שיחת המכלול:סינון/מדיניות הסינון/מדיה
תגובה אחרונה: לפני 10 חודשים מאת חד גדיא בנושא האלילים כרות יכרתון?!
בדף זה ניתן לשאול שאלות בנושא מדיניות סינון מדיה במכלול. ראו את מדיניות סינון מדיה למידע נוסף. ↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף
| הוראות | |
|---|---|
| |
| הוספת שאלה חדשה | |
|---|---|
| כותרת שאלה: | |
המכלול - סינון
יסודות הסינון
מדריכי יבוא וסינון
מדיניות הסינון
הדרכה ויעוץ
..
מה דינה של תמונה כזו ?
תמונה כגון זו האם מקומה במכלול או לא ? תודה, --- שרגא • 
• שיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ח • 11:57 (IDT)
[[קובץ:Dybbuk.jpg|ימין|ממוזער|200px|עיבוד לאנגלית של סיפורי ש. אנ-סקי]]
- יש לשים בתבנית תמונה חילופית--בברכה מזכירות הוועדה הרוחנית 05:18, 20 ביוני 2018 (IDT)
טעות הקלדה
כתוב בערך "ששתמונת", ופעמיים כתוב "שמתאמה" דויד (שיחה) י"ז בסיוון ה'תשע"ט 16:30 (IDT)
- דויד,
תוקן, תודה, מזכירות הוועדה הרוחנית • שיחה • י"ז בסיוון ה'תשע"ט • 17:10 (IDT)
פסלים
ועדה רוחנית המכלול, נשמח לשמוע מדיניות לגבי תמונות של פסלים באופן כללי, ובעיקר של נביאים וכדומה. דיון קצר בנושא התנהל פה לגבי התמונה 
של הנביא עובדיה. לפני המדיניות כרגע בסעיף 4 שם מדובר על ציורים, אני מניח שהוא הדין לפסלים, כל עוד אין משהו לא ראוי בולט כגון בגילוי ראש - יש להשאיר את הפסלים. האם זה נכון? תודה. דויד (שיחה) כ"ט בתמוז ה'תשע"ט 17:05 (IDT)
- דויד, תמונות של פסלים (וכן תמונות ציורים) של גדולי ישראל, אם זה מכובד ובסגנונו ראוי (לא גלוי-ראש ולא חשוף) ניתן להשאיר במקום לא מרכזי בערך ולציין "איקונין של... על פי דימויו על ידי .... לא להזכיר את המילה פסל, אלא איקונין או אנדרטה, בברכה, מזכירות הוועדה הרוחנית • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ט • 17:59 (IDT)
ציורים של גדולי הדורות
יצוין, כי אם אין הערך על גוף הציור או הפסל עצמו אלא על המצויר או המפוסל- אין להציג את התמונה במקום מרכזי בערך.
— פסקה ראשונה, סעיף 4
א. מהו מיקום מרכזי ושאינו כזה?
ב. מה ההבדל היכן זה מוצג?
תמונות וסרטונים שיש בהם נשים
לא נכתב שום דבר לגבי ציור של אישה. אני מניח שההתיחסות היא אותו הדבר. אני צודק? תמרוז (שיחה) 19:48, 21 בדצמבר 2022 (IST)
האלילים כרות יכרתון?!
לכבוד חברי הועדה הרוחנית הנכבדה שליט"א איך יתכן לשים תמונות אלילים באנציקלופדיה יהודית ומה המקור להתיר זאת? (ובפרט בערכים שלא יחסר בהם שום הבנה אף ללא תוספת תמונות אלו), דומני שבעיתונות החרדית המבוססת על הוראות רבנים אין מדפיסים תמונות כאלו.
