רבי רחמים מלמד כהן
ערך זה עוסק ברב. אם התכוונתם למפקח במשרד החינוך, נכדו של הרב, ראו  | |
| לידה |
1865 כ"ה באלול ה'תרכ"ה פרס |
|---|---|
| פטירה |
1932 (בגיל 67 בערך) ד' בשבט ה'תרצ"ב ישראל |
| מקום פעילות | פרס, ישראל |
| השתייכות | חרדי לאומי |
| רבותיו | רבי יוסף חיים מבגדאד |
| חיבוריו | כיסא רחמים, ישועה ורחמים, צדקה ורחמים, חיי רחמים, זיכרון רחמים, עתרת רחמים |
הרב רחמים מלמד הכהן (כ"ה באלול ה'תרכ"ה 16 בספטמבר 1865 - ירושלים, ד' בשבט ה'תרצ"ב 12 בינואר 1932) היה רבה של עדת יהודי פרס בירושלים.
קורות חייו
ילדותו
נולד בשבת, כ"ה באלול ה'תרכ"ה (16 בספטמבר 1865), בשיראז שבאיראן. הוא היה בנם הבכור של טוטי ורבי חיים בן רבי שמואל כ"ץ (כהן צדק/צמח), שמו השני היה רחמן[1].
בגיל שלוש[2] התייתם מאמו. לאחר פטירתה נשא אביו בחורה רווקה בשם שרה[3]. להם נולדו עוד שני בנים ובת - יעקב, עזרא ציון, ומרים. אמו החורגת נהגה בו כבן לכל דבר ואף הייתה מסנגרת עליו בעת הצורך בפני אביו, ומעודדת את האב ללמוד עם בנו בנחת[2].
רב צעיר
עד גיל תשע למד תורה עם אביו. כבר בהיותו כבן אחת-עשרה[2] החל לדרוש בדברי תורה ברבים, כשבסיומה של כל דרשה נהגו הנוכחים להזכיר שטרם מלאו לו שלוש-עשרה ואינו בר מצווה כך שגם אינו יכול להשלים מניין לענות לקדיש הנאמר בסיום הדרשה[4], בשל כך זכה לכינוי "מולא קוצ'יק" (חכם קטן, בשפה הפרסית), ושם זה דבק בו כל חייו ובו התכבד[5]. ביום רביעי, כ"ה אלול ה'תר"ם (1 בספטמבר, 1880) בו חל יום הולדתו החמישה-עשר, חלה במחלה שסיכנה את חייו. אנשי קהילתו הרבו להתפלל בעבורו, וכעבור כשבועיים וחצי הוטב מצבו הרפואי. לאחר שהתייצב מצבו הרפואי היו מבני הקהילה שטענו בפני אביו שהגיע הזמן לחתן את בנו, ומשהסכים, התחילו לשלוח אליו הצעות לשידוך. לבסוף בחר רבי חיים כאשה לבנו נערה בשם אסתר בת ר' אגאי ובגום קצב, אך ביקש להמתין עם החתונה עד שיגיע בנו לגיל שמונה-עשרה שנים[6]. במוצאי שבת, כ"ה אלול תרמ"ב (9 בספטמבר 1882), יום הולדתו השבע-עשרה (ותחילת השנה השמונה-עשרה), נערכה החתונה.
