רבי נתן נטע כ"ץ
| מדינה | גרמניה |
|---|---|
| מקום פעילות | פרנקפורט דמיין |
| מקום מגורים | נירנברג, פרנקפורט דמיין |
| תחומי עיסוק | דיין |
| תקופת פעילות | המאה ה-16 |
| בני דורו | רבי יעקב מרגליות |
| ילדים | רבי קלונימוס קלמן כ"ץ |
| חותנים | רבי יצחק עסלינגן |
רבי נתן נטע כ"ץ היה דיין בפרנקפורט דמיין בתחילת המאה ה-16.
ביוגרפיה
על שנותיו המוקדמות של רבי נתן נטע לא ידוע הרבה. לפי השערת החוקר שלמה אטלינגר[1], אביו היה רבי משה כ"ץ מקוודלינבורג[2], אך אין לכך מקור מבוסס[3].
נשא את בתו של רבי יצחק עסלינגן, פרנס הקהילה היהודית באפינגן, ולאחר מכן בקהילת פרנקפורט[4].
רבי נתן נטע התגורר בתחילה בעיר נירנברג בבוואריה שבגרמניה, שם היה מחשובי הקהילה היהודית. הוא התגורר שם עד לגירוש היהודים מהעיר בשנת רנ"ט על ידי קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" מקסימיליאן הראשון. בשנת רס"ה הגיע לפרנקפורט דמיין יחד עם בנו רבי קלונימוס קלמן וכלתו, שם התגורר ברחוב היהודים בבית צום קעסל[5]. שימש כאחד מחשובי הדיינים בפרנקפורט דמיין[6].
בי"ד תשרי רס"ט, הוחרמו ספרי התלמוד ושאר ספרי התורה שבעל פה מקהילת פרנקפורט, על ידי המומר יוהנס פפרקורן, אשר פעל רבות אצל קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" מקסימיליאן הראשון להחרמת ספרי הקודש מהיהודים. באותו יום כתב רבי נתן נטע יחד עם עוד שנים מרבני פרנקפורט, רבי זלמן מנירנברג ורבי גומפריכט סגל אפשטיין[7], בו הם מקוננים על החרמת הספרים, והם קוראים לכל יהדות גרמניה לשלוח נציגים לאסיפה שתתקיים בפרנקפורט כדי לטכס עצה כיצד לפעול כנגד הגזירות, ואך לחלל שבת ויום טוב עבור כך. בין היתר הם כותבים במכתבם: ”הוי ואבוי על על פרץ וצווחה הבא בארמנותינו בעו"ה, אשר בא המשומד פפעפר קארן והביא בידו פתשגן הכתב מאת אדונינו הקיסר יר"ה לקחת מאתנו כל ספר' תפילות ותחנונים מחזורים וסליחות וכן כל תורתינו שבע"פ, ולא ישאר בידינו זולת ה' חומשי תורה ונביאים וכתובים שהם תורה שבכתב, וכן עשו בעו"ה פה ק"ק ורנקבורט היום ו' ערב סוכות ולקחו ממנו הספרים הנ"ל בבית הכנסת, ועוד ידו נטויה לקחת הספרים שבבתינו הנ"ל. והנה דעת המשומד להבאיש רחינו באמרו למצא תוך אותן ספרים דברים ועניינים נגד דתיהם ואמנה שלהם, ודעת (ודעתו) לעמוד על נפשינו ח"ו, ויש לחוש אשר ג"כ הכח בידו מאת אדונינו הקיסר יר"ה לשלוח יד בגופינו ח"ו, ונא אה' דבר קשה וגזירה ושמד אשר לא נשמע כמותו בעו"ה”[8].
מכתב נוסף בו נזכר רבי נתן נטע, נדפס בקובץ עלי ספר, שם נדפסה תשובה משני רבני נירנברג רבי יעקב מרגליות ורבי זלמן ז"ק[9], לשלשת רבני פרנקפורט ”האלוף המופלג ה"ה מהר"ג ס"ל” (הוא רבי גומפריכט סג"ל עפשטיין) ”ואל מהר"ג כ"ץ ומהר"ר נתן כ"ץ” (הוא רבי נתן נטע כ"ץ), אודות תביעתה של קהילת פרנקפורט מאדם אחד שלא השתתף יחד עם הקהל בתשלום המסים[10].
