תל גורן
 | |
| המקדש הכלקוליתי שבתל גורן. | |
| מידות | |
|---|---|
| גובה מעל פני הים | 345 מטרים מתחת לפני הים |
| היסטוריה | |
| תרבויות | ישראלית, פרסית, הלניסטית, ביזנטית. |
| תקופות |
התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל התקופה המקראית תקופה הפרסית תקופה ההליניסטית בתקופה הרומית בתקופה הביזנטית |
| סוג | תל |
| אתר ארכאולוגי | |
| חפירות | רשות העתיקות |
| ארכאולוגים | בנימין מזר טרודה דותן, עמנואל דונאייבסקי ודוד אוסישקין |
| גישה לציבור | כן |
| אתר אינטרנט | גן לאומי עין גדי, באתר רשות הטבע והגנים |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | ליד נחל ערוגות ועין גדי |
|
(למפת הר חברון רגילה)   תל גורן | |
תל גורן הוא תל בקרבת עין גדי בו התקיימה פעילות אנושית החל מהתקופה הכלקוליתית ותקופת המקרא, ולאורך אלפי שנים. מאז התקופה המקראית נקרא המקום עין גדי על שם המעיין שבקרבתו.
ממצאי האתר
בשנת 1961 החלו חפירות ארכאולוגיות בתל, ליד עין גדי במשלחת בראשותו של בנימין מזר טרודה דותן ועמנואל דונאייבסקי. החפישות חשפו את שרידיו של מקדש מהתקופה הכלקוליתית. בשנת 1962, בעונה השנייה של החפירות בתל גורן, הופקדה משימת החפירה של המקדש בידי הסטודנט דוד אוסישקין, שהשלים את חפירת התל, ובהמשך כתב מאמר מדעי של ממצאי החפירה, אשר ראה אור בשנת 1980.[1]
מלבד המקדש שהתגלה בתל, נחשפו שרידים המעידים על המשך פיתוחו של האתר לכדי מרכז תעשייתי מרכזי בתקופת הברזל, בתקופה הפרסית ובתקופה ההליניסטית,[2] ועד להפיכתו לכפר יהודי גדול בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית.[3] בתל נמצאו שרידי כלים לרקיחת בשמים וכלים נוספים ששימשו לחקלאות זו, דבר התואם עדויות שונות לפיהן אזור עין גדי שימש לייצור שמן אפרסמון וצמחי מרפא שונים.[4]
הערות שוליים
- ↑ דוד אוסישקין, "מקדש הכלקוליתי בעין גדי: במלאת חמישים שנה לחפירתו", קדמוניות 144, 2012, עמ' 71
- ↑ שמורת טבע עין גדי - רשות הטבע והגנים, באתר רשות הטבע והגנים, 13 בספטמבר 2017
- ↑ תל גורן (עין גדי) - האגודה הארכיאולוגית הישראלית, באתר האגודה הארכיאולוגית הישראלית, 22 בינואר 2025
- ↑ שמורת טבע עין גדי - נחל דוד ונחל ערוגות, באתר למטייל בישראל
תל גורן41453813