
הערות שוליים
- ^ דער קאצקער רבי, תרח"צ, עמ' קכא.
- ^ רבי נחמיה אלתר, חידושי ר' נחמיה, עמ' רכח.
- ^ חתנו של רבי אברהם מאיר האדמו"ר מביאלאברזיג, בנו של רבי ישעיה מושקט וחתנו של רבי יצחק מווארקא. הסבא קדישא מראדזימין, חלק ב', עמ' תקכו.
- ^ מנשה אונגר, אדמו"רים שנספו בשואה, מוסד הרב קוק, 1969, עמ' 135.
- ^ על פי מפעל הביבליוגרפיה העברית, רשומת הזיהוי של העיול: "מורגנשטרן, יחיאל מאיר בן צבי הירש".
- ^ ראו: יחיאל מאיר מורגנשטרן, תולדות חזקיה די סילוה, ירושלים, תרפ"ט, באתר היברובוקס.
- ^ ביכורי אבי"ב, לונדון תש"ח, באתר היברובוקס.
- ^ הקדמה לספר "ביכורי אביב".