תודה מראש על תשובתכם עבד ד (שיחה) 16:36, 10 ביוני 2025 (IDT)
- ועדה רוחנית המכלול @עבד ד על פניו צודק שתמונות של אלילים אסורים, כמבואר במשנה תורה לרמב"ם, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ב', הלכה ב' ובאגרות משה יורה דעה ב סימן נ"ג כתב לאסור תמונות גם בזמן הזה שדתיהם מאוסים, והתיר רק ללמד על דתם בתנאי שנכתבו בצורה מזלזלת Yehuda_Fish • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תשפ"ה • 12:43, 11 ביוני 2025 (IDT)
- וכן תמונות של אותו האיש שמפוזרות ברחבי המכלול חד גדיא (שיחה) - לטהר את המכלול - 14:27, 11 ביוני 2025 (IDT)
- @עבד ד
- כמובן שאין 'תמונות' של אותו האיש, שמת הרבה לפני שהמציאו את התיעוד המדויק הזה, אלא זה משהו ש'מסמל' אותו כך שלגבי זה זו שאלה שונה. לגופו של ענין, השאלה היא לא רק על תמונות אלא על כל מידע שנוגע לעבודה זרה ואין הבדל בין השניים. ולמעשה יש רבנים שמתירים בגדר הדומה ל"להבין ולהורות", אם כי יש לברר את הענין להלכה למעשה בצורה עמוקה ומקיפה. מישהו (שיחה) 21:07, 11 ביוני 2025 (IDT)
- @מישהו תסתכל בתשובה של האגרות משה שציינתי, הוא מדבר שכן יש הבדל בין תמונות למידע. Yehuda_Fish • שיחה • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ה • 21:36, 11 ביוני 2025 (IDT)
- @מישהו,@יהודה פיש, גם לאליל זאוס, לא היה תמונה מקורית, כיוון שאף פעם הוא לא היה קיים, ובכ"ז המכלול לא יביא אותם, ג"כ אותו האיש, כיוון שאף אחד לא יודע איך הוא היה נראה, כל ציור הוא דמות ע"ז. חד גדיא (שיחה) - לטהר את המכלול - 22:08, 11 ביוני 2025 (IDT)
- יהודה פיש כך סדר הדברים באג"מ: 1. בגמרא כתוב שאסור להסתכל בצורה של ע"ז משום אל תפנו את האלילים. 2. טעם האיסור הוא שמא ימשך אחריהם כמ"ש הרמב"ם. 3. אבל בכל זאת אף שכיום אין חשש כזה בכל זאת אסור כי גם לר"ש דדריש טעמא דקרא זה דוקא לגבי מקרה שבזמן שהתורה ניתנה הוא לא היה כלול באיסור עפ"י טעמא דקרא. אבל דבר שהיה כלול באיסור אלא שלאחר זמן בטל הטעם, לא בטל האיסור כיון שכבר חל על הדבר איסור עצמי. 4. אג"מ אומר שכנ"ל לגבי איסור הסתכלות על 'צורת ע"ז', כך גם לגבי איסור קריאה על צורת עבודתה, האיסור הוא גם כשאין חשש שימשך אחרי זה. 5. אג"מ מחדש למעשה שיש לומר שכל זה בספרים שעובדי הע"ז חיברו, אבל ספרים שאחרים חיברו על הע"ז והם כותבים בצורה שברור שהע"ז הזו היא טעות, זה לא נכלל באיסור.
- ולנידוננו: יש לדון אם "תמונה" דומה ל"צורה". כלומר, אולי האיסור רק על החפצא של הע"ז שאסורה בהנאה אך לא על תמונה שלה. אמנם כיון שכאן האיסור הוא לא משום הנאה (שזו שאלה אחרת שגם כן ממתינה לבדיקה), אלא שהתמונה היא סוג של 'מידע' שאסור 'לקרוא' אותה כמו שאסור לקרוא ספרים, לכאורה אין לחלק בין הצורה עצמה לתמונה שלה.
- וזה לשון הרמב"ם המדובר: "ספרים רבים חברו עובדי כוכבים בעבודתה היאך עיקר עבודתה ומה מעשיה ומשפטיה, צונו הקדוש ברוך הוא שלא לקרות באותן הספרים כלל ולא נהרהר בה ולא בדבר מדבריה, ואפילו להסתכל בדמות הצורה אסור שנאמר אל תפנו אל האלילים, ובענין הזה נאמר ופן תדרוש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו שלא תשאל על דרך עבודתה היאך היא אף על פי שאין אתה עובדה שדבר זה גורם להפנות אחריה ולעשות כמה שהן עושין שנאמר ואעשה כן גם אני".
