רדיו רמאללה
רדיו רמאללה, כינוי לתחנת רדיו ירדנית שמשדריה שידרו מרמאללה משנת 1948 עד 1967.
שמה הרשמי של התחנה היה "תחנת השידור של ירושלים הערבית" (בערבית: إذاعة القدس العربية). התחנה המשיכה למעשה את השידורים של "קול ירושלים", תחנת הרדיו של המנדט הבריטי שהפסיקה לשדר בתום המנדט. התחנה שידרה באמצעות מתקני השידור המנדטוריים שנשארו ברמאללה וכן באותו התדר של רשת השידורים באנגלית וערבית (PBS 1). רדיו רמאללה המשיך לשדר בשפות הערבית והאנגלית, התוכניות היו חדשות, מוזיקה, תרבות, אמנות, תסכיתים ושידורי תעמולה. בשידורים בשפה האנגלית בלטה במיוחד העדכניות במוזיקה פופולרית ושידורם של הלהיטים האחרונים. השם "רדיו רמאללה" הוא המצאה ישראלית והתחנה לא הציגה עצמה בשם זה. על הסקאלה של מקלטי הרדיו הישראליים היה כתוב Ramallah, והשידור נקלט בתדר 677 קילוהרץ, באורך גל 443 מטר.
היסטוריה
התחנה ומשדריה היו חלק ממערך שידור שהוקם על ידי הבריטים במרץ 1936. הגוף המנדטורי שניהל את השידורים נקרא "שירות השידור של פלשתינה (א"י)" - The Palestine Broadcasting Service - PBS. בשנת 1942 פוצל השידור לשתי רשתות, אחת שידרה באנגלית ובערבית (PBS 1) והאחרת בעברית ובאנגלית (PBS 2). עם סיומו של המנדט הבריטי השתלט הלגיון הירדני על אזור רמאללה, המשדרים עברו לידי הירדנים, שחידשו את השידורים במקום בתדר 677 קילוהרץ של רשת (PBS 1), וכעבור זמן קצר קול ישראל חידש את השידורים בעברית מתחומי מדינת ישראל בתדר 575 קילוהרץ של רשת (PBS 2)[1] והפעם מעיר הבירה ירושלים.
התחנה ברמאללה שימשה כרדיו הירדני הרשמי. כך, למשל, הודיע המלך חוסיין בשידור ברדיו רמאללה על הדחתו של מפקד הלגיון, ג'ון באגוט גלאב בשנת 1956[2].
מחמוד תופיק א-שאהד (محمود توفيق الشاهد), אחד השדרנים בתחנה, תיאר אותה כך:
...הרדיו הירדני ההאשמי, שראשיתו הייתה ברמאללה, ובבניין המשטרה בעיר בשנת 1948, לשם עברה קבוצה מעובדי הרדיו הפלסטיני לשעבר וקבעה את מושבה באותו בניין הסמוך למתקני השידור. וכאשר היו האנשים עוברים שם ורואים את האנטנה ששידרה בתדר בינוני בעוצמה של עשרים קילוואט... וגובהה כמאתיים וחמישים מטר, היו מתפלאים כיצד יכול אדם לטפס לגובה כזה כדי לנקות את האנטנה הענקית המתנשאת לשמים.
— "זכרונות רדיו: תחנות השידור בירדן ופלסטין", העיתון הירדני א-דוסתור, 26.10.2008
בשידורי החדשות והאקטואליה דיווח רדיו רמאללה באופן שוטף על תקריות הגבול בין ישראל וירדן. גורמי הביטחון בישראל, וכן גם אמצעי התקשורת הישראליים, נהגו להאזין לדיווחים אלה. כך, למשל, הסתמך שר הביטחון פנחס לבון על דיווחי התחנה כמקור מידע, בהודעה רשמית שמסר לכנסת בעקבות חילופי אש כבדים בירושלים בשנת 1954[3]. באותה שנה, אסרה הצנזורה הצבאית על אמצעי התקשורת בישראל לצטט דיווח ברדיו רמאללה בקשר לעסקת חילופי שבויים שהתגבשה בין שתי המדינות (ראו בערך אורי וולש).
ב-1959, עם בניית מתקני שידור חדשים של שירות השידור של ירדן בעמאן, עבר החלק האולפני בשידור לבירה הירדנית (המשדר המשיך לשדר מרמאללה). במקביל הוקמו אולפנים בירושלים הירדנית, מהם שודרו תוכניות באנגלית.
בתחילת שנות השישים, היו בין בני הנוער בישראל כאלה[4] שמצאו בשידורי תחנת רדיו רמאללה רוח אחרת, שונה לגמרי מזו ששררה בשידורי קול ישראל באותה תקופה. כדבריו של יעקב גלעד:
רבים מבני הדור שלי בשנות השישים מצאו בתחנה אי של שפיות בים של שירים מגויסים ולהקות צבאיות ברדיו הישראלי. שירים שלא היה בהם זכר למהפכה התרבותית ששטפה את כל העולם המערבי באותה תקופה.
