רבי שלמה אפרים מלונטשיץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שלמה אפרים מלונטשיץ
לידה לונטשיץ
פטירה ז' אדר שע"ט
כינוי הכלי יקר
מקום קבורה בית העלמין העתיק בפראג
מקום מגורים ירוסלב, לבוב, פראג
רבותיו מהרש"ל, מהר"ל
תלמידיו רבי שבתי שפטל הלוי הורוביץ, רבי יום-טוב ליפמן הלר
חיבוריו כלי יקר, עוללות אפרים, שפתי דעת ועוד
קברו של רבי שלמה אפרים מלונטשיץ' בבית העלמין העתיק בפראג

רבי שלמה אפרים מלונטשיץ (1550 - ז' באדר ב'[דרושה הבהרה][1] ה'שע"ט, 1619), המכונה על שם ספרו הכלי יקר, היה רב, דרשן, ראש ישיבה ואב"ד בעיר פראג במקביל למהר"ל והשל"ה.

תולדות חייו

נולד בלונטשיץ (Łęczyca), שבפולין לרבי אהרן[2]. בתחילה נקרא אפרים בלבד, והשם שלמה נוסף לו רק בהמשך.

בצעירותו למד בישיבת המהרש"ל אותו מכנה מורו ורבו. בהמשך עבר לירוסלב ומשם ללבוב, בשלב זה בחייו היה מהדרשנים היהודים המפורסמים בדורו. בשנת שס"א (1601) לפני פורים חלה קשות ואז הוסיפו לו את השם שלמה. בשנת ה'שס"ד (1604) נקרא לשאת יחד עם המהר"ל (בשנותיו המאוחרות) את תפקיד ראש הישיבה ורבה של פראג. בשנת ה'שס"ז (1607) פטרוהו ראשי הקהל מהחובה לשפוט בדיני ממונות ובמקום זאת החל לשאת את הדרשות מדי שבוע. בשנת ה'שס"ט (1609) לאחר פטירת המהר"ל כיהן ברבנות פראג לבדו עד שנת ה'שע"ד (1614) שבה החל השל"ה (שגורש מפרנקפורט) לכהן יחד איתו כרב העיר. היה מראשי ועד ארבע ארצות והוא חתום על רוב החלטות שהתקבלו בתקופה זו. באופן חריג מימן הוועד את הדפסת ספרו "כלי יקר".

הוכר במיוחד כדרשן והיה סוחף את לבבות השומעים בדרשותיו, חיבוריו רבים ורובם עוסקים בענייני מוסר. למרות תפקידו בוועד ארבע ארצות נודע כאחד המבקרים החריפים של החברה היהודית בתקופתו. הוא תוקף בספריו ודרשותיו את הרבנים, ראשי הקהל, והעשירים. כמו כן ביקר גם את מנהגי ההוללות בפורים, ואת חוסר הכוונה בתפילה. נודע גם בהתנגדותו ללימוד התלמוד לילדים בגיל צעיר ולשיטת הפלפול. הדבר מתבטא גם בפירושו לתורה, בו הכניס ענייני מוסר.

נפטר בז' באדר ב' ה'שע"ט (1619) מקום קבורתו בבית העלמין העתיק בפראג סמוך למקום קבורת המהר"ל.

משפחתו

  • רבי שלמה אפרים - היה נשוי לזלדה (נפטרה בשנת ה'שפ"ו, 1626)
  • בנו הרב הירש - כיהן אף הוא כדרשן וראש ישיבה בפראג
  • בנו רבי יצחק
  • חתנו רבי יצחק שיטנהופן
  • אחיו הרב משה - כיהן כר"מ בהורודנה

תלמידיו

בין תלמידיו נמנים:

ספריו

ספרו המוכר ביותר הוא כלי יקר - פירוש על התורה. ספר זה נכתב לאחר מחלתו ממנה התאושש ונוסף לו השם "שלמה". ספריו הנוספים הם:

  • שפתי דעת - ספר הקדמה, בו מסביר המחבר את מטרותיו בכתיבת חיבוריו השונים: "בכל החיבורים אשר חיברתי מעודי, היו עיני וליבי על דרכי בני עמינו ולפרסם את החנפים, לפעמים מתוך הכתב, ופעמים בעל פה בבתי כנסיות במדינת פולין..."
  • עיר גיבורים - דרשות על התורה ובנושאי מוסר.
  • עוללות אפרים - דרשות על מועדי השנה, ודרשות לשמחות כגון ברית מילה וחופה וקידושין.
  • ארח לחיים - דרשות לראש השנה, יום הכיפורים ולפסח.
  • עמודי שש - דרשות ופשטים.
  • רבבות אפרים (לא נדפס).
עיר גיבורים, זולקווא, ה'תקנ"ט

לקריאה נוספת

  • ר' חיים מיכל, אור החיים, פפד"מ תרנ"א, עמ' 241–243.
  • ח"ה בן-ששון, "עושר ועוני במשנתו של המוכיח רבי אפרים איש לנצ'יץ", ציון יט (תשי"ד), עמ' 166 – 142.
  • חיים ראובן רבינוביץ, ר’ שלמה אפרים לונשיץ "המוכיח בשער", סיני נט (תשכו) 174-184. ‬
  • אביב עקרוני, בעל "עוללות אפרים" [ר’ שלמה אפרים מלונצ’יץ’], הפועל הצעיר מ, 22 (תשכט) 28-29.
  • משה סוקולוב, פרשת האזינו : "אני אמית ואחיה" - גלות וגאולה במשנתו של ר’ שלמה אפרים לונטשיץ, ‬ ‫ הוגים בפרשה (2005) 630-637.
  • ישראל פינחס טירנואר: "ראש המדברים בכל מקום", בתוך המודיע מוסף תורני, א' באדר ב' התשע"ט, עמוד ט"ז.

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ בסדר הדורות בשם פנקס פראג כתוב שנפטר בז' באייר באותה שנה. אבל רבי חיים מיכל כתב בספרו "אור החיים", שהוא טעות וצ"ל ז' אדר שני, ככתוב על המצבה, המועתקת בספר גל עד דף 4.
  2. ^ ראה אודותיו אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ב, באתר היברובוקס עמו'קכה, אות תנח


תקופת חייו של רבי שלמה אפרים מלונטשיץ על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0