רפיק חלבי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רפיק חלבי
רפיק חלבי
לידה 12 באוקטובר 1946 (גיל: 77)
דלית אל-כרמל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
אוניברסיטת חיפה
ראש מועצה מקומית דלית אל-כרמל
22 באוקטובר 2013 – מכהן
(10 שנים)
סגן הממונה על מזרח ירושלים

רפיק חלביערבית: رفيق حلبي; נולד ב-12 באוקטובר 1946) הוא איש ציבור דרוזי-ישראלי. מכהן כראש המועצה המקומית דלית אל-כרמל. בעבר עיתונאי ואיש תקשורת. חתן פרס סוקולוב לעיתונות.

ביוגרפיה

חלבי נולד וגדל למשפחה דרוזית בדלית אל-כרמל. בילדותו למד בבית הספר היסודי בכפר ובנעוריו התחנך בבתי הספר התיכוניים בחיפה. ביולי 1963 השתתף במחנה משותף של נוער יהודי, דרוזי וערבי, בו פגש לראשונה מקרוב נוער יהודי[1]. בוגר תואר ראשון בלשון עברית ובבלשנות שמית מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני מאוניברסיטת חיפה.[2]

שירת בצה"ל כקצין בגדוד סיור[2] והשתחרר בדרגת סגן. כחלק משירות המילואים, שירת בתחנת גלי צה"ל.

בתקופת לימודיו באוניברסיטה העברית שימש במספר תפקידים שונים בעיריית ירושלים, ביו היתר היה סגן הממונה על מזרח ירושלים[3] ועוזרו של ראש העיר טדי קולק.[2] בנוסף נהג לכתוב מאמרים בעיתון "אל אנבא"[4][5] ומשנת 1973 פרסם מאמרים בעיתון דבר[6][7][8].

בשנת 1974 הצטרף לטלוויזיה הישראלית למבט לחדשות, ככתב לענייני השטחים. בשנת 1977 קיבל קביעות.[9] חלבי עשה כתבות רבות על הדרוזים[10] ועמד מאחורי חשיפות רבות כגון העסקת קטינים ברפיח[11][12], מצב הפועלים הערבים בתל אביב, הוועדה להכוונה לאומית בשטחים, ליווה את השתלטות אש"ף על השטחים במשך שבע שנים וסיקר את המהומות הקשות שאירעו באותם ימים.

הפיק את רוב משדרי השלום מעמאן, קהיר, עזה, עין עברונה, ירושלים, קטר ועומאן.[דרושה הבהרה] ביים וערך סרטים לתוכנית מבט שני. היה כתב בעיתונות הערבית המקומית, והיה בעל פינה בקול ישראל בערבית; בשנת 1981 יצא לחופשה ללא תשלום, והיה שותף להקמת השבועון 'כותרת ראשית' בעריכת הכתב נחום ברנע.

בשנת 1985 כיהן כמרצה לתקשורת באוניברסיטת תל אביב למשך שלוש שנים. בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] היה מרצה לתקשורת במכללה למנהל, מרצה בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, מרצה לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן, ומרצה בחוג לקולנוע וטלוויזיה במכללת ספיר.

בין תפקידיו ברשות השידור: כתב שטחים כולל סיני והגולן במערכת "מבט", חבר מערכת "כותרת ראשית" בעריכת נחום ברנע, עורך משנה "מבט", עורך תוכנית הבוקר ושידורי מלחמת המפרץ, עורך "מבט" לחדשות, עורך ראשי "מבט" ומפיק שידורי ועידות השלום, מנהל חטיבת החדשות וממלא מקום מנהל הטלוויזיה בערוץ הראשון.

בשנת 2001, בית הדין המשמעתי של עובדי רשות השידור מצא את חלבי אשם בכך שסייע לחבר שעבד במערכת הבחירות של ש"ס, ובכך סיכן את מעמדה של רשות השידור.[13] ב-2003 התפטר מתפקידו כמנהל חטיבת החדשות של רשות השידור לאחר שבקשותיו לתגבור כוח אדם לא נענו,[14] בנוסף טען להתערבות בתכנים.[15]

חלבי הוא הבעלים של חברת החדשות "קונקט 100", אשר הפיקה את "רפיק חלבי בשטח" עבור זכיינית ערוץ 2 רשת.[16] חלבי ערך והגיש את תוכנית.

מונה לתפקיד עורך סוכנות הידיעות הישראלית - עתי"ם ביולי 2004.

בשנת 2007, במסגרת הסדר טיעון, הורשע חלבי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בהתנהגות בלתי הולמת כלפי עובדת מדינה ובהטרדתה. בגזר הדין נכתב "אמנם מעשי הנאשם במישור המילולי, אך גם לאמירות לא צנועות יש מידת חומרה". חלבי אמר שהסכים להסדר הטיעון כי רצה לראות את הפרשה מאחוריו.

