רן ישי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רן ישי
שגריר ישראל בקזחסטן ה־5
2006–2008
(כשנתיים)
מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת ה־1
נובמבר 2016 – 2019
(כשנתיים)
מחנה ישי, רמת הגולן (גבול ישראל-סוריה) 2017

רן ישי (נולד בה'תש"ל, 1970) הוא דיפלומט ישראלי, שירת כשגריר ישראל בקזחסטן, וכמנכ"ל משרד ירושלים ומורשת.

ישי מכהן כראש חטיבת המחקר של JCAP – מרכז ירושלים למדיניות יישומית ופעיל במיזם "אם אשכחך" שעוסק במחקר, הסברה וקידום מדיניות אסטרטגית לירושלים.[1]

רקע משפחתי

מצד אביו, שלמה, בן למשפחת ישי, ממגורשי ספרד, שהסתעפו בתקופת הגירוש לצפון אפריקה, צפון אירופה והבלקן [2]. מצד אמו, רחל (למשפחת שור), בן למשפחת כובאני, שחלק מבניה היו מראשוני המתיישבים במושבה מגדל עדר שבגוש עציון, בשנות ה-20 של המאה הקודמת. נשוי ואב לחמישה, מתגורר באלעזר שבגוש עציון.

ביוגרפיה

רן ישי סיים לימודי תואר ראשון במדע המדינה ובהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת בר-אילן, בד בבד עם הצטרפותו לקורס הצוערים של משרד החוץ ב-1995. בין השנים 19992001 שירת בשגרירות ישראל בבלגיה ובמשלחת לאיחוד האירופי בבריסל. בשנת 2002 התמנה ראש הצוות המדיני בלשכתו של שר החוץ, בנימין נתניהו ולאחר הקמת הממשלה ה-30, עבר עמו למשרד האוצר כיועץ מדיני. בין השנים 20052006 כיהן כראש האגף לקשרי חו"ל מדעיים במשרד המדע והטכנולוגיה ובמסגרת זו חידש את קשרי המדע בין ישראל למדינות ברית המועצות והגוש המזרחי לשעבר.

בקיץ 2006 מונה לשגריר ישראל בקזחסטן. בתפקיד זה כיהן עד שנת 2008. במהלך כהונתו נסגרה שגרירות ישראל בעיר הבירה הישנה, אלמאטי ונפתחה מחדש בעיר הבירה הנוכחית, אסטנה ונחשבת כיום לשגרירות הישראלית הקרה ביותר בעולם (החליפה בכך את אוטווה). בעקבות שירותו במדינה, קיבל את אות מסדר היובל של קזחסטן(רו'),[3] לאחר שיזם את מבצע "ידידות" להצלת עשרות תינוקות נשאי נגיף האיידס, במחוז צ'ימקנט בדרום המדינה.
בין השנים 20102016 שירת כסמנכ"ל משרד ראש הממשלה למינהל ומשאבי אנוש. במסגרת זו, היה אחראי על מינהלת ההקמה של מטה הסייבר הלאומי.[4] כמו כן, היה אחראי להקמת יחידות נוספות, כמו אגף הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה ומטה היישום להתיישבות ופיתוח כלכלי של הבדואים בנגב ולסגירת יחידות אחרות, כמו מינהלת תנופה (במקור מינהלת "סלע"), לסיוע למפוני גוש קטיף ויישובי צפון השומרון, בהליך חריג בו צומצמו עשרות תקנים בשירות המדינה מבלי שיפוטרו עובדים, לאחר שלכולם נמצאו שיבוצים חדשים במסגרת תקנים פנויים קיימים בשירות.

בשנת 2013 נבחר למזכירות האגודה השיתופית ביישובו וכיהן כיו"ר (ברוטציה). בשנת 2021 נבחר שוב.

בנובמבר 2016 מונה למנכ"ל משרד ירושלים ומורשת, במסגרתו יזם הענקת עיטור חדש, אות "מגן ירושלים", לאישים שתרמו לחיזוק מעמדה של העיר המאוחדת כבירת ישראל.[5]

בשנת 2019 פרש מתפקיד מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת והתמודד לכנסת ה-21 על המקום המיועד לנציג מחוז יש"ע בליכוד, אולם לא נבחר.

