שיחה:רבי יחזקאל אברמסקי/ארכיון

אפרון לגבי עריכה זו, "נושא צדדי יחסית"? רבי יחזקאל אברמסקי אומר שא"י במצב כזה זה מקום סכנה, וזה שאילה אם מותר בכלל לדור בה כיום. ואנו מצנזרים זאת, כביכול זה "מידע שולי" ולא מעניין לאנציקלופדיה?

א- אם זה ספק פיקוח נפש הוא בטח היה מחמיר כמנהג בריסק...

ב- לקחת אדם בשיעור קומה כזה ולהשאיר פסקה בשם השקפותיו עם הקטע הזה זה לעשות ממנו צחוק. (כלומר צדדי הכוונה יחסית לאדם כזה זה וודאי צדדי, לאנשים אחרים זה יכול להיות דיון בפ"ע)

(ג- הקטע במלואו בכל מקרה לא צריך להופיע, אין עניין בסיפור אלא בשורה התחתונה.)

א.המכלול אינו מקום לפורומים על מה הוא היה אמור או לא אמור לעשות, להחמיר או לא. הנושא הוא אם יש מקור אמין למה שכתוב? תשובה: כן.

ב. הפסקה 'השקפותיו' נועד לכל השקפותיו והמכלולאים מוזמנים להרחיב, אף אחד לא טוען שרק זה השקפותיו, בנוסף (אם ממש בוער לך) יכולת למחוק רק הפסקה ולהשאיר התוכן. (לא הבנתי איזה "צחוק" בדיוק זה לשמוע דעת הרב אברמסקי על המגורים בא"י במצב כזה? אולי   פיסקה זו ועוד כאלו בכל מיני ערכים זה גם "נושא צדדי" שעושה "צחוק" יחסית לרבנים גדולים, מה הקשר? ממש לא מובן).

ג. אשמח לדעת מה כללי הציטוטון, ומי אמר שכל הקטע לא היה אמור להופיע? זה לא "סיפור" מעשה בהרב אברמסקי שפלוני ניגש אליו וכו', אלא זה ציטוט מדבריו, ומהלך המחשבה, איך שהוא הסתכל על הנושא הזה. ולדעתי יש לזה מקום.

א- אמירות שנאמרו ב"דרך צחות" אין מקומם במכלול, לדעתי זה המקרה כאן.

ב- הדוגמה שהבאת מרבי גרשון היא מעולה, יש לו משנה סדורה במכלול נושאים שונים ביניהם ארץ ישראל ועוד כלומר אין בעיה שיהיה נושא יחסית צדיי בין שאר השקפותיו, יש חסרון לטעמי בכך שזה הנושא היחיד בו נראה שדעתו מוכרת.

ג- הקטע שאתה הוספת מתייחס לאזושהי זווית צרה של "סכנה לגור באר"י", זה אפילו לא עוסק ביחסו לציונות וכדו'.

ד- צורת השימוש בתבנית:ציטוטון, לגבי כמה ציטוטים יש להביא בערך בדר"כ משתדלים למעט בציטוטים, אני לא ראוה כרגע כללים מפורשים בזה, אולי שמש מרפא יוכל לעזור לנו.

א. לא הבנתי, זאת אומרת שאתה חוזר בך ממה שכתבת באות א' בתגובה קודמת? (היינו ה'דרך צחות' שהוא היה אמור להחמיר כמנהג בריסק), אם כוונתך על הרב אברמסקי, אז טענתך מנוגד לכללים, זה מחקר מקורי שלך כביכול הוא אמר זאת "בדרך צחות".

ב. לא הבנתי סוף פסוק מה נותן לך הזכות לבטל עריכתי, בגלל שמוזכר רק ענין אחד בהשקפותיו? כבר אמרנו שהמכלולאים מוזמנים להרחיב הפסקה.

ג. ולכן מה? אדרבא לגבי הציונות יש כ"כ הרבה רבנים האוחזים בכל מיני דיעות, משא"כ מה שהרב אברמסקי אמר שבמצב כזה ספק אם מותר לגור באר"י זה נושא ודיעה יחודית. שבודאי נכנס למידע אנצי'.

ד. יש הרבה ערכים (שאיני זוכר כעת) שראיתי ציטוטים ארוכים ושלמים אפי' כשזה נראה די שולי.

איני רואה כל הצדקה למחוק את המידע הזה שאותו תלה בשם רבו הגר"ח. זה מסתדר מאוד עם הנהגתה הקנאית של בית בריסק כידוע. ידוע גם שהם לא הלכו להפגנות מפני שסברו שהציונים חשדוים על רציחה. עד היום כל צאצאי בית בריסק מתייחסים למדינה בעוינות גלויה.

