רבי שמשון אהרן דרברמדיקר
| לידה |
תר"מ נגרשט-אואש, טרנסילבניה |
|---|---|
| פטירה |
כ"א בתשרי תרצ"ג (בגיל 52 בערך) בוהוש, רומניה |
| מקום פעילות | בוהוש, רומניה |
| תחומי עיסוק | רב, ראש ישיבה |
| השכלה | ישיבת ברבשט, ישיבת סיגט |
| רבותיו | רבי רפאל גרוס, רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגט |
| תלמידיו | גיסו רבי צבי גוטמן |
| בת זוג | מרים דבורה |
| אב | רבי מתתיהו יחיאל דרברמדיקר |
| אם | חנה |
| ילדים | רבי חיים פינחס דרברמדיקר |
רבי שמשון אהרן דרברמדיקר (תר"מ - כ"א בתשרי תרצ"ג) היה ראש ישיבת בית ישראל ורב הקהילה החסידית בבוהוש שברומניה.
ביוגרפיה
נולד בעיר נגרשט-אואש שבטרנסילבניה בשנת תר"מ לרבי מתתיהו יחיאל וחנה דרברמדיקר. אביו היה נינו של רבי ישראל מפיקוב ובן-נינו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב[1]. אמו היתה בתו של רבי חיים מאיר פולונסקי רבה של זבינוגרודקה, מצאצאי רבי פינחס שפירא מקוריץ[2].
היה מתמיד גדול מילדותו. בגיל שלש-עשרה נסע ללמוד בישיבתו של רבי רפאל גרוס בברבשט שבמחוז מרמרוש ברומניה, ולאחר מכן למד בישיבתו של רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים בסיגט. לאחר שלש שנים שב לבית הוריו, לאחר שנסמך לרבנות[3].
היה מקורב לאדמו"רי חסידות צ'ורטקוב, חסידות שינאווא וחסידות ויז'ניץ[4].
נשא את מרים דבורה, בתו של רבי אריה גוטמן, שהיה תלמיד חכם מפורסם בבוהוש, בן רבי ברוך יוסף גוטמן האדמו"ר מסדילקוב (נינם של רבי משה חיים אפרים מסדילקוב ורבי מנחם נחום מצ'רנוביל), וחתן רבי מרדכי שמואל רבינוביץ האדמו"ר מטרליצה (נינו של רבי שלום שכנא מפרוהובישט)[5].
לאחר נישואיו התגורר בבוהוש, והיה סמוך על שולחן חותנו. לאחר זמן קצר התמנה כרב הקהילה החסידית בבוהוש. לאחר שהוקמה ישיבת בית ישראל בבוהוש, עמד בראשות הישיבה, והעמיד בה תלמידים רבים. היה בעל רגש גדול, ובתפילות הימים הנוראים, היו האבנים שלידו רטובים מדמעותיו[6].
בתקופתו האחרונה סבל ממחלה קשה. נפטר בהושענא רבה תרצ"ג, ונקבר בבית הקברות היהודי בבוהוש. עצרת מספד מרכזית התקיימה לזכרו בבית המדרש של רבי מנחם מנדל פרידמן מבוהוש, בה הספידו גיסו רבי צבי גוטמן, שהיה תלמידו בישיבת בית ישראל בבוהוש[7].
אשתו עלתה לארץ ישראל והתגוררה בחיפה, עד לפטירתה בט' בסיון תשכ"ו[4].
משפחתו
- בנו, רבי חיים פינחס דרברמדיקר, רבה של וואשקוביץ.
- גיסו, רבי צבי גוטמן, אב בית הדין בבוקרשט, ולאחר מכן רב בתל אביב.
- גיסו, רבי מרדכי שמואל גוטמן. נפטר בז' בטבת תרע"ז.
בין אחייניו: הרב אפרים גוטמן, רב בית הכנסת בית יעקב יוסף בתל אביב; ויצחק בן צבי, סמנכ"ל התעשייה האווירית לישראל.
לקריאה נוספת
- חבצלת, שנה ל"ד, כ"ט בשבט תרס"ד.
- חבצלת, שנה ל"ו, ו' באלול תרס"ו.
- רבי שמואל נח גוטליב, אהלי שם, עמ' 318, פינסק תרע"ב, באתר אוצר החכמה.
- רבי צבי גוטמן, כרם צבי, עמ' קמ"ה, בוקרשט ת"ש, באתר אוצר החכמה.
- נחלת פנחס, עמ' י"ט-כ"ב.
- חיים המבורגר, צפונות, קובץ י', טבת תשנ"א, עמ' צ"ד, באתר היברובוקס.
- הרב אברהם יעקב סלמון, אנציקלופדיה לחכמי רומניה, תמוז תשע"ג, עמ' רל"ד-רל"ה.
הערות שוליים
- ↑ רבי מתתיהו יחיאל היה בנו של רבי פינחס דרברמדיקר, בנו של רבי מתתיהו יחיאל, בנו של רבי ישראל מפיקוב, בנו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
- ↑ דרך חתנו רבי שמואל פולונסקי רבה של קלינבלט. רבי שמשון אהרן פולונסקי מטפליק השתייך אף הוא למשפחה זו.
- ↑ הרב אברהם יעקב סלמון, אנציקלופדיה לחכמי רומניה, עמ' רל"ד.
- ^ 4.0 4.1 הרב אברהם יעקב סלמון, אנציקלופדיה לחכמי רומניה, עמ' רל"ה.
- ↑ רבי אריה ואשתו השתייכו לאותה משפחה, שכן רבי שלום שכנא מפרוהובישט היה נכדם של רבי משה חיים אפרים מסדילקוב ורבי מנחם נחום מצ'רנוביל, אלא שרבי אריה היה דור חמישי אליהם, ואשתו היתה דור שביעי אליהם.
- ↑ תורת אמת, קובץ ה', תמוז תשע"ג, עמ' רל"ה.
- ↑ נדפס בספרו כרם צבי, עמ' קמ"ה, בוקרשט ת"ש, באתר אוצר החכמה.