שיחה:אסיפת הרבנים (תר"ג)/ארכיון

בוועידה השתתפו 4 אנשים, 2 מתוכם רבנים, כך שלא נכון לקרוא לה "אסיפת רבנים" (למרות שכך מקובל, משום מה).

אגב, אני רואה שלא עשו שימוש בספר "עדה ומדינה" של איליה לוריא, העוסק בפרשייה זו.

לדעתי גם אם זה אינו השם המשקף, יש לבחור את השם המקובל שאותו יחפשו. אין לי גישה אליו.

נראה לי שזה לא רק השם המקובל אלא גם השם הרשמי מצד הממשל הרוסי.

שמואל חיים הסתכלתי בערך והיה נראה לי שיש בלבול בסדר הזמנים, שים עין לרגע אם טעיתי.

קודם כתוב.

בסוף השנה יצא ליליינטל לווילנה ולמינסק, כדי להתחיל בהצגת התוכנית לציבור היהודי. בוילנה נתקבלה התוכנית בתחילה בהסתייגות, אולם בהצבעה שנערכה לאחר מכן במהלך אסיפה של יהודי העיר בחול המועד פסח, הוחלט שלא לקבל את התוכנית כלל. במינסק התקבלה התוכנית בהתנגדות חריפה, והוא נאלץ לברוח מהמקום. גם מצדם של חבריו המשכילים נתקלה התוכניית בהסתייגות, מאחר שלא ראו בעין יפה את הרעיון של "השכלה מטעם".

ואחר כך.

בשנת ה'תר"ב יצא ליליינטל בהוראת אוברוב להציג את התוכנית בפני המושבות היהודיות בתחום המושב. כהכנה למסע הוא פרסם את הקונטרס "מגיד ישועה", בו הציג את יתרונם של בתי הספר המתוקנים.

ורק בפסקה הבאה, מדובר על הביקור אצל ר"י מוולוז'ין והביקור השני של לילינטל במינסק.

האם הנסיעה של לילינטל בשנת תר"ב (בקטע השני שציטטתי) זה לא הנסיעה לוילנא ומינסק (מהקטע הראשון)?

אם כן צריך פשוט להחליף את סדר הקטעים, אני לא עושה את זה לבד כי לא כל המקורות זמינים לי (בעיקר זכרונות לילינטל) וחוששני שאולי ראית באחד המקורות אחרת.

גם לא ברור לי מה השתנתה הנסיעה הראשונה למינסק מהנסיעה השניה, שזו בפסקת הרקע וזו בפסקת ההכנות לועידה.

הנסיעה של לילינטל משנת ה'תר"ב היא לתחום המושב, ולפני זה הוא ביקר בנפרד בקהילות בוילנא ומינסק מספר פעמים. הסיבה שרק בפסקה הבאה מוזכר הביקור עם ר"י מוולוז'ין היא בשביל להציג את יחסו לוועידה, ולא להציג את סיפור הדברים, שקרה בפועל הרבה לפני.

סליחה שאני מנדנד, הרי גם וילנא ומינסק הם בתחום המושב, כתוב במפורש היכן שהוא שזה שתי נסיעות נפרדות.?

אם אני מבין נכון את דבריך אז גם הנסיעה לוולוז'ין היתה לפני הנסיעה של תר"ב, האם כן הוא?

יש כאן משפט שבכל אופן טעון תיקון.

בסוף השנה יצא ליליינטל לווילנה ולמינסק, כדי להתחיל בהצגת התוכנית לציבור היהודי. בוילנה נתקבלה התוכנית בתחילה בהסתייגות, אולם בהצבעה שנערכה לאחר מכן במהלך אסיפה של יהודי העיר בחול המועד פסח.

המילים בסוף השנה הם לכאו' טעות, כי לא יכול להיות שחוה"מ פסח הוא של השנה שאחרי כן (תר"ב) כי עפ"י המקורות ביוה"כ של תר"ב שהה ליליינטל בוולוז'ין ובסוכות תר"ב כבר היה ביקור השני במינסק, הוי אומר שביקורו בוילנה היה כבר בניסן תר"א ולא בסוף השנה.

שוב סליחה שאני מטריח אותך ולא מתקן בעצמי, כי אני חושש לטעות כאן בסדר הדברים.

כפי שהבנתי מהמקורות, מדובר בשני מסעות שונים, אחד למרכזים היהודים ולאחר מכן לשאר העיירות שבתחום המושב.

הכוונה לקראת "סוף השנה" זה ל"חצי השני של השנה", הינו החל מאדר.

גם במילה זאת אין אחידות בערך.בעל הדעה • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשפ"ב •

על פי כללי הכתיב המלא של האקדמיה ללשון העברית (שהתקבלו בוויקיפדיה), וי"ו עיצורית (העיצור V וגם העיצור W) נכפלת כשהיא באמצע מילה, למשל: תקווה, זווית. האות אינה נכפלת בראש המילה ובסופה, למשל: ויקיפדיה, ורד, ותיק, צו. וי"ו בראש מילה נכפלת כאשר לפניה מצטרפת אחת מאותיות השימוש (מש"ה וכל"ב), אך לא אחרי וי"ו החיבור. לכן מהמילה "ויקיפדיה" נקבל "בוויקיפדיה", אך "וויקיפדיה" (כלומר וּוִיקיפדיה), ומהמילה "וֶרד" נקבל "הוורד", אך "וורד" (כלומר וּוֶרד). הכלל אינו תקף למקרים שבהם תנועת O או U מופיעה לאחר וי"ו עיצורית. במקרים אלה יש להכפיל את האות, כי אחת האותיות משמשת עיצור, והשנייה אם קריאה; למשל: "וושינגטון" או "ווד".

יש לציין שלא כל הכללים התקבלו גם במכלול, אבל זה כן.

תודה רבה על התשובה המפורטת והמחכימה, אך עדיין ישנם הרבה שגיאות בערך לגבי מילה זו.

אגב כדאי לעיין מה כתוב בהמכלול:לשון, הכלל לא התקבל לגמרי.

מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏ האם כותבים אסיפה או אסיפה, והאם כותבים שנה לועזית או עברית? ראו אספת הרבנים (1910).

בנושאים יהודיים מקובל לתת תאריך עברי.

זה נראה שאין אחידות במכלול לגבי המילה אסיפה, הצורה התקנית היא "אספה" אם כי היא בעייתית ראה כאן.

תודה על ההפניה, לפחות אחידות בשם הערך, בקטגוריה הערכים מופיעים אחד אחרי השני וזה נראה מצחיק.