רבי שמעון ז"ק
| מקום פעילות | נירנברג, גרמניה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
ר"ז נירנברג, גרמניה | ||||
| תחומי עיסוק | אב בית דין וראש ישיבה | ||||
| השכלה | ישיבת נירנברג | ||||
| רבותיו | רבי זלמן כ"ץ, רבי יעקב וייל | ||||
| בת זוג | רייזלין פעסליין | ||||
| אב | רבי יצחק | ||||
| ילדים | רבי זליגמן ז"ק, רבי יואל ז"ק | ||||
| חותנים | רבי יואל מנירנברג | ||||
| |||||
רבי שמעון ז"ק (נפטר בשנת ר"ז) היה רבה של נירנברג וראש הישיבה בעיר.
ביוגרפיה
נולד לרבי יצחק ז"ק[1] ככל הנראה בין השנים ק"ס - ק"ע. למד בישיבת נירנברג, שם היה תלמידם של ראש הישיבה רבי זלמן כ"ץ (מהרז"ך) רבה של נירנברג, ושל רבי יעקב וייל (מהר"י וייל) שהתגורר בעיר בין השנים קפ"ז - קפ"ט. רבי יעקב מביא מספר שאלות בשמו בספרו "דינים והלכות"[2].
נשא את רייזלין פעסליין, בתו של רבי יואל מנירנברג[3]. בגיל צעיר החל לשמש כדיין בבית דינו של רבי זלמן כ"ץ בעיר נירנברג, ולאחר פטירתו בשנת ר"ה מונה לממלא מקומו כרב וכראש הישיבה בעיר[4].
שרדו 84 דפים בכתב ידו ובהם פסקי דינים וחידושים מרבותיו[5]. בקובץ מוריה נדפס חלק מכתב היד על הלכות חנוכה[6] ועל הלכות פסח[7]. בשו"ת מהרי"ל החדשות, ישנה שאלה שנשלחה על ידי הדיינים רבי שמעון ז"ק ורבי דוד, ותשובתו של המהרי"ל אליהם[8].
בנו רבי יואל ז"ק כתב עליו הספד: ”ואקונן נהי ויללה, תמיד יום ולילה, על פטירת ריש מתא, כאן בנורנבערק מתא, המנהיג והחסיד, בור סיד, שאינו היה מאבד טיפה, אמרותיו היו צרופ', א"מ ע"ר מהר"ר שמעון ז"ק ב"ר יצחק זצ"ל, וזכרו לעד לא ימחק, ובצרור החיים יוחק, ומקומו בישיבה של מעלה, אמן אמן סלה, בשנת ר"ז לאלף השישי, בצהרים יום ששי[6]”.
משפחתו
- בנו, רבי זליגמן ז"ק, רב בנירנברג[9], נפטר בשנת ה'רנ"ז[10].
- בנו, רבי יואל ז"ק, היה אף הוא מרבני נירנברג. נכדו של רבי יואל, היה רבי יהודה ז"ק.
משפחת ז"ק הייתה אחת משלוש המשפחות החשובות בנירנברג בסוף המאה ה-15, וכמה מצאצאיו של רבי שמעון שימשו כרבנים בנירנברג ובפרנקפורט.[13]
קישורים חיצוניים
- הרב ישראל פלס, מהר"ר שמעון ז"ק ו"קובץ" מכתיבת ידו, בתוך מוריה - קסה-קסו (שנה יד ט-י), באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ↑ לפי אוצר הגדולים (בערכו, כרך ו' עמ' סט) הכוונה למקום מוצאו "זאק" בבוהמיה, אך אין ידוע על עיר בשם זה בבוהמיה. לפי הרב יוסף פלס, ז"ק הוא קיצורו של "איזק" כינויו של השם יצחק, על שם קיצור זה נקראו צאצאיו.
- ↑ רבי יעקב וייל, שו"ת מהר"י ויל, סימן נ"ה - נ"ז.
- ↑ היא הייתה בת-דודה של אשת רבו רבי זלמן כ"ץ.
- ^ 4.0 4.1 הרב משה פוליטנסקי, אלה תולדות - תולדות משפחת פוזן, בני ברק, חשון תשפ"ו, עמ' כ"ה.
- ↑ ספריית אוקספורד. מכון לתצלומי כתבי יד, מס' 20537.
- ^ 6.0 6.1 הרב ישראל פלס, מהר"ר שמעון ז"ק ו"קובץ" מכתיבת ידו, בתוך מוריה - קסה-קסו (שנה יד ט-י), באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ מוריה, קובץ ש"ד-ש"ו
- ↑ שו"ת מהרי"ל החדשות, סימן קל"ט.
- ↑ בספרים המחקריים על רבני נירנברג - לא מופיע ר' זליגמן בין רבני העיר, ראה אצל רבי יעקב פריימן, מבוא לספר לקט יושר, עמ' 179, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים) ואצל הרב בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא - א, עמ' 62, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) שרבה של נירנברג משנת ר"ט היה רבי דוד טבלי שפרינץ.
מאידך בספרים גנאלוגיים מאוחרים הוא מכונה כאב"ד בעיר. ראה קובץ שלשלת היוחסין קאזניץ טריסק, עמ' ק"ו, באתר היברובוקס;
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרי חובה [ 3 ] חסרים הרב יום טוב ליפמן ראקוב, בשם ה' אקרא, קובץ ג', עמ' 32, באתר אוצר החכמה; הרב משה פוליטנסקי, אלה תולדות, עמ' כ"ה; יעקב יוסף ברייער, ספר יוחסין למשפחת ברייער גאלדהירש, עמ' 34, באתר אוצר החכמה; רבי זעליגמן ז"ק, אב"ד נירנבורג, באתר Geni. - ↑ קובץ שלשלת היוחסין קאזניץ טריסק, עמ' ק"ו, באתר היברובוקס.
- ↑ הרב בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא - א, עמ' 70, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ בקובץ עלי ספר, קובץ ד', עמ' 45-50, תשל"ז, נדפסה תשובה משני רבני נירנברג רבי יעקב מרגליות ורבי זלמן ז"ק, לרבני פרנקפורט רבי נתן נטע כ"ץ ורבי גומפריכט סג"ל עפשטיין.
- ↑ ישראל יעקב יובל, חכמים בדורם, עמ' 24–26; מיכאל טוך, "קהילת נירנברג בשנת 1489 – מבנה חברתי ודימוגראפי", ציון מה [א] (תש"ם), עמ' 66–67.