- ולכאורה יש לדון בהיתרו הנ"ל של האג"מ, שלכאורה בספר שחובר על הע"ז בצורה שברור שהע"ז הזו היא טעות, יהיה מותר "לקרוא" גם את התמונות של הע"ז שיש באותו הספר, והכל מוגדר כ"חבילת מידע" אחת, דזיל בתר טעמא. וגם לאג"מ הרי בכל ספר שחובר על הע"ז אין לגלוג והגדרה בכל משפט ומשפט, אלא שהספר בכללותו מציג תמונת מידע שלמה שמציגה את הע"ז כטעות ישנה ושטות.
- עכ"פ לגבי "איור" של אותו האיש או אלילים שונים, לא מבין למה שיהיה בזה איסור, כי הרי אין פה "לימוד" של "מהי הע"ז הזו". לא חושב שיש מי שחושב שאכן כך אותו האיש היה נראה, וודאי שלגבי האלילים היווניים הציורים לא אמורים לשקף את המציאות המדומיינת של הדמויות הדמיוניות האלו. האיורים האלו זה סוג של "סמל". ויותר נראה שיש לדון על כל איור או פסל וכד' האם זה מֵיצַג שהופך כבר להיות סוג של חפצא של ע"ז מצד עצמו, שאז אולי אסור "ללמוד" אותו, או שזה סתם 'סמל' של הקבוצה הדתית הזו שאז מסתבר שאין בזה איסור ע"ז.
- למעשה אחזור שוב על האמור לעיל:
- א. "תמונה" של עבודה זרה, זה 'מידע' על העבודה זרה, וזה דומה לכל המידע האמור על העבודה זרה הזו, וכל ענין זה הוא שאלה הלכתית מה ואיך מותר להציג באנציקלופדיה. על פניו בשיחות ראשוניות עם כמה רבנים יש היתר כל עוד זה ברמה ובצורה של 'להבין ולהורות', והענין עדיין ממתין לבדיקה עמוקה ומקיפה יותר להכרעה למעשה. על זה יש להוסיף את היתר האג"מ כאשר המידע מוגש בצורה שברור שהע"ז הזו היא טעות, ועל זה יש לדון כנ"ל האם תמונה שנמצאת באותו הערך נחשבת גם כן כחלק מחבילת המידע והערך כולו מוגדר כמידע שמציג את הע"ז באור שלילי ואז הערך כולו מותר לקריאה כולל התמונות שבו.
- ב. "איור" של עבודה זרה, זה לא "מידע" אלא זה סתם 'סמל' של הקבוצה הזו, ויש לדון ספציפית על כל איור כזה האם הוא ספציפית הפך כבר ל'חפצא' של ע"ז, ובדרך כלל ברוב האיורים מסתבר שאין צד כזה ואם כן לכאורה אין איסור להציג את האיורים הללו.
- ג. מעבר לדיונים ההלכתיים יש את הענין המרכזי של התחושה האישית שלנו שאנו לא רוצים לקרוא ולראות סוגי מידע מסוימים, וזה בהחלט שיקול משמעותי וחשוב שהוא אחד מהכללים המנחים הבסיסיים באנציקלופדיה שלנו, אולם אין זה נושא נידוננו כאן. מישהו (שיחה) 11:01, 12 ביוני 2025 (IDT)
- @מישהו גדול עלי הפלפול הנ"ל, מדבריו נראה שהתמונות אסורות בכל מצב, בכל אופן שכרך יהיה מרובה אם תדאג שיקבלו החלטה מנחה מה לעשות בעניין.
