רבי שמואל אביגדור תוספאה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי שמואל אביגדור תּוֹסְפָאָה (רבינוביץ) (תקס"ו, 1806, סלוניםי"ט בניסן תרכ"ו, 4 באפריל 1866, קרלין) היה רב ליטאי, רבן של קרלין וערים נוספות, שנקרא על שם חיבורו הגדול תנא תוספאה על התוספתא, שחלקו, מנחת ביכורים, נדפס במהדורת התוספתא של ש"ס וילנא.

ביוגרפיה

נולד בסלונים בשנת תקס"ו לרב אברהם, נסמך לרבנות כבר בגיל חמש עשרה. למד אצל רבי בנימין דיסקין, שנעשה לימים גיסו.[1] בשנת תקפ"ג, בהיותו בן שבע עשרה, כתב את ספרו הראשון "אהל עדות" על משנה תורה לרמב"ם. נישא לבתו של רבי צבי ברוידא (רבם של רבי ישראל סלנטר ורבי אלכסנדר משה לפידות).

כיהן ברבנות עיירות וערים שונות במרחב הליטאי: לרבנותו הראשונה התמנה בגיל שמונה עשרה (תקפ"ד) בפורשטט (פרוור של הורדנה, שנודע בספרות העברית בכינוי "אחורי נהר" (אחו"נ)), בה כיהן לפחות עד שנת תקצ"ד; לרבנותו בסביסלוץ התמנה לכל המאוחר בתקצ"ט וכיהן בה עד ה'תר"י; כיהן גם בקובלין; בשנים תרי"א-תרי"ב כיהן כרבה של אוגוסטוב, אותה עזב לאחר מאבק עם אחד מתקיפי העיר.[2] ובשנים תרי"ג-תרט"ו כרבה של נעשוויז.

בקיץ תרט"ו (1855) התמנה כרבה של קרלין, שהקהילה היהודית בה הייתה ממתנגדי החסידות, אך התקיימה בה קהילה חסידית גדולה, והוא נודע בהתנגדותו לחסידות.[3] בכהונתו בקרלין המשיך אחת עשרה שנים עד לפטירתו בי"ט בניסן תרכ"ו, 4 באפריל 1866.

חיבוריו

ספרו "תנא תוספאה" (וילנה תקצ"ז, תר"א; ורשה תר"ט) על התוספתא, כלל את החיבורים: מנחת ביכורים - ביאורים לדברי התוספתא, מצפה שמואל - מראי מקום לסוגיות מקבילות וכדומה, עיטור ביכורים - חידושים על התוספתא, ואת הגהות הגר"א על התוספתא. במהדורת דפוס וילנא של התוספתא נדפסו חיבוריו "מנחת ביכורים" ו"מצפה שמואל" על גיליון התוספתא, והועתקו גם הגהות הגר"א.

מלבד ה"תנא תוספאה", שהיה גולת הכותרת של מפעלו התורני, תוספאה חיבר גם ספר שו"ת בשם "שאילת שמואל" (יוהנסבורג תרי"ח); "חידושי הלכות" על הלכות פסח וביאור על הגדה של פסח; "כלילות שמואל" - ספר כללים; וספר דרשות בשם "שארית הפליטה". יתר כתביו אבדו בשריפה.

לקריאה נוספת

  • מרדכי נדב, 'ר' שמואל אביגדור תוספאה', בתוך: זאב רבינוביץ ואחרים (עורכים), פינסק, כרך א (תל אביב, חיפה תשל"ג), עמ' 290–292
  • רבותינו שבגולה, ירושלים תשנ"ח, חלק שני עמ' 240-244.

קישורים חיצוניים

חיבוריו

הערות שוליים

  1. הקדמת המו"ל לספר לבני בנימן, ורשה תר"ל. יש שכתבו שלמד אצלו בוולקוביסק לצד רבי יצחק אלחנן ספקטור, אך אחרים פקפקו בכך. להרחבה ראו: הרב אליעזר שטרן, לתולדות רבנו הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל, בתוך: תשובות רבינו יצחק אלחנן, ירושלים: מכון ירושלים וישיבת רבנו יצחק אלחנן, תש"ע. הע' 31.
  2. ראו על כך במכתבו של אחיינו הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין, המצוטט אצל צינוביץ, רבני אוגוסטוב, להלן בפרק "קישורים חיצוניים".
  3. בהתנגדותו לחסידות נכרכו אגדות חסידיות, מפיהם של תושבי קרלין החסידים, חסידי קרלין. ראו למשל: יעקב ישראלי (קולא), בית קרלין סטולין, תל אביב, 1981, עמ' רצו; חיים אברהם דייטשמאן, שמועות טובות, ורשה תרנ"ו, עמ' 37–39.