הצלה מניסיון רצח
בהיותו כבן עשרים, יזם פרויקט שיקום והרחבה של בית הכנסת העתיק בו התפלל. לשם השלמת הרחבת בית-הכנסת ביקש לרכוש חלקת אדמה שהייתה שייכת לשני שותפים, אחד מהם התרצה די מהר למכור לו את חלקו (לא לפני שבנו נפל למשכב, ורק הבטחתו של רבי רחמים שעתיד הוא להתרפא באם ינדור האב לתת את חלקו בקרקע להרחבת בית-הכנסת), אך שותפו סירב בתוקף ואף היה מקניט את רבי רחמים בדברים ואף מאיים עליו ברצח. כעבור חצי שנה, תכנן אותו שותף-סרבן פעמיים לרצוח בפועל את רבי רחמים. בפעם הראשונה סוכלה מזימתו על ידי אמו שהבחינה בסכין שהחביא, ולאחר תחקור ואיומים לקחה ממנו את הסכין. בפעם השנייה (כעבור שבוע), ארב השותף הסרבן לפנות בוקר, בסמטה חשוכה כשהוא חמוש בסכין, והמתין לרבי רחמים שהיה בדרכו לבית הכנסת לאמירת סליחות, אך גם הפעם בטרם הספיק להוציא תוכניתו לפועל, חש לפתע שמישהו מסתורי (שנדמה לו כמלאך) כופת את ידיו לאחור ומרדים אותן תוך שהוא מזהיר אותו בלחש שלא יעז לבצע את זממו, וכן הזכיר לו את אזהרת אמו. כעבור תקופת מה, זומן אדם זה לבית הדין, ושם לבסוף הסכים לוותר על חלקו בקרקע, מה שאפשר לרבי רחמים את השלמת תוכנית הרחבת בית הכנסת[7].
פטירת ילדיו
בתו הראשונה של הרב מלמד-כהן נולדה לאחר כשנתיים, אך בהיותה כבת שנה חלתה באבעבועות ונפטרה. כעבור זמן מה נולדה להם בת שנייה אך גם היא נפטרה, בהיותה בת שלוש. בפעם השלישית נולדה שוב בת (שקיבלה את השם כ'אנום גאן, בעברית – חנה), אך הפעם, מחשש לחייה, החליטו הרב רחמים ורעייתו להשיא אותה מהר ככל האפשר, בתקוה שכאשר יוציאו אותה מרשותם – לא תחול עליה קללת המוות שרבצה על יוצאי חלציהם. כך ביקשו לארס אותה בגיל שש, מתוך כוונה להביאה בברית הנישואין תוך שנים בודדות. השידוך הראשון לא עלה יפה, דבר שעיכב את האירוסין בעוד שנה תמימה עד הגיעה לגיל שבע. בת זו היא הראשונה ששרדה והאריכה ימים.
לאחר מכן נולד להם בן, אך בהגיעו לגיל שלוש נפטר גם ילד זה[8]. הרב רחמים התאבל עליו ימים רבים, ואף נעשה חולה בשל כך. כעבור זמן מה הרתה שוב רעייתו בפעם החמישית, אך עוד בטרם הגיע זמן הלידה הפילה את העובר. בשנת ה'תרס"ד הרתה רעייתו בפעם השישית. הרב רחמים חלם כי עליו להגיע לקברו של עזרא הסופר שעל חופו של נהר החידקל, בעיראק (כ-50 ק"מ מצפון לבצרה), ולערוך שם תפילה עבור הצלת העובר וקיומו[9]. כאר אשתו הייתה בחודש התשיעי להריונה שמע כי כמה עשירים מעירו מתכוננים לנסיעה לעיראק והחליט להתלוות אליהם למרות התנגדות רעייתו ואביה. בדרך, בהגיעו למקום בשם כאזראן, קיבל ידיעה בטלגרף כי רעייתו ילדה בן. בעיראק התפלל על קברו של יחזקאל הנביא ובקברו של עזרא הסופר, עם חכמי כל מקום ומקום, וכן הלך להתברך אצל רבי יוסף חיים, בעל הספר "בן איש חי", שבנוסף לברכה גם ניחם אותו ויעץ לו מה לעשות בעתיד, וכן דחף אותו לעלות לארץ ישראל ואף נתן לו תמיכה כספית עבור כך.
עלייתו ארצה
בשנת תרס"ו, כאשר מלאו לו ארבעים ואחת שנה, החליט לעלות ולהתיישב בירושלים, אך הקהילה והשלטונות בשיראז מנעו ממנו לצאת מהמדינה, ועל כן נאלץ לברוח כשהוא משאיר מאחור את אשתו ושניים מילדיו, את ספרייתו הגדולה שכללה ספרים נדירים וכן את כתבי היד של דרשותיו. בליל עשרה בטבת תרס"ו הגיע לירושלים יחד עם בתו חנה ובעלה שאול[10], וכעבור שנה עלו בעקבותיו אשתו וילדיהם עזרא וחיה. במהלך ההפלגה של משפחתו ארצה, אבדו כתבי היד של הספרים שכתב במהלך עשרות שנים, כשהושלכו לים בעקבות סערה, והרב נאלץ לכתוב אותם שוב.
