נווה יעקב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נווה יעקב
NeveYaakov8529.JPG
מידע
עיר ירושלים
תאריך ייסוד 1970
על שם המושבה נווה יעקב
שכונות נוספות בירושלים
מראה הכניסה לשכונה. מצד ימין ברקע נראה מגדל המים של השכונה.

נווה יעקב היא שכונת המגורים היהודית הצפונית ביותר בירושלים. השכונה הוקמה ב-1970 באזור שסופח למדינת ישראל ולירושלים אחרי מלחמת ששת הימים, כאחת משכונות הטבעת. מספר התושבים בשכונה הוא כ-30,000[1].

שם השכונה מנציח את המושבה נווה יעקב[2], אשר הוקמה בשנת 1924 וחרבה במלחמת העצמאות, אולם השכונה איננה נמצאת במיקום בו שכנה המושבה, אלא צפון-מזרחית ממנו. (מיקום המושבה המקורי היה בחלקו בבית חנינא של היום, ובחלקו היכן שכיום פסגת זאב צפון).

גאוגרפיה

השכונה תוחמת את תחום שיפוטה הצפוני של ירושלים, צפונית לפסגת זאב ודרומית-מזרחית לשכונת דאחיית אל בריד (שכונת הדואר) שבכפר א-ראם שבשטחי הרשות הפלסטינית. בין השכונה לבין א-ראם מפרידים נחל פרת ועוטף ירושלים, אשר חובק את השכונה ממזרח. מערבית לשכונה שוכנת דרך עוזי נרקיס המהווה חלק מכביש 60 ודרך גישה עיקרית לשכונה, וכן שיכוני נוסייבה. בסמוך לשכונה שוכן מחנה "מצודת נחמיה" (קודם "מצודת כפיר") ובה מפקדת פיקוד מרכז. נווה יעקב שוכנת בגבהים 590 - 750 מטר מעל גובה פני הים.

היסטוריה

צילום אוויר של נווה יעקב

המושבה נווה יעקב הוקמה בקיץ תרפ"ד (1924) ונקראה בראשיתה "כפר עברי" או "הכפר העברי", על ידי אנשי תנועת המזרחי הצעיר אשר התאגדו תחת אגודת "נחלת בית". בין ראשי התנועה ומייסדי השכונה נמנו הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, שאף התגורר בשכונה עד שנת ת"ש (1940), הרב יצחק יעקב וכטפויגל, ראש ישיבת מאה שערים, דב נתן ברינקר ואברהם לבל, חבר הנהלה ומזכיר האגודה, אשר רכש לטובת האגודה את קרקעות הכפר בשבת על פי היתר מיוחד[3][4]. לאחר תקופה קצרה שונה שמה ל"כפר העברי - נווה יעקב", על שמו של מייסד תנועת המזרחי בציונות הדתית, הרב יצחק יעקב ריינס.

עד לפרוץ מאורעות תרפ"ט התגוררו במושבה מעל למאה תושבים, ובמקום עמדו כעשרים מבנים. תושבי המקום התפרנסו בעיקר מגידול בקר ואספקת חלב לעיר ירושלים. עם פרוץ המאורעות, ובעקבות התגברות ההתקפות מצד השכנים הערבים כנגד היישוב המבודד, התמעט מספר התושבים.

מלחמת העצמאות

בעקבות החלטת החלוקה בעצרת האו"ם -29 בנובמבר 1947 התחדשו ההתקפות על שני היישובים המבודדים עטרות ונווה יעקב. שני היישובים היו תחת מצור וסבלו ממחוסר. בשני היישובים נפלו 42 לוחמים ונפצעו 96. ב-24 במרץ 1948 היה ניסיון להגיע לנווה יעקב בשיירה משוריינת - הניסיון נכשל. באפריל 1948 פונו מהיישובים הילדים והנשים. ב-14 במאי 1948 עם עזיבת הנציב העליון את הארץ קיבלו מגיני עטרות פקודה מההגנה לפנות את היישוב ולסגת לנווה יעקב, שקרובה יותר לירושלים. למחרת, ב-15 במאי חצה הלגיון הערבי עם שחר את גשרי הירדן ועלה אל ירושלים. הקרב על נווה יעקב החל ב-16 במאי. הקרב ארך 14 שעות ומשאזלה התחמושת ואפסו הסיכויים להחזיק מעמד הוחלט על פינוי נוסף. פליטי עטרות ונווה יעקב ערכו מסע להר הצופים. סך הכל כלל הכוח כ-160 איש, מהם שנים-עשר פצועים על אלונקות. חיילי הלגיון ותושבי הסביבה פשטו על היישובים הנטושים, בזזו והרסו אותם. במקום הוקם מחנה צבאי.

