מפקד קהילות הונגריה
מפקד קהילות הונגריה היה מעין מפקד אוכלוסין שנערך בשנת 1944 בידי היודנראט של יהודי הונגריה, לאחר פלישת גרמניה הנאצית להונגריה במהלך מלחמת העולם השנייה ובתחילת שואת יהודי הונגריה. המפקד נועד למפות את מקומם ומספרם של היהודים החיים בהונגריה באותה עת. המפקד נערך על ידי שליחת שאלון לקהילות, ומלמד רבות את חוקרי התקופה, עד כמה היה מצבם של הקהילות היהודיות בכי רע.
שאלון "מפקד הקהילות"
ב-7 באפריל 1944 שלחה המועצה המרכזית של יהודי הונגריה מכתב מיוחד אל הקהילות היהודיות בהונגריה ובו נכתב (בתרגום לעברית): "בשם המועצה המרכזית של יהודי הונגריה, אנו מבקשים מראשי הקהל הנכבדים להחזיר לנו תוך 24 שעות מקבלת מכתב זה את שני השאלונים המצורפים כשהם ממולאים בפרטים המדויקים בהתאם למצב הקהילה בתאריך 31 בדצמבר 1943. הנתונים מן השאלונים דרושים לנו באופן מיידי לצורך התארגנות הארצית של יהודי הונגריה, על פי פקודת השלטונות. נוכח המצב הנוכחי והאחריות הכבדה המוטלת עלינו, נא לראות קריאתנו זו כמחייבת ולבצעה בדייקנות. אנו מפנים את תשומת לבם של ראשי הקהל הנכבדים לעובדה ש"המועצה המרכזית של יהודי הונגריה" הנו גוף הממונה על ידי השלטונות הממלא את פקודותיו של האחרון ונושא במלוא האחריות לביצוע החובות המוטלים עליו. על כן, הנמנעים מביצוע קפדני ומדויק של ההוראות שמשוגרות אליהם על ידי המועצה המרכזית, צפויים לשאת בתוצאות חמורות".
ראשי הקהילות נדרשו למלא את השאלונים בהתאם לסעיפים הבאים:
- מהי ההשתייכות הארגונית של הקהילה (יהדות חרדית, יהדות נאולוגית, יהדות סטטוס קוו)
- שם ראש הקהל ומקצועו
- שמות רבני הקהילה
- מספר החברים בקהילה
- מספר משלמי המיסים בקהילה
- בתי הספר בקהילה
- מספר מקבלי המשכורת מהקהילה
- מוסדות הקהילה ומספר המועסקים בהם
- חברות וארגונים הפועלים בקהילה
- מצבה הכספי של הקהילה, כולל פירוט הכנסות, הוצאות וחשבונות בנק.
לאחר המלחמה
המידע שהתקבל מן הקהילות הועתק על כרטיסים בגודל 23X26 ס"מ, ואלו נתגלו על ידי מנהל הארכיון היהודי הונגרי בבודפשט, בבניין הסמינר לרבנים בתוך שתי ארוניות מתכת שלא נפתחו מאז מלחמת העולם השנייה ועד אותו יום. ובשנת 1994 אחרי שעיבדו את הנתונים בכרטיסים, הוציאו יוסף שוויצר (Schweitzer József) וקינגה פרוימוביץ' את נתוני מפקד הקהילות בשני כרכים בשפה ההונגרית.
מצב הקהילות
על פי התשובות שהתקבלו בשאלונים של המפקד, ובזכות העובדה שמרבית הקהילות שלחו את תשובותיהם, נאסף ידע עצום על מצבם באותה העת. תשובות רבות נכתבו בנימה אישית ובבקשות לעזרה דוגמת: "המשפחות מרוששות לגמרי", "אין הכנסות", "מבני הקהילה הוחרמו", "הרב נעדר", "ראש הקהילה נעדר", "סכנת נפשות", "רוב הגברים בקהילה נמצאים בשירות העבודה" וכן עדכונים על כך שהחל ריכוז היהודים במבני בית חרושת בעיר או מבנים אחרים.
שווינצר ולנדסמן מזכירים בספרם דוגמאות נוספות, על מענה שהתקבל מאחת הקהילות שנכתב בידי אישה שסיפרה כי לא נותרו עוד גברים בקהילה, או מכתב בו נכתב שלא נשאר עוד אדם משכיל בקהילה שידאג לציבור. אחת הגלויות העצובות הגיעה מקהילת נאג'דוברון (Nagydobrony) בתאריך 16 באפריל 1944 ובה מסופר כי כל יהודי הכפר כבר ארזו את מטלטליהם וממתינים להוראות, כפי שנכתב במכתב, נאמר להם כי הם מועברים לאונגוואר, "אנא שאלו ליעד שלנו באונגוואר" מתחנן הכותב. כיום ידוע שהיהודים רוכזו באונגוואר כתחנת ביניים לקראת גירושם למחנה ההשמדה באושוויץ.
לקריאה נוספת
קהילות הונגריה, פרופ' שלמה שפיצר, מפעל מורשת יהדות הונגריה - מכון ירושלים, תשס"ט
קישורים חיצוניים
- כיצד כותבים את ההיסטוריה של יהדות הונגריה בישראל? סקירה וביקורת על הספר קהילות הונגריה.