- Yehuda_Fish • שיחה • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ה • 13:50, 12 ביוני 2025 (IDT)
- בענין אחד שפרנסתו להיות מורה בבתי הספר של המדינה בדברי ימי היונים והרומים אם מותר לספר בדתיהם כ"ח ניסן תש"כ. מע"כ ידידי הנכבד מהר"ר יהודה פרנס שליט"א. הנה בדבר אחד שפרנסתו להיות מורה בבתי למוד של המדינה בדברי ימי היונים והרומים וצריך גם להגיד שעורים בעניני דתיהם ועבודת אליליהם אם יש בזה איסור דאל תפנו אל האלילים וכתר"ה מסביר הספק מכיון שכתב הרמב"ם בפ"ב מע"ז ה"ב שאיסור הקריאה בספרים שחברו עובדי כוכבים בעבודתה הוא משום שדבר זה גורם להפנות אחריה ולעשות כמה שהם עושין ובזמן הזה שדתיהם כבר מאוסים לכל העולם אין לחוש כלל שימשך אחד אחר זה אין לאסור או דשמא עכ"פ הוא בכלל האיסור אף שאין הטעם. הנכון לע"ד דלהסתכל בצורה של ע"ז שהוא ג"כ מצד אל תפנו כדאיתא בשבת דף קמ"ט אסור אף שליכא הטעם ככל האיסורין שאין תלוין בהטעם אף באלו שנאמר טעם, ואף לר"ש שדריש טעמא דקרא הוא רק שהוא לפרש מצד הטעם שלא נאמר האיסור אלא באופן שאיכא הטעם כמו בלא תחבול בגד אלמנה שבשביל הטעם מפרש שלא נאמר האיסור אלא בעניה אבל בדבר שנאמר האיסור רק שנעשה זמן שליכא הטעם גם לר"ש לא יותר כיון שכבר נאסר. וראיה משיטת הרמב"ם בפי"ב מע"ז ה"א וה"ז שהקפת פאת הראש והשחתת הזקן נאסר מטעם שכן הוא דרך העכו"ם והב"י בסימן קפ"א ביו"ד כתב שלא נתן טעם מדעתו אלא הוא מדעת הכתוב עיין שם ומ"מ גם הרמב"ם סובר שהדין הוא לעולם אף כשהעכו"ם אין עושין כן דלא כסתם חוקות העכו"ם שכשהעכו"ם פסקו מלנהוג כן ליכא האיסור וכן הוא אף להטור באיסור כתובת קעקע ושריטה וגדידה שהאיסור הוא משום חוקות העכו"ם כדאיתא בסימן ק"פ ומ"מ אסורין לעולם אף כשפסקו העכו"ם מלעשות כן אלמא דכיון שדברים אלו אסרה תורה בפירוש אף שהוא בשביל אותו הטעם עצמו דסתם חוקות העכו"ם מ"מ לא תלוי הדין בהטעם שיתבטל כשיבא זמן שלא יהיה הטעם אלא דבשביל הטעם שהיה אז אסרה תורה לעולם אף כשיתבטל הטעם כיון שעכ"פ היה זה בהאיסור. ול"ד לסתם חוקות עכו"ם שלא נאמר האיסור על הדבר אלא על מה שהוא חוק העכו"ם דלכן כיון שפסקו עכו"ם להתנהג כן הרי אין זה שוב מכלל האיסור כיון דחוק העכו"ם שבו היה האיסור ולא עצם הדבר, אבל אלו דברים הא נאמר איסורן על עצם הדבר כמ"ש בתורה וזה שהיה חוק העכו"ם הוא רק לטעם על האיסור שלכן אינו עושה שיתבטל הדין אף שנתבטל הטעם במשך הזמן. וכ"כ הוא איסור אל תפנו אל האלילים דהוא איסור על הסתכלות בצורה בע"ז וכדומה אף שהטעם הוא כדכתב הרמב"ם כדי שלא יפנה לעשות כמעשיהם ומשמע מהכ"מ שהוא ממשמעות הקרא מ"מ הוא רק טעם להדין שלכן אף שנעשה זמן שליכא הטעם לא נתבטל האיסור. ולכן גם לקרא בספרים שחברו בעבודתה יש לאסור אף שנימא שבטל הטעם בזמן הזה שכבר נמאסו דעותיהם בעולם אבל נראה פשוט שהאיסור הוא רק בספרים שחברו העכו"ם שעובדים להע"ז שהם