כיום, רחוב בשם "כפר עברי" בשכונה נושא את זכר המושבה שנחרבה.

הקמה מחדש

בשנת 1970, לאחר מלחמת ששת הימים, הוקמה נווה יעקב כשכונה של ירושלים במסגרת בניית שכונות הטבעת. בעבר נחשבה לשכונה איכותית בירושלים, אך מאז תחילת שנות ה-90 חל שינוי לרעה במצבה הסוציו-אקונומי של השכונה. בין הגורמים למצב זה הוא השינוי במבנה הדמוגרפי של השכונה: גל העליה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים וכן גל העליה מאתיופיה, הביאו לשכונה עולים רבים, שמצבם הכלכלי רעוע.

נווה יעקב מזרח

רחוב הרב שלמה יוסף זוין בנווה יעקב מזרח.

נווה יעקב מזרח הוא אזור חדש בנווה יעקב שהוקם בתחילת שנות ה-90 עבור הציבור החרדי. הבנייה החדשה מוקמה ליד קריית קמניץ. בשכונה יש תלמודי תורה, בית ספר בית יעקב, ישיבות, כוללים, בתי כנסת ובתי מדרש, כבכל שכונה חרדית. בנוסף, בעבר פעל גם "קו מהדרין" שקישר את השכונה לשאר השכונות החרדיות.

השכונה בשנות ה-2000

השכונה נחשבה לשכונה מתפתחת, שרוב אוכלוסייתה הייתה חילונית במצב סוציו-אקונומי בינוני. בשל התפתחות האזור החרדי, והביקוש הגובר בקרב הציבור החרדי לדירות בירושלים, נמצאה השכונה במגמת התחרדות וזוגות חרדים צעירים רבים עברו לגור בה, גם מעבר לגבולות נווה יעקב מזרח. רוב החרדים שגרים בשכונה שייכים למגזר הספרדי והליטאי, ומעט החסידים שגרים בה נוטשים את השכונה, עקב מחסור בחיי קהילה חסידיים ומוסדות חינוך. בשנים האחרונות עברו להתגורר בנווה יעקב גם מאות ערבים[5].

בשנת 2000 נחנכה בשכונה שמורת פרחי בר על שטח של כ-20 דונם. בשמורה 55 זני צמחים[6].

צביון השכונה הולך ונעשה חרדי, ובבחירות לעיריית ירושלים 2013 הצביעו קרוב ל-80 אחוזים מתושבי השכונה ליהדות התורה, בני תורה או ש"ס[7]. ביוני 2018 ביטל בית המשפט המחוזי את העברת מבנה בית הספר הממלכתי-דתי בשכונה לטובת בית ספר חרדי לבנות[8].

החל משנת 2017 אושרו מספר תוכניות של התחדשות עירונית בשכונה. ביולי 2017 אישרה עיריית ירושלים תוכנית פינוי בינוי של המרכז המסחרי בשכונה. התוכנית כוללת הריסה של המרכז הקיים בן שתי הקומות, שנבנה בשלהי שנות ה-70, ובניית שלושה מבנים בני 12 קומות כל אחד במקומו. בסך הכול יתווספו לשכונה עם השלמת הפרויקט כ-4,375 מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה, 2,850 מ"ר של מבני ציבור ושטחים גדולים לחניה[9]. בשנת 2018 הכריזה חברת "רוטשטיין התחדשות בירושלים" על קידום שלושה פרויקטים של פינוי בינוי בשכונה[10]. ביוני 2020, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אישרה להפקדה את התוכנית החברה בשדרות נווה יעקב לפינוי והריסה של שלושה שיכונים, שבמקומם ייבנו שמונה מבנים חדשים בגובה של כ-12 קומות הכוללים 563 דירות חדשות, מעונות יום, גני ילדים, בית ספר, בית כנסת ושטחי מסחר[11].