המשפחה המאוחדת קבעה את ביתה בשכונת זיכרון טוביה בשכונת נחלאות שבירושלים. מאוחר יותר רכש הרב רחמים יחד עם אחיו עזרא ויוסף חצר בשכונת נחלת ציון (כיום, בין רחוב שילה לרחוב הרב עובדיה סומך, בשכונת נחלאות), והקים בה את בית הכנסת "שערי רחמים" על שמו, ומאוחר יותר גם ישיבה הנושאת שם זה. כמו כן היה שותף להקמת תלמוד תורה "אור החיים", ותרם את הכסף לבנייתו בצמוד לבית הכנסת אוהבי ציון הסמוך לבית הכנסת שלו.
בירושלים, נקשר ברב אברהם יצחק הכהן קוק, שכיהן אז כרבה הראשי של ארץ ישראל. יחד עמו למד בחברותא את תורת הסוד ועל הגאולה. בהסכמה שכתב הרב קוק על הספר "צדקה ורחמים" של הרב רחמים, תיאר אותו "מעלת כבוד ידידי הרב המופלא". כשנפטר הרב רחמים, עצר מסע הלוויה, שעשה את דרכו להר הזיתים, במשכנו של הרב קוק - וזה יצא למרפסת ביתו והספיד את חברו הרב רחמים.
לאחר פטירתו, נקבר בהר הזיתים, אך קברו נהרס ואבד במהלך 19 שנות השלטון הירדני במקום.
ילדיו
לאחר כל הקשיים ומבין כל ילדיו שנולדו לו ולרעייתו, שרדו ארבעה ילדים - בניו: פרופ' הרב עזרא ציון מלמד, הרב יעקב מלמד-כהן - שניהם יקירי ירושלים. בנותיו: חנה (כאנום) שר שלום כהן וחיה (וידא) שר שלום כהן.
חיבוריו
- כסא רחמים - דרשות על פרשיות השבוע. המהדורה הראשונה יצאה לאור בשנת ה'תרע"ב (1912) בכתב רש"י. אחרי פטירתו הוציא לאור בנו, הרב פרופ' עזרא ציון מלמד, מהדורה חדשה באותיות דפוס, ובעקבות הביקוש לספר יצאו עוד חמש מהדורות.
- צדקה ורחמים – מדרשים על חמש מגילות. יצא לאור בשנת ה'תרפ"ו (1926) עם הסכמות של רבני דורו כדלקמן (הסדר הוא לפי ההדפסה בספר) הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יעקב מאיר, הרב דוד פאפו, הרב יוסף חיים זוננפלד ועוד. מלבד מדרשים על חמש מגילות, ישנם בספר דברי תוכחה, מוסר והדרכה לתיקון המידות ולהתנהגות דתית ומוסרית, ערוכים ל-30 ימי החודש לקריאה בכל יום.
- ישועה ורחמים - על פרקי אבות
- חיי רחמים - פירוש על הזוהר הקדוש ולימוד של ליל ברית המילה
- זכרון רחמים - דרושים לתורה בלשון יהודי פרס (יהודית-פרסית)
- עתרת רחמים - דרשות על ספר תהילים. הספר צורף על ידי בנו הרב עזרא ציון מלמד לספר כיסא רחמים במהדורתו השנייה, תרצ"ו. הספר גם יצא לאור מחדש בשנת תשע"ב על ידי נינו שחר-שמואל ששון, בתוך ספר תהילים, בצירוף פירוש "נאוה תהילה" של בנו הרב יעקב מלמד-כהן, ובצירוף ספרו "זיכרון טוב" מנוקד, ובצירוף צוואתו במלואה, ובצירוף סיפור חייו על ידי בנו הרב פרופ' עזרא ציון מלמד.