כתבו זה לשבחה בדברי הבל ושטות שנדמה להם שהוא שבח שספרים כאלו נאסרו בשביל הטעם בלאו דאל תפנו ונאסר לעולם אף כשיתבטל הטעם שלא ימשכו בנ"א בדבריהם הטפשיים, אבל ספרים שנתחברו מכופרים בע"ז ההיא שהוא רק להתלוצץ בהם ולבזותם במה שמספרים הבלותם ושטותם לא נאסר גם אז, ומצינו גם בקראי שמספרים מעבודתם אבל כיון שהוא באופן שהוא לבזות ולהתלוצץ אינו כלום. וכ"ש שאין לאסור עתה מה שלא היה אסור אז. וא"כ כשצריך ללמד בהקורס שלו עניני דתיהם והבליהם, צריך לדבר בלשון שיבינו שהם עניני שטות והבל איך שדבר הבל זה עשו ודבר הבל זה אשר אפילו קצת בן דעת ימאס בזה וכהא שאמר ר"נ במגילה דף כ"ה כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דעכו"ם דשריא. ובאופן זה מותר, וגם אפשר יביא קצת תועלת מזה שיבין מזה שאף עתה יש כמה דברים שאף שמחזיקים הרבה בנ"א שהם באמת הבלים ודברי שטות ואין ללכת אחר הדברים שמחזיקים אף רוב עולם בעינים סתומות, כמו שהיו הרבה דורות שטעו בדברי הבל ושטות כאלו שהיו מליוני מליונים בנ"א ורק עם ישראל שהיו מתי מעט הבינו האמת וקבלו התורה ושמרוה בכל הדורות ומסרו נפשם עליה וכל העולם שחקו עליהם ובזו אותם ועתה יודעים כל אוה"ע שהאמת היה עם ישראל בזה, ואפשר יבינו שגם עתה הוא כן, ואף שודאי אין לנו לדרוש בפני אוה"ע בדבר דתם שמחזיקים היום מצד שלום המדינה שבחסד השי"ת אנו שרוים בצלה בשלום ושלוה ואנו מצוים להתפלל בשלומה מ"מ לדרוש על הבליות העמים הקדמונים הוא דבר טוב שיביא תועלת ממילא. והנני ידידו מברכו בלו"נ, משה פיינשטיין מישהו (שיחה) 11:00, 15 ביוני 2025 (IDT)
- יש סיכוי שקודם ימחקו את הציטוטים מהבליהם? ואת תוארי ה"קדוש" המוענקים כאן באדיבות? זה איסורים גמורים בהלכה (ומה שייך "להורות" בתמונות?) חד מבתראי (ממי) • שיחה - בואו לעזור! • י"ט בסיוון ה'תשפ"ה 13:33, 15 ביוני 2025 (IDT)
- לא ברור מה אתה טוען כאן. אם סתם בעיה רגשית ומילות מחץ אז לא זה הדיון כאן. מבחינת הלכה אין הבדל אם המידע הבסיסי הוא טקסט תמונה או ציטוט, וכל מה שכלול ב'להבין' אינו איסור. ותואר 'קדוש' נאמר בתורה ובחז"ל גם על איסורים כדוגמת כלאים אז זה לא רק עם מרכאות אצל "קדושי" הנוצרים אלא גם נכון. מישהו (שיחה) 17:51, 15 ביוני 2025 (IDT)
- @מישהו כוונתי היא שאיני יודע אם להבין זה דוקא עם תועלת (כגון בסנהדרין או לידע מה להשיב) או סתם כשרוצים להבין מסקרנות גרידא. בנוגע לקדושיהם - ביררתי וזה אסור, איני יודע מי המו"ץ של המכלול, אבל ממליץ לשאול אותו. חד מבתראי (ממי) • שיחה - בואו לעזור! • כ' בסיוון ה'תשפ"ה 21:50, 15 ביוני 2025 (IDT)
- אני לא מבין מה שייך להתפלסף ולנסות להכשיר את השרץ, רוב מוחץ של העורכים כאן והקוראים בכלל, לא יאהבו את תמונות האלילים, ופתגמי הקוראן והברית החדשה, (לעניין הקדוש זה כמו תואר אצולה ולא שהמכלול מעניק את התואר ח"ו), ולכך יש למחוק, למה זה אמור להיות בכלל נושא לדיון? חד גדיא (שיחה) - לטהר את המכלול - 22:13, 15 ביוני 2025 (IDT)