בשנת 2018 נחנך רחוב אברהם רביץ בעיקר משפרי דיור, ממרכז השכונה ושכונות אחרות בירושלים, הרחוב מתאפיין כשכונה בפני עצמה שמכונה 'נווה יעקב החדשה' ומתגוררים בה כמה מנציגי הציבור החרדי בירושלים.

קו הרכבת הקלה בשכונה

בשנת 1998 אישרה עיריית ירושלים את התוכנית להקמת מערך קווי רכבת קלה בעיר כולל שלוחה לנווה יעקב[12]. בנובמבר 2002. זכתה קבוצת סיטיפס במכרז להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים, שעל פי התכנון הראשוני היה אמור להגיע לנווה יעקב[13]. הסכם הזיכיון שנחתם עם סיטיפס כלל את הקמת הקו האדום רק עד פסגת זאב[14]. במאי 2003, ביקש שר התחבורה, אביגדור ליברמן, מהנהלת הפרויקט לקדם סטטוטורית את הקו אל שכונת נווה יעקב[15]. במרץ 2009, אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה את התוכנית להארכת הקו האדום משדרות משה דיין בפסגת זאב עד לנווה יעקב. עבודות הכוללות: הארכת מסלול הקו ב-2.7 ק"מ והקמת ארבע תחנות חדשות. ההחלטה על הקמת הקו בפועל התקבלה בשנת 2010, עוד לפני סיום העבודות על הקו האדום, על ידי משרד האוצר, משרד התחבורה ועיריית ירושלים כחלק מתוכנית שכללה גם הארכה של הקו האדום בקצהו השני דרומה להדסה עין כרם[16]. חברת התשתיות העירונית מוריה החלה בהכנת התוואי, אבל המשך העבודות הוקפא עקב מחלוקת עם חברת סיטיפס[17].

באוקטובר 2017, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה את התוכנית להארכת קו הרכבת הקלה בנווה יעקב בחצי ק"מ נוסף, הקמת חניון דו-קומתי לקרונות הרכבת הקלה וחניון יום תפעולי לקווי האוטובוסים, שיחליף את החניון הישן שפעל בשכונה[18].

לפי התכנון, הנחת המסילות אמורה להתבצע בחצי הראשון של-2021[19], ואכן באפריל 2021 דווח, כי יחלו העבודות להנחת המסילות לתוך נווה יעקב, כאשר הצפי לסיום אמור להיות בדצמבר 2021.[20]

קהילות ומוסדות

בשכונה ישנן קהילה חרדית-ליטאית מפותחת, אשר בשל המבנה והתפתחות השכונה מחולקת לשתי קהילות, קהילת נווה יעקב מזרח (קמינץ) הוותיקה שבראשה עומד הרב צבי ובר, שנחשב גם לרב של כלל השכונה, וקהילת נווה יעקב מרכז, בראשות הרב ישראל יצחק זילברמן.

בנוסף, בשני חלקי השכונה ישנן מספר קהילות חרדיות-ספרדיות גדולות המשתייכות לקהילות איגוד עמלי התורה בנשיאות הרב שלמה זעפראני, וכן קהילה חסידית בראשות הרב נוישטט.

בנוסף לקהילות חרדיות יש בשכונה קהילה אתיופית וקהילה דתית לאומית.

בשכונה ישנן מספר מוסדות וארגוני חסד קהילתיים, בהם קופת הצדקה "פותח את ידך", "איגוד בני הישיבות", "איגוד הלומדים", "עמלים" ועוד.

מוסדות חינוך

תלמודי תורה בשכונה; ת"ת קהילת קמניץ, תורת העמק, חניכי הישיבות, מנחת חינוך, נפש החיים, תורה וחסד, פאר יוסף, תורת יוסף, לחם ביכורים, דרך חיים, בני אברכים מצוינים.

ישיבות בשכונה; רוב התלמידים בשכבת גיל זו לומדים במוסדות בתוך העיר - או פנימיות. ישנם שלש ישיבות קטנות מקומיות: ישיבת נחלת שמואל בראשות הרב אברהם יונה שיינברג, ונתיבות מרדכי בראשות הרב רפאל שינלדר, תפארת התורה בנשיאות הרב משה צדקה, כאשר שתים האחרונות הוקמו בשנים האחרונות.