בקול ישראל שודרו בעיקר שירי הלהקות הצבאיות וממשיכי דרכן כמו בצל ירוק, התרנגולים ושלישיית גשר הירקון;[5]. לעומתם, החלה להתפתח במדינות המערב בתקופה זו מוזיקת הפופ במקביל למהפכת הרוק'נרול שהחלה בשנות החמישים, ובתחנות הרדיו בישראל היה הד חלש מאוד למהפכות אלו במוזיקה. בישראל של שנות השישים היו ניסיונות של הממסד לעמוד כחומה בצורה נגד אותה "רוח מסוכנת" העלולה לקלקל את בני הנוער, ביטוי לכך היה ביטול הביקור המתוכנן של הביטלס בארץ ב-1965 (יש גרסאות שונות על נסיבות ביטול הביקור, אך סגן שר החינוך, אהרן ידלין, נימק זאת במליאת הכנסת: ”ברמה אמנותית נמוכה של האלילים הצעירים, ובכך שהם גורמים להתפרצויות היסטריות המצריכות גיוס כוחות משטרה”)[6][7]. הפופולריות של רדיו רמאללה הייתה בין הגורמים לשינוי תוכני השידור בקול ישראל ובמיוחד בגל הקל (רשת ב'), שהחלו להשמיע יותר ויותר מוזיקה קלה[8].
התחנה פעלה עד כיבוש העיר רמאללה בידי צה"ל במלחמת ששת הימים. אז חדלה התחנה לפעול והמשדרים הועברו לשימוש קול ישראל. חלק ניכר מהציוד של התחנה הועבר לשימוש גלי צה"ל.
Ram FM
כארבעים שנה לאחר שנפסקו שידורי התחנה הירדנית, נתנו חלק מאמצעי התקשורת בישראל את הכינוי "רדיו רמאללה" לתחנת הרדיו "Ram FM" ששידרה באנגלית מאולפנים ברמאללה ובירושלים. התחנה, שנפתחה ב-2007 ביוזמת איש העסקים הדרום אפריקני איזי קירש, שידרה בעיקר מוזיקה ופנתה לקהל מאזינים בישראל וברשות הפלסטינית. תחנת Ram FM נסגרה ב-2008 מחוסר תקציב[9][10].
ראו גם
לקריאה נוספת
- שגיא גרין, "לילה ברדיו אולי היא קוראת לי" ,(כתבה במקומון) חולון בת-ים, 11 בנובמבר 1991
קישורים חיצוניים
- שרה ליבוביץ-דר, יובל לשידור האחרון: רדיו רמאללה עדיין נשאר מותג מיתולוגי, באתר מעריב אונליין, 6 בינואר 2017
סיום בניית תחנת הרדיו ברמאללה, 1935, באתר סינמטק ירושלים
הערות שוליים
- ^ World Radio TV Handbook Vol 32, Billboard Publication, London 1978 עמ' 185 שם בשנת 1978 המשדר המרכזי של רשת א' הוא בעצמה של 200 קילווט בתדר 575 קילוהרץ והפעם מאתר השידור הלל ליד קדימה-צורן, השידורים בתדר זה 575 קילוהרץ היו קודם מאתרים אחרים ובהספקים נמוכים יותר
- ^ עפרי אילני, היום לפני 53 שנים: המלך חוסיין מגרש את הבריטים מירדן, באתר הארץ, 2/3/2009
- ^ דברי הכנסת, 5 ביולי 1954
- ^ למשל יעקב גלעד; לעומת זאת, אומר פרופ' משה רון: ”במצעד הפזמונים של רדיו רמאללה שמענו מוזיקת פופ די גרועה, כמו פול אנקה ו'הפלאטרס', ובשלב מסוים הבנתי שליטל ריצ'רד הוא יותר הדבר עצמו.”; משה רון, באתר הארץ, 25 ביוני 2004
- ^ כתוצאה ממחסור בשירים ישראליים חדשים שידר קול ישראל "להיטים" שנחתכו מתוך הקלטות של מופעים או הופעות פומביות שהופקו על ידי התחנה.
- ^ יוסי נחמיאס, הכניסה לחיפושיות אסורה, באתר ynet, 2 באוגוסט 2007
- ^ אלון גן, אנטומיה של החמצה היסטורית, באתר הארץ, 18.9.2008
- ^ ננצח את רדיו רמאללה, באתר ynet, 21 באפריל 2008
- ^ רדיו רמאללה עולה לאוויר: ישדר לשטחי ישראל והרשות הפלסטינית, באתר גלובס, 20 בפברואר 2007
- ^ יוסי אלי, כל הזמן, רדיו רמאללה סגר את שעריו, באתר nrg, 15 באוגוסט 2008