גיסו היה רבי משה מלודען, שכיהן אף הוא כדיין בפרנקפורט דמיין, ומוזכר בשו"ת מהר"ם מינץ[11]..
מצאצאיו
- רבי מאיר שיף, בעל חידושי מהר"ם שיף
- רבי שמואל שאטין כ"ץ (מהרשש"ך)
- רבי יהונתן אייבשיץ
- רבי דוד טעביל שיף, רבה של אנגליה
- רבי נתן אדלר
- רבי משה סופר, בעל החתם סופר וצאצאיו משפחת סופר
- רבי חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר
- רבי יהושע רוקח מבעלז וצאצאיו שושלת בעלז
- רבי גרשון פוזן וצאצאיו משפחת פוזן
לקריאה נוספת
- הרב יום טוב ליפמן ראקוב, למטה משה, עמ' ב'-י"א.
- הרב משה פוליטנסקי, אלה תולדות, עמ' י"ח-י"ט.
- הרב מרדכי אריה אולמן, שם אבתי, עמ' כ"ד, עמנואל תשפ"ד, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ↑ השערה זו מתבססת על כך שלפני רבי נתן נטע התגורר בבית צום קעסל רבי משה כ"ץ שבא לפרנקפורט בשנת רל"ג.
- ↑ בזיווג ראשון היה חתנו של רבי דוד מגרונינג, ובזיווג שני היה חתנו של רבי יוסף סג"ל אפשטיין מקעלין שכיהן כדיין בפרנקפורט(חתן רבי נתן אפשטיין).
- ↑ הרב מרדכי אריה אולמן, שם אבתי, עמ' כ"ד, עמנואל תשפ"ד, באתר אוצר החכמה.
- ↑ מוזכר בהגהת רבי הירץ הלוי מפרנקפורט לספר מנהגי מהרי"ל, שם הוא כותב: ”בשנת רס"ד נפטרה פה ק"ק פרנקפורט אשת יצחק עסלינגן ליל ראשונה של סוכות, וביום ב' אחר יציאת ב"ה הוציאוה ישראלית לבה"ק וטהרוה ע"י ישראלים, אבל הקבר והארון והתכריכים נעשה ע"י גוים, וכן למלאות הקבר בעפר, ולא אמרו צ"ה ולא קדיש, אבל רחיצות ומעמדות עשו, ולא נהגו בעלה ובניה אנינות ואבלות ביו"ט, והיה סוכות ה' ו' וש"ת ביום ו', בליל ז' הצריכו הלומדים את האבלים האבלות בעטיפת הראש ובשינוי מקום, ואחר יו"ט השלימו ה' ימים אבילות, כי ש"ת עלה לו למנין ז' ולמנות מהקבורה, נמצא שכלו ביום השבת ט"ו חשון”. ראו עוד מה שדנו בדברי הגהה זו הט"ז, אורח חיים, תחילת סימן תרכ"ו; האליה רבה סימן תקמ"ח, ס"ק ז'; והפרי מגדים, תחילת סימן תרכ"ו.
- ↑ באותם שנים היה מותר ליהודים לגור רק ברחוב היהודים, ועל כל בית מהבתים היה שלט ובו מצוייר סמל מסויים ועל שמו נקראו, ורבי נתן נטע היה גר בבית שעליו צורת מיחם ולכן נקרא צום קעסל.
- ↑ הרב משה פוליטנסקי, אלה תולדות, בני ברק, חשון תשפ"ו, עמ' י"ח.
- ↑ חתנו של רבי משולם זעמיל אפשטיין, רבה של פרנקפורט.
- ↑ הרב יום טוב ליפמן ראקוב, בשם ה' אקרא, קובץ ג', לונדון תשס"ו, עמ' 21.
- ↑ בנו של רבי זליגמן ז"ק אב"ד נירנברג, ונכדו של רבי שמעון ז"ק.
- ↑ עלי ספר, קובץ ד', עמ' 45-50, תשל"ז.
- ↑ הרב משה פוליטנסקי, אלה תולדות, בני ברק, חשון תשפ"ו, עמ' י"ט.