בתי ספר לבנות: קיימים שניים מרכזיים בקהילה החרדית: בית הספר בית יעקב (סניף של רשת בית יעקב), שהוקם לקראת סוף שנות ה-70 ויועד לתושבי השכונה דאז. עם התחרדות נווה יעקב מרכז נפתחו בו כתות נוספות לאוכלוסיה החרדית, והועמד בנשיאות הרב זילברמן. ישנו בית ספר נוסף, "הצנע לכת" העומד בנשיאות הרב ובר ומשמש בעיקר את תושבי נווה יעקב מזרח. קיימים בתי ספר נוספים, קטנים יותר וכן בית ספר ממלכתי וממ"ח.

כוללי אברכים בשכונה; אהבת שלום של הרב יעקב הלל, מגן אברהם של הרב צבי ובר, עטרת שלמה של הרב שלום בער סרוצקין, מן התורה, היכלי התורה של הרב שלום מאיר סיאני, חושן ישראל של הרב יעקב כץ, זכור לאברהם של הרב אליהו אביסרור בנוסף לכוללי ערב רבים הפזורים בכל בתי הכנסת בשכונה, המרכזיים 'זרעים' של הרב יוסף אפרתי ורשת 'אליבא דהלכתא' של הרב יעקב הלל.

בשכונה קיימים ארגוני חסד רבים: הגדול שבהם הוא קופת השכונה "פותח את ידך", העומדת תחת פיקוחם של רבני השכונה, ושלוחות של ארגוני החסד הגדולים כיד אליעזר, יד שרה, ידידים, איחוד הצלה ועוד עשרות ארגונים וגמחים.

העיתונים בשכונה: הם מגזין 'ממזרח' היוצא לאור במוצאי שבת ומגזין 'קול השכונה' היוצאים מדי שבוע בשבוע, קיים מגזין בגרסה דיגיטלית של הנעשה ונשמע בשכונה שנשלח מדי יום ה' לתושבים.

בתי הכנסת בשכונה: חפץ חיים, זכור לאברהם, שערי עזרא, בני הישיבות, מנין אברכים - בר יקר, שערי תורה, מנין אברכים - ישכיל, החדש, אהבת שלום, קהילות יעקב, מגן אברהם, אהל יוסף, סוכת שלום, קהילת בני תורה, אליהו הנביא, חפץ חיים, שערי נסים, גבורת ארי, פדויים, מנין צעירים, חניכי הישיבות הרב אביסרור, בית שלמה, תורה ותפילה, רב פעלים, ועוד.

רבנים בשכונה: השכונה מתאפיינת ברבנים ומורי צדק רבים ממגוון העדות השונות והמרכזיים שבהם הרב אליהו אביסרור שמכהן כרב השכונה מטעם מועצה דתית, והרב צבי וובר המכהן כרב השכונה מהגופים הלא פורמליים של כלל הקהילות יוצאי 'אשכנז', הרב נפתלי אברג'ל רב בית הכנסת וקהילת 'מנין אברכים' ורבה הלא פורמלי של הקהילות הספרדיות בשכונה, הרב הרב מאיר אמסלם המכהן כרב ומו"ץ עשרות שנים לכלל הקהילות בשכונה, הרב ישראל יצחק זילברמן רב קהילות נווה יעקב מרכז.

חינוך וספורט

בשכונה פעלו מאז הקמתה שני בתי ספר: ממלכתי וממלכתי דתי (ע"ש ברנדט). בהמשך הוקם בית ספר ממלכתי נוסף - ממלכתי ב', שעם הזמן התאחד עם ממלכתי א' והפך לבית הספר הממלכתי המאוחד. במשך מספר שנים הייתה קיימת בשכונה גם חטיבת ביניים.

בתחילת שנות ה-90 הוקמה גם אולפנא חרדית-לאומית לבנות בשם בית שולמית ולאחר שנים מעטות העתיקה את מושבה לשכונת רמות. בשנת 2014 עברה לשכונה הישיבה התיכונית שפע-מקור חיים מיסודו של הרב עדין שטיינזלץ, ובה חטיבת ביניים ותיכון. הישיבה מושכת אליה תלמידים מהציבור הדתי לאומי בשכונה.