בשנים 20172018 השתתף בארגון "קמפ ישי",[6] מרפאת שדה שהקים ארגון הסיוע ההומניטרי האמריקני Friendships עבור נפגעי מלחמת האזרחים בסוריה, מעבר לגדר המערכת ברמת הגולן, במסגרת פרויקט שכנות טובה של פיקוד הצפון.[7] לאחר שכוחות המשטר הסורי השתלטו על האזור, התפנתה המרפאה והוקמה מחדש מדרום למעבר ארז,[8][9] עבור תושבי עזה. כמו ניסיונות קודמים, גם ניסיון זה נכשל, לאחר ששלטונות חמאס בעזה סירבו לשלוח מטופלים למתקן הרפואי שהוקם. המתחם פונה חזרה לישראל כשנה וחצי לפני התקפת חמאס על ישובי דרום מערב הנגב.

בתחילת 2020 מונה חבר במועצת הנציגים של בוניורו-קיטארה[10] ובמסגרת זו קיבל אות מסדר אומוקמה צ'ווא, על פעילות הומניטארית.

ספרים ומאמרים

לאחר תום תקופת כהונתו כשגריר, כתב את הספר שחר בחצות ליל, מטעם הקהילה היהודית בקזחסטן. ספרו השני, שומר גבולך, הוא ספר היסטוריה של ישראל באנגלית. בנוסף, ערך את הפרסום הממשלתי "Israel's Right",[11] בדבר זכותה של ישראל לריבונות בירושלים על פי הדין הבינ"ל וכתב מספר מאמרים בנושאים מדיניים וביטחוניים בכתבי העת "נתיב" ו"מערכות".

שירות ביטחוני

שירת בסדיר ובמילואים בחיל התותחנים ומתנדב כקצין סיור במשמר הגבול וביחידה האווירית של משטרת ישראל,[12] במסגרתה טס, בין היתר, במהלך מבצע עמוד ענן ואינתיפאדת הסכינים.

ב-7 באוקטובר 2023, במוצאי החג ובמהלך מתקפת הפתע של חמאס על הנגב המערבי, השתתף בהגנה על מושב באזור נתיבות שאליו חדרו שב"חים לא חמושים מעזה במהלך היום, עד להגעת הצבא. בשבועיים הבאים פינה באופן עצמאי תושבים מישובי העוטף.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רן ישי בוויקישיתוף
ממאמריו

הערות שוליים

  1. אנה ברסקי, ‏"נתמוך בבנייה בכל חלקי העיר המאוחדת ובפרט בעטרות": ח"כים מהקואליציה סיירו בצפון ירושלים, באתר מעריב אונליין, 8 בפברואר 2023
  2. התיעוד הכתוב הקדום ביותר שנותר, לנוכחות בן משפחת ישי בתוניס, מופיע אצל רשב"ש, במחצית הראשונה של המאה ה-15, כשכתב על "רבי נתן מגזע ישי" שניהל דיון הלכתי מול רבי יוסף מחכמי תוניס
  3. Семерых израильтян наградят по указанию Назарбаева, Tengrinews.kz (ברוסית)
  4. קידום היכולת הלאומית במרחב הקיברנטי, החלטה מספר 3611 של ממשלת ישראל ה-32, משנת 2011, באתר של משרד ראש הממשלה
  5. חזקי ברוך, השר אלקין: הגיע הזמן שמדינות אירופה יכירו בי-ם, באתר ערוץ 7, 26 בנובמבר 2018
  6. Camp Ichay Across the Syrian Border 2018
  7. "Israelis, Christians Work Together to Bring Medical Attention, Love to Syrians". CBN News (באנגלית). 2017-12-22. נבדק ב-2018-11-28.
  8. Providing Needed Medical and Trauma Aid to Gazan Citizens – The Wexner Foundation, The Wexner Foundation, ‏11 ביוני 2020
  9. גל ברגר, מתקן התפלה ובית חולים שדה: כך תשוקם הרצועה?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 בספטמבר 2019
  10. נצחיה יעקב, יהודי נודד: האיש שמגלה איך נראים חיי דיפלומט שומר מצוות, באתר ynet, 20 בדצמבר 2021
  11. אתר למנויים בלבד ישי פרידמן, ‏פרסום ממשלתי ראשוני מסוגו: רק לישראל הזכות על ירושלים ויו"ש, בעיתון מקור ראשון, 16 בספטמבר 2018
  12. יערה שפירא, הרופא הסיר את האזיקים והשוטר לא עודכן: כך נמלט העציר המסוכן מבית החולים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 ביוני 2019
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

רן ישי41587413Q28973798