מידע סופר חשוב לערך חוג בריסק. אין לי שום מושג איך זה קשור לר"י אברמסקי.

דעתי האישית שדווקא היה מקום להוספה הזו, אם הוא היה אומר את דעתו בצורה ברורה. כאשר הוא רק מסתפק מה היה ר' חיים אומר, אין בכך כלום לגביו.

אתם סוטים מהדיון כאן, לא יודע למה הכניסו כאן את "בריסק" לסיפור, מדובר על איך שהרב אברמסקי הסתכל על המצב בארץ, עצם זה שהוא חשב שא"י בימינו זה ספק מקום סכנה ראוי לאזכור בערך, וזה לא קשור לבריסק או לחברון.. המדובר זה על הרב אברמסקי עצמו שחשב כך, אכן בשביל לפסוק באופן נחרץ לכל ישראל שלכן אסור לגור בארץ בשביל זה הוא אמר שהוא צריך את רבי חיים.

אגב זה שהרב אברמסקי אחז שבזמננו א"י זה מקום סכנה, אין בזה ספק, יש לזה עוד מקורות, למשל מיתד נאמן (ולא היתד נאמן הישן אלא דווקא מהיתד של לאחר תשע"ב..), והסיבה שהוא נשאר לגור בכל זאת בארץ בגלל שהוא אחז שמצד שני יש כיום מקום תורה בא"י ויותר ישיבות מהמקום תורה בחו"ל.

עכ"פ מה שהוספתי זה ציטוט מדבריו, איך שהוא הסתכל על הנושא הזה, ממש לא מובן למה לצנזר זאת!

מחלוקת על תוכן זה לא צנזור, לדעתי המידע לא בעל חשיבות ולכן הוא לא צריך להיות בערך, בוודאי לא בכזו צורה, את שלי אמרתי, אני לא רוצה לחזור על דעתי בלופ אז יום נעים.

"המידע לא בעל חשיבות"?? כבר הסברתי לעיל למה זה כן! (מקסימום אם מפריע לך, ויש לך מקור מכללי המכלול שאתה צודק במקרה פה) אפשר להוריד הציטוט ולתמצת זאת, אבל כביכול שאין לזה מקום בערך אנצי'?

לדעתי בצורה זו אין לו מקום, כמשפט אחד מתומצת כחלק מפסקה אחרת זה אולי כן בסדר, מבחינתי אתה יכול להחזיר את זה בתמצות גדול וכשורה בערך ולא כפסקה.

המחיקה נעשתה שלא בצדק. אפשר לתמצת ולערוך ולהשאיר את הנחוץ, אבל אין צורך במחיקת כל התוכן. תהלים, תתמצת.

לא הבנתי. יש כאן 3 משתמשים שטוענים שאין לזה מקום כאן. מה זה?

אפרון, המוחק הסכים להחזרה בתמצות. בסה"כ יש 4 בעד השארה בתמצות.

1500 בייט זה תמצות מעניין...

כנראה שלא הבנת, הקטע ש"הפריע" לאפרון תומצת לשורה וחצי בהסכמתו, השאר זה הרחבה חדשה.

ההרחבה לא הוסיפה לדעתי כלום, בקטע הראשון הוא טען שזה מסוכן מסיבות רוחניות, בשני הוא טען שזה סתם מסוכן אבל זה מקום תורה ולכן אפשר להישאר, נו מילא, מבחינתי שני הקטעים צריכים תמצות במקרה הטוב, אני כמובן לא יכול ולא רוצה לאשר בשם אחרים.

האמת שאחרי שקראתי שוב ושוב אני יותר ויותר משוכנע שזה אמירות חסרות חשיבות שנאמרו בדרך צחות ואין מקומם במכלול, אני לא הולך להילחם על זה אבל זה כמובן לא הסכמה מבחינתי.

שני הקטעים כבר תומצתו, לתמצת עוד פי' למחוק ולהציג לקורא משפט לא שלם או חלקי, כבר הוסבר למעלה שאין מקום בהמכלול למחקר מקורי, להמציא ששני המקורות "נאמרו בדרך צחות" מנוגד לכללים!

לא, לטעון שמשפט הוא חסר חשיבות זה לא מחקר מקורי, ולדעתי המשפטים שאמר לבחירי הצבא ולבית בריסק הם חסרי חשיבות.

תמצתתי, אני חושב שעכשיו זה בסדר

ככה מבחינתי זה עובר בכיף.

אגב במקור השני מיתד נאמן, לא כתוב שזה היה אצלו "ספק", אלא פסק בוודאות שבמקרה שיגייסו בני ישיבות אסור ע"פ דין לגור בא"י אפי' שעה אחת, והסיבה מחמת שלדעתו א"י כיום המקום הכי מסוכן בכל העולם, עיינו במקור!