- תפילות. סידור מנחה וערבית, לימות החול ושבת.
- כיסא לרחמים - ברית מילה. ליקוטים מתוך ספריו, בנושא ברית מילה. בתוספת סדר ברית המילה ע"פ סידור "אביר יעקב" של בנו הרב יעקב חיים מלמד הכהן.
- כיסא לרחמים - ברכת האילנות. ליקוטים מתוך ספריו, בנושא ברכת האילנות, וימי חודש ניסן. בתוספת סדר ברכת האילנות ע"פ ספר "לשון חכמים" (א, מב) של רבו - רבי יוסף חיים מבגדאד.
- כיסא לרחמים - בר-מצווה. ליקוטים מתוך ספריו בנושא בר-מצווה והנחת תפילין. בצירוף קונטרס "זרעי קודש" ליקוטים מהאדמו"ר מרופשיץ, וסדר ברכת המזון - על פי סידור התפילות שהוציא לאור.
לקריאה נוספת
- יהושע ישרים, משנתו החינוכית של הרב רחמים מלמד הכהן משיראז, עבודת גמר (מ.א.), אוניברסיטת בר-אילן, 1989
- גיורא פוזיילוב, חכמיהם של יהודי פרס ואפגניסטן, משרד החינוך התרבות והספורט - מינהל החינוך הדתי, ירושלים ה'תשנ"ו.
- יומנו האישי של הרב רחמים מלמד הכהן
- תהילים עם הפירושים "עתרת רחמים" ו"נאוה תהילה", הוצאה פרטית, ירושלים, תשע"ב.
קישורים חיצוניים
- מדי שנה נערכים לזכרו בד' שבט ימי זיכרון, צפו בכנס שנערך בשנת תשע"ז
- 'הרב רחמים מלמד הכהן ז"ל', דואר היום, 13 בינואר 1932, עמ' 4.
- שיעורים ביו טיוב מתוך ספריו.
רחמים בן חיים מלמד (1865-1932), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ "שם אחרת יש לי - רחמן, בן מולא רבי חיים", כך מובא בספר קובץ כ"י מאת יהודה אריה בלוי, בעמוד 6 (יצא לאור על ידי בית המדרש לרבנים בבודפשט, תרפ"ט), כציטוט מתוך כתב ידו בספרו "מכלל עין יעקב" (שלא הודפס מעולם, ובשנת התשכ"ח הובא מבודפשט לספרייה הלאומית בירושלים).
- ^ 2.0 2.1 2.2 כך כותב בסיפור חייו שבצוואתו.
- ^ כך מוזכרת בעץ המשפחה שערך בנו הרב יעקב-חיים מלמד הכהן, והביאו בקונטרס "דין וחשבון" של תלמוד-תורה "אור החיים" (הודפס בירושלים, התש"א). שם מוזכרים גם שמות ילדיה.
- ^ כך מספר הוא בסיפור חייו שבצוואתו.
- ^ כך מציין בנו, הפרופ' הרב עזרא-ציון מלמד, בהקדמת הספר "זיכרון רחמים"
- ^ כל זה מתואר בפרוטרוט בסיפור חייו שבצוואתו.
- ^ מתואר בפרוטרוט בסיפור חייו שבצוואתו, על פי עדות אותו אדם שתכנן את הרצח, וכעבור שנים חזר בתשובה וסיפר לרבי רחמים את כל תוכניותיו וסיכולן.
- ^ בסיפור חייו שבצוואתו מתאר רבי רחמים את לוויית ילד זה בה הוא עצמו התעלף כמה פעמים.
- ^ כך מובא בספר "בסודם של יקירי ירושלים" שנכתב על ידי מנחם ברש-רועי, בפרק המדבר על הרב יעקב חיים מלמד הכהן. וכן שאר הפרטים שיובאו להלן שאינם מובאים בסיפור שבצוואה.
- ^ לירושלים הגיעו עמו גם אחיו הצעיר עזרא ואחותו הצעירה יחד עם בעלה אליהו והוריו של שאול חתנו