- @מישהו כוונתי היא שאיני יודע אם להבין זה דוקא עם תועלת (כגון בסנהדרין או לידע מה להשיב) או סתם כשרוצים להבין מסקרנות גרידא. בנוגע לקדושיהם - ביררתי וזה אסור, איני יודע מי המו"ץ של המכלול, אבל ממליץ לשאול אותו. חד מבתראי (ממי) • שיחה - בואו לעזור! • כ' בסיוון ה'תשפ"ה 21:50, 15 ביוני 2025 (IDT)
- לא ברור מה אתה טוען כאן. אם סתם בעיה רגשית ומילות מחץ אז לא זה הדיון כאן. מבחינת הלכה אין הבדל אם המידע הבסיסי הוא טקסט תמונה או ציטוט, וכל מה שכלול ב'להבין' אינו איסור. ותואר 'קדוש' נאמר בתורה ובחז"ל גם על איסורים כדוגמת כלאים אז זה לא רק עם מרכאות אצל "קדושי" הנוצרים אלא גם נכון. מישהו (שיחה) 17:51, 15 ביוני 2025 (IDT)
- יש סיכוי שקודם ימחקו את הציטוטים מהבליהם? ואת תוארי ה"קדוש" המוענקים כאן באדיבות? זה איסורים גמורים בהלכה (ומה שייך "להורות" בתמונות?) חד מבתראי (ממי) • שיחה - בואו לעזור! • י"ט בסיוון ה'תשפ"ה 13:33, 15 ביוני 2025 (IDT)
- בענין אחד שפרנסתו להיות מורה בבתי הספר של המדינה בדברי ימי היונים והרומים אם מותר לספר בדתיהם כ"ח ניסן תש"כ. מע"כ ידידי הנכבד מהר"ר יהודה פרנס שליט"א. הנה בדבר אחד שפרנסתו להיות מורה בבתי למוד של המדינה בדברי ימי היונים והרומים וצריך גם להגיד שעורים בעניני דתיהם ועבודת אליליהם אם יש בזה איסור דאל תפנו אל האלילים וכתר"ה מסביר הספק מכיון שכתב הרמב"ם בפ"ב מע"ז ה"ב שאיסור הקריאה בספרים שחברו עובדי כוכבים בעבודתה הוא משום שדבר זה גורם להפנות אחריה ולעשות כמה שהם עושין ובזמן הזה שדתיהם כבר מאוסים לכל העולם אין לחוש כלל שימשך אחד אחר זה אין לאסור או דשמא עכ"פ הוא בכלל האיסור אף שאין הטעם. הנכון לע"ד דלהסתכל בצורה של ע"ז שהוא ג"כ מצד אל תפנו כדאיתא בשבת דף קמ"ט אסור אף שליכא הטעם ככל האיסורין שאין תלוין בהטעם אף באלו שנאמר טעם, ואף לר"ש שדריש טעמא דקרא הוא רק שהוא לפרש מצד הטעם שלא נאמר האיסור אלא באופן שאיכא הטעם כמו בלא תחבול בגד אלמנה שבשביל הטעם מפרש שלא נאמר האיסור אלא בעניה אבל בדבר שנאמר האיסור רק שנעשה זמן שליכא הטעם גם לר"ש לא יותר כיון שכבר נאסר. וראיה משיטת הרמב"ם בפי"ב מע"ז ה"א וה"ז שהקפת פאת הראש והשחתת הזקן נאסר מטעם שכן הוא דרך העכו"ם והב"י בסימן קפ"א ביו"ד כתב שלא נתן טעם מדעתו אלא הוא מדעת הכתוב עיין שם ומ"מ גם הרמב"ם סובר שהדין הוא לעולם אף כשהעכו"ם אין עושין כן דלא כסתם חוקות העכו"ם שכשהעכו"ם פסקו מלנהוג כן ליכא האיסור וכן הוא אף להטור באיסור כתובת קעקע ושריטה וגדידה שהאיסור הוא משום חוקות העכו"ם כדאיתא בסימן ק"פ ומ"מ אסורין לעולם אף כשפסקו העכו"ם מלעשות כן אלמא דכיון שדברים אלו אסרה תורה בפירוש אף שהוא בשביל אותו הטעם עצמו דסתם חוקות העכו"ם מ"מ לא תלוי הדין בהטעם שיתבטל