נראה לי שהמקום לזה הוא בערך על ישיבת ארץ ישראל, לא?

לא. זה אמירה משמעותית וזה צריך להצטיין בערך על האדם שאמר זאת. חבל על הדיון המתיש. המשפט תומצת וקוצץ ועכשיו זה בסדר גמור.

דיונים שאין להם עניין עם האנציקלופדיה יש לסגור, אבל למה אתה סוגר דיון אנציקלופדי רציני?

לעיונך הדיון הסתיים, כל הדעות סוברות שהמשפט שנוסח כעת זה בסדר.

אוקיי קיבלתי, השאילה איך אני מחזיר קישור ששמתי לספר באוצה"ח עמ' 192? (כעת חסום לי אוצה"ח אחרי 150 דף)

נדמה לי שאפשר להעתיק מגרס"ק והוא נותן לך בקוד וויקי.

מהיכן המצאה זו? הוא רק מסר שם שיעורים, (כמדו׳ שסורסקי ב׳מלך ביופיו׳ מספר שבני משפחתו חיפשו לו מקום שימסור שיעורים)

כמדומני שבישיבת סלבודקה הוא נחשב מראשי הישיבה. אתה חולק על כך?

הוא לא נחשב שם לא׳ מראשי הישיבה, אפי׳ בייארצייט שלו אין זכר כלל כמדו׳

אני אברר תוך כמה ימים.

צריך מס׳ טלפון לברר? אני יכול לעזור בזה...

ראה ישיבת כנסת ישראל סלבודקה, ‏קובץ זכרון כנסת ישראל, באתר אוצר החכמה שם מופיע רבי יחזקאל אברמסקי כראש ישיבת סלבודקה.

(רק לא הבנתי את העקיצה על המספר טלפון...)

ס"ה שם כ' שהוא כאחד הרמים אבל לא החשיבוהו כמראשי הישיבה ובוודאי לא כראש הישיבה (לעצם העניין כמדו' שהוציאו אף עליו ספר זיכרון) לא התכוונתי לעקוץ על הטלפון פשוט התכוונתי שאפשר לתת מספר של אנשים מהישיבה

לא הבנתי מה ענית, הוא מופיע בקטגוריה של "חידושי תורה מאת רבותינו הגאונים מרנן ראשי הישיבה זצוק"ל" לי זה מספיק כמקור.

בישיבה חשובה אחת בב"ב מכונים גם הרמי"ם 'ראשי הישיבה'. יתכן שכן שגור בלשון עורך הקובץ הנ"ל.

כמד' שאם נהוג בסלבודקה שיש 'ר"מ' ויש 'ר"י', הרי שזהו המודד, ולא הקובץ הנ"ל. ועדיין צ"ע.

כמה חבל שלא עיינת במקור שהבאתי והיית רואה שיש שם קטגוריות נפרדות בין ראשי ישיבה לבין ר"מים.

ר' חיים ברים גם רשום שם והוא היה רק ר"מ ואולי אפי' משיב תקופה קצרה בלבד

אין עוד קטגוריה אחרת לרבני הישיבה חוץ מזה ולכן זה לא נוסח מדוקדק בדיוק ברמות כאלו

תשובה אחת לשני ההודעות: רבי חיים ברים מופיע עם שלש כוכבים לפני שמו, שמת לב?

כן, הוא עזב לפני עשרות שנים (הוא הי׳ רק תקופה קצרה בצעירותו בתחילת הישיבה)

אמר לי בן הישיבה כיום שהרא נחשב 'מראשי' הישיבה אך לא 'ראש' הישיבה.

אני עד היום לומד בישיבה, לא חושב שהוא נחשב רשמית לא׳ מצוות הישיבה, הוא מסר שיעור כמה פעמים בשבוע באוצר הספרים וגם זה בגלל שהמשפחה חיפשה לו מקום למסור שיעור

שאלתי וביררתי, ואמרו לי שביום היארצייט מדליקים את מנורת היארצייטים ותולים מודעה ללמוד לע"נ.

את המנורה הזכרת לי שמדליקים, אבל גם פתק שמים?

כך אמרו לי.

עכ"פ לא נראה לי שזה מראה שהוא ׳ראש ישיבה׳ בישיבה

כעת ראיתי בספר פניני רבנו יחזקאל של הרב משה מרדכי שולנזינגר זצ"ל שהיה תלמיד מובהק, והוא לא מזכיר בשום מקום שהוא ראש ישיבת סלבודקא, אלא מוסר שם שיעורים

אולם עיין בבית-יעקב שכתב שהוא הוכתר כראש ישיבת סלבודקא https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27756&st=&pgnum=7&hilite=