רבי שלמה מקרלין
| לידה |
תצ"ח טולצ'ין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
כ"ב בתמוז תקנ"ב (בגיל 54 בערך) לודמיר | ||||
| מקום קבורה | לודמיר | ||||
| מקום פעילות | קרלין, ווהלין | ||||
| רבותיו | המגיד ממזריטש, רבי אהרן הגדול מקרלין | ||||
| חיבוריו | "שמע שלמה" על התורה | ||||
| |||||
רבי שלמה הלוי סג"ל מקרלין (תצ"ח, 1738 - כ"ב בתמוז תקנ"ב, 1792) היה תלמידם של המגיד ממעזריטש ורבי אהרן הגדול מקרלין. לאחר פטירת רבי אהרן מקרלין, מילא את מקומו בהנהגת חסידות קרלין. צאצאיו כיהנו כאדמו"רי חסידות לודמיר.
ביוגרפיה
נולד לרבי מאיר בשנת תצ"ח (1738) בטולטשין. היה תלמידם של המגיד ממעזריטש ורבי אהרן הגדול מקרלין. אחר פטירתו של רבי אהרן בשנת תקל"ב (1772) מילא את מקומו, נחשב למייסד אסכולת קרלין לעומת אסכולת חב"ד.
רבי שלמה נורה באמצע אמירת קדושת כתר בלודמיר על ידי קוזק רוסי בי"ז בתמוז שחל בשבת, בזמן המאבק בין האימפריה הרוסית לפולין (שהביא בסוף לחלוקת פולין השנייה), והוא חי עוד חמישה ימים עד אשר נפטר מפצעיו בכ"ב בתמוז תקנ"ב (1792). צדיקי החסידות ראו בו "משיח בן יוסף" שנהרג על קידוש ה'[1][2]. חסידי קרלין נוהגים ביום ההילולא שלו (כ"ב בתמוז) לברך ברכת שהחיינו על פרי חדש, אף על פי שההילולא חלה בימי בין המצרים.
מחסידיו התחלקו בין תלמידיו, רבי אשר מסטולין, רבי מרדכי מלעכוויטש, רבי אורי מסטרליסק.
תלמידיו
- רבי אשר מסטולין (הראשון) (שגדל אצלו לאחר שהתייתם בילדותו).
- רבי מרדכי מלעכוויטש.
- רבי אורי מסטרליסק.
- תלמיד מפורסם נוסף היה רבי יואל מטשפלה, שהיה מראשוני החסידים בליטא, והיה תלמידו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק ולאחר מכן של רבי שלמה ולאחר פטירת רבי שלמה פנה לרבי מרדכי מלעכוויטש.
- רבי שלמה גידל את רבי שלום שכנא מפראהביטש ורבי ישראל חיים מלודמיר (שלימים נהיה חתנו של רבי שלמה) בניו של רבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממעזריטש, ואת רבי יעקב בנו של רבי מנל'ה מקרלין (דודו של רבי אהרן הגדול).
ספריו
שמע שלמה - דרשות וחידושים על פרשיות השבוע[3].
צאצאיו
- רבי משה מלודמיר חתן רבי יהודה לייב הכהן ובשנית חתן רבי דוד מסטפין.
- רבי דב בער מטולצ'ין חתנו וממלא מקומו של רבי ברוך ממז'יבוז'.
- רבי שלמה ממלא מקום אביו בטולצ'ין.
- חתנו רבי אליעזר מראדוויל נכד רבי יוסף מיאמפולה.
- חתנו רבי ישראל חיים מלודמיר (בנו של רבי אברהם המלאך).
- רבי דב בר מחווסטוב, חתנו של רבי משה זאב אוירבך בן רבי אברהם דב מחמלניק (חתנו של התולדות יעקב יוסף) וחתן רבי צבי בן הבעל שם טוב
- חתנו רבי יחיאל מיכל מזוויהל.
- חתנו רבי משה בער בנו של רבי אהרן מזליחוב, (פולנית: Żelechów) ובנו חורגו של רבי אשר מסטולין (שנישא לפייגא אלמנת רבי אהרן)[4]. בזיווג שני נישא לבתו של רבי דוד הלפרין אב"ד אוסטרהא וזסלב.
- רבי מרדכי מלכוויטש (השני), חתנו של רבי נח מלעכוויטש וממלא מקומו.
- רבי אשר מלוביצקי (חתנו של בן דודו רבי שלמה מלודמיר)[5]
- חתנו רבי יעקב אלעזר בן הרב מרדכי מלוצק.
- ילדיו מזיווג שני; רבי חיים חייקיל חתן רבי שלום שכנא אלטשולר (חתנו של רבי אהרן הגדול מקרלין), רבי ישראל מקוברין-טבריה ורבי יעקב יצחק מטבריה.
- חתנו רבי דב משה בן הרב זוסמאן נכד החכם צבי.
- חתנו (בזיווג שני) רבי שלמה חיים מקוידנוב.
קישורים חיצוניים
- מקום קבורתו בלודמיר.
- אברהם אביש שור, השפעתו של מרן הקדוש רבי שלמה מקארלין זיע"א הי"ד ברוסיה הלבנה (רייסין), קובץ בית אהרן וישראל, חלק א (ח, א, תשנ"ג, עמ' קסט-קעו); חלק ב (ח, ב: עמ' קלג-קמ); חלק ג (ח, ג: קלה-קמה); חלק ד (ח, ד, עמ' קנז-קסו)
- השפעתו של מרן הקדוש רבי שלמה מקארלין זיע"א הי"ד בווהלין ובגליציה, קובץ בית אהרן וישראל, חלק א (כב, ו, תשס"ז, עמ' קסג-קע); חלק ב (כג, א, תשס"ח, קנט-קעא)
- על הריגתו של משיח ה' מרן הקדוש רבי שלמה מקארלין הי"ד זיע"א, קובץ בית אהרן וישראל, חלק א (ז, ב, תשנ"ב, עמ' קעג-קעט); חלק ב (ז, ג, עמ' קמט-קנט); חלק ג (ז, ד, עמ' קמא-קנא)
- הרב יצחק גינזבורג, רבי שלמה מקרלין, באתר עוד יוסף חי.
- דוד הלחמי, רבי שלמה מקרלין, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
הערות שוליים
- ^ הרב אהרן וולדן, שם הגדולים החדש, חלק ב' עמוד 122, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה זמינה לאחר הרשמה חינם).
- ^ בהסתמך על הכתוב בספר הזהר שמי שיהרוג את משיח בן יוסף יקרא בשם ארמילוס, וכך נקרא אותו גוי שירה בו.
- ^ נדפס על ידי הרב יעקב משה הלוי קליינבוים, אב"ד סאבאטא, שנת תרפ"ח. ונדפס מחדש על ידי מכון זכר נפתלי, ירושלים תשמ"ז
- ^ אודות רבי אהרן מזליחוב ראו במאמר זה של אברהם אביש שור בקובץ בית אהרן וישראל.
- ^ בנו היה רבי משה בער מטבריה וחתנו היה רבי ברוך אשכנזי אביו של הרב יואל אשכנזי מטבריה.
| הקודם: רבי אהרן הגדול מקרלין |
אדמו"רי קרלין | הבא: רבי אשר מסטולין (הראשון) |
