אלעזר (יישוב)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלעזר
Elazar.jpg
מראה היישוב במבט מאפרת
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית גוש עציון
גובה ממוצע[1] ‎919 מטר
תאריך ייסוד 1975
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 2,459 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -2.0% בשנה עד סוף 2019

אֶלְעָזָר הוא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בגוש עציון, 18 ק"מ דרומית לירושלים.

היסטוריה

היישוב הוקם ככפר תעשייתי[2] ומושב שיתופי על ידי גרעין משפחות אקדמאים דתיים שעלו מארצות הברית. חברי גרעין זה היו פחות אדוקים ברעיון השיתופי מגרעינים אחרים, כמו זה של נווה אילן, וגרסו הבדלים מסוימים בהכנסות[3]. היישוב תוכנן ל-100 משפחות[4]. ב-1 באוקטובר 1975 נחנך המקום על ידי 12 המשפחות הראשונות[5]. בשנים הראשונות התפרנסו תושבי המקום משירותי מחשוב[6]. בשנת 1988 כשבמושב היו רק 18 משפחות, התפרק המושב השיתופי, והיישוב הפך ליישוב קהילתי[7].

בשנות ה-80 וה-90 נותר היישוב קטן, אך בעשור הראשון של המאה ה-21 התפתח היישוב וגדל מאוד. עד שנת 2010 התקיימה ביישוב תעשייה זעירה בכמה ענפים, שרידי המושב החקלאי, שהלכה ודעכה עם השנים. ב-2011 הוקמה שכונה חדשה בשטח שבו שכנו מבני התעשייה והלולים של המושב.

ב-2017 מנה היישוב כ-500 משפחות. מרבית התושבים עובדים בגוש עציון ובירושלים הסמוכה.

שמות היישוב

בעת הקמתו נקרא היישוב באופן זמני "עציון ג'"[8].

היישוב נקרא על שם אלעזר החורני, אחיו של יהודה המכבי, שנהרג במהלך קרב בית זכריה שנערך בקרבת מקום, סמוך לחרבת זכריה. גם שמות הרחובות ביישוב קשורים ברובם לחשמונאים ומלחמותיהם: חשמונאים, יהודה, יוחנן, יונתן, שמעון, מתתיהו, שלומציון, בית צור, בית זכריה, הרי גופנה, מודיעין.

הדרך העולה לשכונת נתיב האבות קרויה "דרך גוש קטיף", ורחובות השכונה החדשה נקראים על שם יישובי גוש קטיף.

שכונת נתיב האבות

בפברואר 2001 הוקמה שכונת "נתיב האבות" או "דרך האבות" בצפון מערב היישוב. השכונה הוקמה ללא הליך תכנוני ונחשבת למאחז בלתי חוקי. בשנת 2004, בעקבות עתירות לבג"ץ, התחייבה המדינה שצוות ממשלתי מקצועי יבחן את סוגיית הבעלות באדמות עליהן ממוקם המאחז, ויקבע אם הן אדמות פלסטיניות או קרקע שבבעלות המדינה[9], אולם הצוות לא השלים את פעולתו. בשנת 2008 הודיעה המדינה כי תפעל בהקדם להריסת מבנה במאחז[10]. בשנת 2010 הודיעה המדינה שבכוונתה לשוב ולבחון את הבעלות על הקרקעות במקום, אך ללא יכולת להבטיח לוח זמנים לסיום הבחינה[11]. כיום מתגוררות במאחז כ-35 משפחות. בתחילת 2013 נתקבלו תוצאות סקר קרקעות על פיהן הוכרז על חלק מהשטח כאדמות מדינה. באוגוסט 2016 הורה בג"ץ על הריסת 17 בתים הנמצאים באופן מלא או חלקי מחוץ לשטח ההכרזה על אדמות מדינה[12]. עתירה לבג"ץ נגד ההכרזה על חלק משטח המאחז כאדמות מדינה תלויה ועומדת לפני בית המשפט העליון.

בפברואר 2018 אישרה ממשלת ישראל השלושים וארבע תקציב של 60 מיליון ש"ח לטובת פינוי של 15 משפחות מתנחלים שמתגוררות על קרקע פלסטינית פרטית בניגוד לחוק.[13]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. 40 יישובים ב-4 שנים, דבר, 5 באוגוסט 1973
  3. נחום ברנע, אנשים על הר המזל הרע, דבר, 23 בפברואר 1973
  4. אברהם תירוש, משפחות מארצות הברית וקנדה יישבו קיבוץ בגוש עציון, מעריב (עיתון), 28 באפריל 1975
  5. יוסף צוריאל, 12 משפתות ראשונות נקלטו במושב אלעזר בגוש עציון, מעריב (עיתון), 7 באוקטובר 1975
  6. מחשב בגוש עציון, מעריב (עיתון), 17 בנובמבר 1976
  7. שני ישובים קהילתיים של הפועל המזרחי יוקמו בקרוב במערב השומרון, מעריב (עיתון), 18 בפברואר 1988
  8. 6 מיליון יושקעו בבניה במרכז האזורי אלון־שבות, דבר, 6 במרץ 1975
  9. בג"ץ 5083/02 ובג"ץ 7379/02
  10. בג"ץ 2817/08, פסק-דין מיום 29 באפריל 2008, בג"ץ 8258/08, פסק-דין מיום 18 במאי 2009
  11. בג"ץ 8255/08
  12. בג"ץ 7292/14
    דניאל דולב וטל שלו‏, בג"ץ דחה את בקשת תושבי נתיב האבות: "יש להרוס את כל הבתים", באתר וואלה! NEWS‏, 23 באוקטובר 2017
  13. ברגר, יותם (25 בפברואר 2018). "מפוני מאחז נתיב האבות ישוכנו זמנית במלון בעלות של יותר משני מיליון שקל". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-16 במרץ 2018.