רעיה (משפחה)
רעיה היא השותפה הנשית בנישואים. חובותיה, זכויותיה וסמכותה של הרעיה ביחס לבן-זוגה הבעל, משתנים בהתאם לתרבות ולחוק.
במערכות יחסים מונוגמיות, הרעיה יכולה להיות נשואה לגבר אחד בלבד בכל עת, והבעל יכול להיות נשוי לאישה אחת בלבד בכל עת. לעומת זאת, במערכות יחסים ביגמיות ופוליגמיות (פוליאנדריות ופוליגניות) ניתן שלרעיה ו/או לבעל יהיו שני בני זוג, שתי בנות זוג או יותר בכל עת.
מסורתית, ברוב התרבויות, הרעיה אינה נחשבת כראש משק הבית ואינה אחראית על פרנסת בני הבית. גם לאחר סיום הקשר, אם על ידי פטירת הרעיה או גירושים, בתרבויות רבות, בן זוגה לשעבר מוגדר כאלמנהּ או כגרושהּ והיא כגרושתו, עם משמעויות שונות – חוקיות ותרבותיות.
בעת העתיקה, לבעל הייתה סמכות רבה על אשתו ועל צאצאיו, ובמידה רבה נחשבו לרכושו.[1]
בחוקי מדינת ישראל
בישראל קבעה פקודת מס הכנסה שרק הבעל יְיצג את המשפחה מול פקיד השומה (בלשון סעיף 65 לפקודה: "הכנסתה של אשה נשואה החיה עם אישהּ יראו, לענין הפקודה, כהכנסתו של האיש והיא תחוייב על שם האיש ולא על שמה ולא על שם הנאמן שלה"[2]). מצב זה תוקן בשנת 1992, ונקבע שבני הזוג רשאים לבחור, לפי כללים מסוימים, מי מבין שניהם יְיצג את המשפחה.[3]
חוק הביטוח הלאומי פוטר רעיה שהיא עקרת בית מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. חוק זה רואה גם ידועה בציבור כרעיה.
סעיף 7(ג)(6) לחוק עבודת נשים מקנה לרעיה שהיא שכירה זכות לקיצור יום עבודתה בשעה, כאשר בן זוגה משרת במילואים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ סקירה בנושא מאת תאודור מומזן
- ^ פקודת מס הכנסה, דיני מדינת ישראל 6 מ-25 באפריל 1961
- ^ חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 89), התשנ"ב-1992, באתר הכנסת