במהלך הבחירות לרשויות המקומיות בישראל בשנת 2013 התמודד חלבי לראשות המועצה המקומית דלית אל-כרמל.[17] ב-22 באוקטובר 2013 זכה בבחירות עם 57.1% אחוזים מקולות הבוחרים[18][19]. הבחירות לרשויות המקומיות בישראל בשנת 2018 התמודד פעם נוספת לראשות המועצה, וב-30 באוקטובר נבחר לכהונה שנייה לאחר זכה בבחירות עם 57.5 מקולות הבוחרים.

פועל זה שנים רבות בפרויקטים לדמוקרטיה, למלחמה בגזענות ולמען שוויון חברתי. במסגרת פעילותו הנחה מאות מפגשים של בני נוער, תלמידי בתי ספר והציבור הרחב בבית הגפן בחיפה, בסינמטק בירושלים ובעמותת סיכוי.[דרוש מקור] חבר אגודת שוחרי אוניברסיטת חיפה, חבר הנהלת האוניברסיטה וקרן אברהם לסיוע לפרויקטים משותפים בין יהודים וערבים.[דרוש מקור] חלבי פועל לקידום נושאים חברתיים וייצוג מיעוטים בתקשורת, כיהן כחבר הנהלה בארגון אג'נדה.

פרסים

  • פרס סוקולוב לעיתונות האלקטרונית
  • פרס קרן מרכוס-זיו על פעילות למען דו קיום בין שני העמים.
  • פרס הוועד הבין-דתי בישראל על פעילות למען האחווה הבין-דתית.
  • פרס הסובלנות על עשייה למען סובלנות בקהילה.
  • פרס ארגון העיתונות הבינלאומית, שניתן במרס 2007 בבית הלורדים באנגליה.
  • אות פול האריס מטעם ארגון הרוטרי בישראל .

ספרים

  • "יש גבול" - הוצאת כתר, (1982) ותורגם לאנגלית וגרמנית.
  • "אל-ארדון" - ירדן.

פילמוגרפיה

  • בין שתי ערים, השוואה בין בית שמש לטירה שבמשולש.
  • מחנה פליטים א-שאטי
  • אני דרוזי - (שרות הסרטים הישראלי).
  • פה ושם בארץ הירדן – (שרות הסרטים הישראלי).
  • דרוזלנד – על הדרוזים בהרי א-שוף.
  • מסע אל לבנון
  • דוברי היידיש בסיני
  • חאן אל חלילי – מצרים.
  • סינ-תיזה על התעוררות הענק הסיני
  • הראפרים של לוד
  • ג'וואריש
  • עיר ובלבה חומה - על החומה החוצה את באקה.
  • סופים בישראל
  • רג'ר
  • ערפל.[20]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רפיק חלבי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ שמעון רפפורט, צפורה מת"א ומחמוד הדרוזי נפגשו במחנה יהודי ערבי בעכו, מעריב, 21 ביולי 1963
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 יעקב בר-און, ‏רפיק חלבי: "בתקשורת אתה משנה את העולם רק למראית עין", באתר מעריב אונליין, 13 באוקטובר 2016
  3. ^ תעודות מינוי ל-39 מוכתרים במזרח ירושלים, דבר, 31 במאי 1968
  4. ^ לעקור מן השורש, דבר, 12 במאי 1970
  5. ^ יואל דר, הדרוזים המתקדמים והמקוננים, דבר, 24 בספטמבר 1974
  6. ^ רפיק חלבי, מדוע אין מפקד דרוזי ליחידת המיעוטים, דבר, 19 בספטמבר 1973
  7. ^ הסוכנות הדרוזית, דבר, 19 במרץ 1974
  8. ^ מי ינהיג את העדה הדרוזית, דבר, 28 באפריל 1974
  9. ^ מי למה כמה, דבר, 15 באפריל 1977
  10. ^ טדי פרויס, מעניין אך מה שהושמט חשוב יותר, דבר, 18 באוגוסט 1977
  11. ^ משה קול, הכתם של עבודה זרה ועבודת ילדים, דבר, 1 באוגוסט 1978
  12. ^ טדי פרויס, הילדים הבוכים בהשבוע, דבר, 3 באוגוסט 1978
  13. ^ מאת אריאל, יס, רפיק חלבי נמצא אשם בבית דין משמעתי של עובדי רשות השידור, באתר הארץ, 18 ביולי 2001
  14. ^ נועם שגב, רפיק חלבי התפטר, באתר ynet, 7 בינואר 2003
  15. ^ רפיק חלבי מתפטר, באתר ערוץ 7, 8 בינואר 2003
  16. ^ דוד אברהם, ניר יהב‏, רפיק חלבי והמועצה, באתר וואלה!‏, 17 בפברואר 2013
  17. ^ רפיק חלבי מכריז על התמודדות לראשות מועצת דליה, באתר פורטל הכרמל, ‏14 בפברואר 2013
  18. ^ חסן שעלאן, מרוממה לדליה: רפיק חלבי, ראש מועצה, באתר ynet, 23 באוקטובר 2013
  19. ^ יונתן הללי, שגיאת התחברות למסד הנתונים, באתר nrg‏, 24 באוקטובר 2013
  20. ^ יהודה וונדרבלט, עוד בגלגול הזה: רפיק חלבי בסרט חדש, באתר nrg‏, 15 ביולי 2008
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0