תל עכו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שלט ההסבר על תל עכו
תל עכו ממערב
תל עכו מצומת עכו
פסל נפוליאון על ראשו של תל עכו
מבט מתל עכו לכיוון מערב: רחוב בן-עמי וצומת תל עכו. ליד הצומת אזור התעשייה הזעירה

תל עכו הידוע גם כגבעת נפוליאון הוא תל בגובה של כשלושים מטר השוכן בחלק המזרחי של העיר עכו, סמוך מדרום לכביש 85. שטחו 200 דונם, אורכו כ-600 מטר ורוחבו המרבי כ-350 מטר. התל נמצא במרחק של כ-700 מטר מזרחית לחוף הים, וכ-750 מטר מצפון לתוואי הנוכחי של נחל נעמן. בתל עכו שכנה העיר עכו החל מתחילת היישוב במקום בעת העתיקה ועד תחילת התקופה ההלניסטית, כשמוקד העיר נע מערבה אל המקום שבו שוכנת כיום עכו העתיקה.

שמות התל

לתל עכו מספר שמות:

היסטוריה

התל יושב לראשונה בתקופת הברונזה הקדומה (3300 עד 2200 לפנה"ס), ובמקום קם יישוב חקלאי שננטש בשנת 3000 לפנה"ס לערך. היישוב בתל התחדש רק בתקופת הברונזה התיכונה (2000 עד 1550 לפנה"ס), ואז קמה בו עיר מבוצרת בחומה קיקלופית וסוללת מגן, ובה מצודת לבנים בת שתי קומות. במקום נחשפו שרידיו של שער העיר הפונה מערבה, ועל כן זכה לכינוי "שער הים". בתקופה זו נזכרה עכו בכתבי המארות המצריים. אותה עת הפך עמק עכו לגוש העירוני הגדול והצפוף ביותר בכל שטחה של ארץ ישראל, ויכול שנחשב לשני בחשיבותו רק לחצור[1]. העיר המשיכה והתרחבה במהלך המאה ה-15 לפנה"ס אך בסופה חרבה בשרפה.

העיר הכנענית הגיעה לשיא פריחתה בתקופת הברונזה המאוחרת במאה ה-14 לפנה"ס ובמאה ה-13 לפנה"ס, ופעל בה נמל חשוב שעמד בקשרי מסחר עם קפריסין ועם ערי הים האגאי. הנמל שכן אותה עת בשפכו של נחל נעמן שהיה קרוב יותר אל התל. לצד החקלאות פעלו במקום תעשיות של עיבוד מתכות והפקת ארגמן מחלזונות. הכנענים הפיקו את הצבע משני סוגי חלזונות - ארגמונית אדומת פה (Thais Haemastoma) וארגמון חד קוצים (Murex Brandaris). "חוף ארגמן" הסמוך לתל מנציח את הדבר באופן סמלי. עוד נזכרת העיר שלוש-עשרה פעמים במכתבי תל עמרנה, בכתובות שנמצאו בעיר אוגרית, ליד לטקיה בסוריה, ובכתובות מצריות של סתי הראשון ורעמסס השני.

בראשית תקופת הברזל, המקבילה לכיבוש הארץ בידי שבטי ישראל, התיישבה בעיר אוכלוסייה חדשה המזוהה עם בני שרדנה, קבוצה אתנית שנמנתה על גויי הים. העיר לא נכבשה בידי הישראלים, והיא נזכרה בתנ"ך רק פעם אחת:

"אָשֵׁר, לֹא הוֹרִישׁ אֶת-יֹשְׁבֵי עַכּוֹ, וְאֶת-יוֹשְׁבֵי, צִידוֹן; וְאֶת-אַחְלָב וְאֶת-אַכְזִיב וְאֶת-חֶלְבָּה, וְאֶת-אֲפִיק וְאֶת-רְחֹב".

במאה ה-11 לפנה"ס החלה העיר שוקעת ושטחה הצטמצם, אך היא שבה לפרוח במאה ה-9 לפנה"ס תחת שלטון פיניקי. סנחריב החריב את עכו והעלה אותה באש בעת מסעו בארץ ישראל בשנת 701 לפנה"ס. עם זאת העיר שמרה על מעמדה כנמל חשוב עד אמצע המאה ה-7 לפנה"ס בטרם חרבה ועלתה באש שוב ותושביה גלו ממנה.

תקופת פריחה אחרונה בתל עכו באה לו בתקופה הפרסית, עת שטח היישוב התפשט מערבה והמרכז המסחרי של העיר התמקם בסמוך לחוף הים. כך החל למעשה תהליך הסטת המרכז העירוני אל שטחה של עכו העתיקה כיום, ובתקופה ההלניסטית עברו גם רובעי המגורים מערבה מן התל, והוא ננטש בסוף המאה ה-2 לפנה"ס. עם זאת, על התל נמצאו ממצאים מועטים גם מהתקופה הרומית ומהתקופה הביזנטית, ובתקופת ממלכת ירושלים ניצבה עליו מצודה צלבנית.

תל עכו נכבש במלחמת העצמאות במסגרת מבצע בן עמי שהתרחש בליל ה-14 במאי 1948. כיבושו הושלם בשעה 03:30 ואיפשר מעבר כוחות ישראלים צפונה וכן את כיבוש עכו ואת הסרת המצור מעל קיבוץ יחיעם.

חפירות בתל

התל כיום

מצפון לתל עכו, מצידו האחר של כביש 85 נמצאת חורשת נפוליאון, וממערב לו שכן מגרש הכדורגל העירוני של עכו. על ראש התל ניצב פסל ברזל גדול בדמות סוס ועליו רכוב נפוליאון כשהוא מסתער ופניו לכיוון צפון. ב-3 בפברואר 2009 נחנך הפרויקט התיירותי "תל עכו", שבמסגרתו נסללה בתל מערכת שבילים להולכי רגל ולרוכבי אופניים, נבנו מרפסות תצפית ושולבו בנוף ממצאים ארכאולוגיים ותחנות מידע. מתוכננת גם הקמתו של אמפיתיאטרון על המדרון הדרומי של התל הצופה אל נחל נעמן ואל הכרמל.

קישורים חיצוניים

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל עכו בוויקישיתוף

הערות שוליים

מראה העיר מתל עכו


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0