כשיבא זמן שלא יהיה הטעם אלא דבשביל הטעם שהיה אז אסרה תורה לעולם אף כשיתבטל הטעם כיון שעכ"פ היה זה בהאיסור. ול"ד לסתם חוקות עכו"ם שלא נאמר האיסור על הדבר אלא על מה שהוא חוק העכו"ם דלכן כיון שפסקו עכו"ם להתנהג כן הרי אין זה שוב מכלל האיסור כיון דחוק העכו"ם שבו היה האיסור ולא עצם הדבר, אבל אלו דברים הא נאמר איסורן על עצם הדבר כמ"ש בתורה וזה שהיה חוק העכו"ם הוא רק לטעם על האיסור שלכן אינו עושה שיתבטל הדין אף שנתבטל הטעם במשך הזמן. וכ"כ הוא איסור אל תפנו אל האלילים דהוא איסור על הסתכלות בצורה בע"ז וכדומה אף שהטעם הוא כדכתב הרמב"ם כדי שלא יפנה לעשות כמעשיהם ומשמע מהכ"מ שהוא ממשמעות הקרא מ"מ הוא רק טעם להדין שלכן אף שנעשה זמן שליכא הטעם לא נתבטל האיסור. ולכן גם לקרא בספרים שחברו בעבודתה יש לאסור אף שנימא שבטל הטעם בזמן הזה שכבר נמאסו דעותיהם בעולם אבל נראה פשוט שהאיסור הוא רק בספרים שחברו העכו"ם שעובדים להע"ז שהם כתבו זה לשבחה בדברי הבל ושטות שנדמה להם שהוא שבח שספרים כאלו נאסרו בשביל הטעם בלאו דאל תפנו ונאסר לעולם אף כשיתבטל הטעם שלא ימשכו בנ"א בדבריהם הטפשיים, אבל ספרים שנתחברו מכופרים בע"ז ההיא שהוא רק להתלוצץ בהם ולבזותם במה שמספרים הבלותם ושטותם לא נאסר גם אז, ומצינו גם בקראי שמספרים מעבודתם אבל כיון שהוא באופן שהוא לבזות ולהתלוצץ אינו כלום. וכ"ש שאין לאסור עתה מה שלא היה אסור אז. וא"כ כשצריך ללמד בהקורס שלו עניני דתיהם והבליהם, צריך לדבר בלשון שיבינו שהם עניני שטות והבל איך שדבר הבל זה עשו ודבר הבל זה אשר אפילו קצת בן דעת ימאס בזה וכהא שאמר ר"נ במגילה דף כ"ה כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דעכו"ם דשריא. ובאופן זה מותר, וגם אפשר יביא קצת תועלת מזה שיבין מזה שאף עתה יש כמה דברים שאף שמחזיקים הרבה בנ"א שהם באמת הבלים ודברי שטות ואין ללכת אחר הדברים שמחזיקים אף רוב עולם בעינים סתומות, כמו שהיו הרבה דורות שטעו בדברי הבל ושטות כאלו שהיו מליוני מליונים בנ"א ורק עם ישראל שהיו מתי מעט הבינו האמת וקבלו התורה ושמרוה בכל הדורות ומסרו נפשם עליה וכל העולם שחקו עליהם ובזו אותם ועתה יודעים כל אוה"ע שהאמת היה עם ישראל בזה, ואפשר יבינו שגם עתה הוא כן, ואף שודאי אין לנו לדרוש בפני אוה"ע בדבר דתם שמחזיקים היום מצד שלום המדינה שבחסד השי"ת אנו שרוים בצלה בשלום ושלוה ואנו מצוים להתפלל בשלומה מ"מ לדרוש על הבליות העמים הקדמונים הוא דבר טוב שיביא תועלת ממילא. והנני ידידו מברכו בלו"נ, משה פיינשטיין מישהו (שיחה) 11:00, 15 ביוני 2025 (IDT)
- @מישהו,@יהודה פיש, גם לאליל זאוס, לא היה תמונה מקורית, כיוון שאף פעם הוא לא היה קיים, ובכ"ז המכלול לא יביא אותם, ג"כ אותו האיש, כיוון שאף אחד לא יודע איך הוא היה נראה, כל ציור הוא דמות ע"ז. חד גדיא (שיחה) - לטהר את המכלול - 22:08, 11 ביוני 2025 (IDT)
- @עבד ד