בשכונה קיימת ספריית נווה יעקב על שם ברנהרד במתחם המנהל הקהילתי, וספריית תרבות תורנית בבית הספר בית יעקב. מתחם המנהל הקהילתי, כולל גם מרכז ספורט, בו מצויים בריכת שחייה באורך 25 מטר, אולם ספורט המיועד בעיקר למשחקי כדורסל, מכון כושר, מגרשי טניס, מגרש סקווש, ושני מגרשי כדורגל.

בשכונה קיים סניף ותיק של תנועת בני עקיבא, וסניפים של תנועות נוער חרדיות. בשנים האחרונות פועל בשכונה סניף "המחדשים" של תנועת הנוער העובד והלומד.

ולמגזר החרדי קיים סניף של 'איגוד התלמידים' לבחורי הישיבות הקטנות והגדולות ועוד עשרות סניפים של לימודי ערב ואבות ובנים בכלל הקהילות בשכונה.

ראו גם

נווה יעקב (מושבה)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מתוך אתר עיריית ירושלים
  2. ^ מפת נוה יעקב עם ציון בעלי המגרשים, אוסף המפות ע"ש לאור, הספרייה הלאומית, ‏1925 לערך
  3. ^ משה ריבלין, הכפר העברי נווה יעקב, מפעל עזרה והצלה למען הכפר העברי נווה יעקב, 1929, עמ' 34
  4. ^ יהושע אופיר, חוטר מגזע, הוצאה פרטית, 1997, עמ' 76
  5. ^ בן הבארד, כתבה בסוכנות אסושיאייטד פרס, 6.9.2009
  6. ^ כתבה בנושא
  7. ^ התפלגות תוצאות הבחירות בשכונה לעיריית ירושלים 2013
  8. ^ יובל ניסני, ניצחון לתושבי נוה יעקב: בית הספר ברנדט לא יעבור לחרדים, באתר כל העיר, 6 ביוני 2018
  9. ^ יובל ניסני, לראשונה: תוכניות פינוי-בינוי במרכזים מסחריים בעיר, באתר כל העיר, 13 ביולי 2017
  10. ^ רפי גמיש, להתחדשות עירונית בירושלים: שת"פ בין חברת רוטשטיין נדל"ן לחברת התחדשות, באתר כל העיר, 20 ביולי 2018
  11. ^ גם השיכונים של נוה יעקב לקראת התחדשות: תוכנית לפינוי-בינוי מקודמת בשכונה, באתר כל העיר, 18 ביוני 2020
  12. ^ הרכבת הקלה בירושלים לקראת אישור, באתר גלובס, 10 במרץ 1997
  13. ^ גל ניסים, ‏הזוכה במכרז הרכבת הקלה בירושלים מתקשה להשיג המימון במט"ח לפרויקט, באתר גלובס, 11 ביוני 2003
  14. ^ יצחק טישלר, ‏רכבת קלה בדרך קשה, באתר גלובס, 31 ביולי 2005
  15. ^ גל ניסים, ‏הרכבת הקלה בירושלים: הקו יוארך עד לגבעה הצרפתית, באתר גלובס, 20 במאי 2003
  16. ^ אבי בר-אלי, הממשלה ועיריית ירושלים ישקיעו 2.5 מיליארד שקל בהרחבת תוואי הרכבת הקלה, באתר TheMarker‏, 19 באוגוסט 2010
  17. ^ אורן דורי, האוצר: זכיינית הרכבת הקלה בירושלים מנסה לסחוט את המדינה, באתר TheMarker‏, 2 במרץ 2017
  18. ^ יובל ניסני, נוה יעקב: אושרה הארכת קו הרכבת הקלה בחצי ק"מ, באתר כל העיר, 10 באוקטובר 2017
  19. ^ על פי האתר הרשמי של צות אב לתחבורה בירושלים.
  20. ^ אחרי שנים של סחבת: העבודות להארכת קו הרכבת הקלה לנווה יעקב יחלו בימים הקרובים, כל העיר, 27 באפריל, 2021


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0