היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף 669 (יחידה צבאית))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד
IAF 669 Unit.png
סמל היחידה
כנפי לוחם חילוץ קרבי
בצרה קראת ואחלצך
פרטים
כינוי יחידה 669
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך Israeli Air Force - Coat of arms.svg חיל האוויר הישראלי
בסיס האם IAF Bacha 8 Tel Nof AFB Emblem.png בסיס תל נוף
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות אפריל 1974 – הווה (כ־50 שנה)
מקים היחידה יורם שחר, אבנר אילנאי
מלחמות מלחמת לבנון הראשונהמלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השנייהמלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע צוק איתןמבצע צוק איתן
מלחמת חרבות ברזל
נתוני היחידה
ייעוד חילוץ והצלה קרביים, כולל בעומק שדה הקרב ובים
פיקוד
יחידת אם Kanaf 7 Tag.svg כנף 7
דרגת המפקד סגן אלוף (אוויר) סגן אלוף
מפקדים רשימת המפקדים
עיטורים
צל"ש אלוףצל"ש אלוף
צל"ש מפקד אוגדהצל"ש מפקד אוגדה
תרגול חילוץ באמצעות כבל של יחידה 669 עם מסוק יסעור

היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669), שנודעה בשמות יחידת החילוץ והפינוי בהיטס ויחידה 669, היא יחידה של חיל האוויר הישראלי המתמחה בחילוץ קרבי. היחידה כפופה לכנף כוחות אוויר מיוחדים 7 השוכנת בבסיס פלמחים. מפקדה הוא קצין בדרגת סגן אלוף. נחשבת לאחת מחמש יחידות העילית של צה"ל יחד עם יחידת שלדג, סיירת מטכ"ל, שייטת 7 ושייטת 13.

בשל יכולותיה הייחודיות, היחידה משתתפת במבצעים מיוחדים של צה״ל וגופי ביטחון אחרים, ולוחמיה חוצים קווי אויב באופן תדיר. בנוסף, מוזנקים צוותי היחידה לאירועי חילוץ מורכבים אשר גופי החירום האזרחיים אינם מסוגלים לתת להם מענה הולם.

החל משנת 2022, יכולות גם נשים להתמיין לתפקידי לוחמות ביחידה[1].

יעוד

תפקידה העיקרי של היחידה הוא חילוץ טייסים נוטשים, חילוץ נפגעים, חילוץ חשאי מעבר לקווי האויב, טיפול רפואי ופינוי נפגעים משדה הקרב. לוחמי היחידה פועלים בתווך אוויר-ים-יבשה בסביבות מוגבלות לחילוץ והצלה מכל מקום, בכל מצב ובכל עת.

הגם שייעודה המקורי של היחידה היה חילוץ טייסים שנטשו בשטח אויב, היחידה מתפקדת כיחידת החילוץ הקרבי של צה"ל. היא מבצעת משימות חיפוש והצלה קרבי ופינוי נפגעים תחת אש באמצעות מסוקי סער של חיל האוויר ורכבים ייעודיים. בנוסף היא מחלצת צוותים ימיים ומטיילים במצבי חרום, מפנה בהיטס פצועים לבתי חולים, ומבצעת סריקות אוויריות וקרקעיות לאיתור נעדרים.

היחידה מדריכה ומאמנת אנשי צוות אוויר בטכניקות נטישה, הישרדות וחילוץ במסגרת "בית הספר לכוחות אוויר מיוחדים".

היסטוריה

הפינוי המוטס הראשון בארץ ישראל אירע בפברואר 1917. חייל בריטי שנפגע במארב פונה באמצעות מטוס קל. שימוש במטוסים קלים לפינוי פצועים נעשה גם בקרבות מלחמת העצמאות ובמבצע קדש. הפינוי המוסק הראשון בישראל אירע באוגוסט 1951 זמן קצר לאחר שהגיעו לארץ ראשוני המסוקים. טייס פייפר ביצע נחיתת אונס על חוף ימה של תל אביב ומסוק פינה אותו ללא פגע אל בסיסו. החילוץ המוסק הראשון, בדצמבר 1953, היה מספינה של משמר החופים שעלתה על שרטון מול חופי נהריה.

החל משנת 1954 פעלה בחיל האוויר כיתת פינוי רפואי בהיטס של רופאים וחובשים. מבצע הפינוי הגדול ביותר התקיים במבצע קדש באוקטובר 1956, עת 120 פצועים מקרב המיתלה פונו במטוסי תובלה מסיני לארץ.

מערך המסוקים התרחב מאוד בשנות ה-60. אחד החילוצים שזכו לפרסום נעשה ב-1966 בשריפה בבית צים בתל אביב. במלחמת ששת הימים פינו המסוקים כ-800 פצועים ורק כ-300 פצועים פונו במטוסי תובלה, כולם מחזית מצרים. בששת ימי הלחימה חולצו 15 טייסים נוטשים מתוכם שבעה חולצו משטחי האויב.

הרקע להקמת יחידה 669

ביולי 1972, ארעה בחיל האוויר תאונת טיסה קטלנית. שני מטוסי F-4 פנטום (קורנס) התנגשו באוויר בעת טיסת אימונים מעל הים. שלושה אנשי צוות ניצלו ואילו הרביעי, סגן אהרן-נעם (עמי) ארנון (וייס) אותר אך טבע בעת ניסיונות החילוץ וגופתו לא נמצאה עד היום.

באותה העת הנוהל הקיים קבע כי האחריות על כוח החילוץ המצוות למסוק מבוזרת בין חטיבת הצנחנים (במקרים של חילוץ יבשתי) לחיל הים (במקרים של חילוץ מהים)[2].

ועדת חקירה שהוקמה בעקבות האירוע וביקורות שנערכו בהמשך, המליצו על טיפול בכשלים שאותרו: להקים גוף שיתמחה בחילוץ אנשי צוות אוויר שנטשו את מטוסם, באימונם בטכניקות נטישה, מילוט והישרדות, ובפיתוח תורת לחימה ואמצעי לחימה ייעודיים לתחומים אלה. בחיל האוויר החלו בהכנות להקמת בית הספר למילוט עבור צוותי האוויר והמשימה הוטלה על אבנר אילנאי. בני פלד, מפקד חיל האוויר בשנים 1973–1977, רצה שהיחידה המוקמת תופקד גם על חילוץ טייסים שנטשו את מטוסם בשטח אויב. במטה הכללי לא הייתה התנגדות שחיל האוויר יקים יחידה להדרכת מילוט ופיתוח תו"ל, אך התנגדו להקמת יחידה מיוחדת לחילוץ קרבי והציעו לשפר את הנוהל הקיים.

במלחמת יום הכיפורים חולצו 43 אנשי צוות אוויר, אך היו גם ניסיונות חילוץ שהסתיימו ללא הצלחה. פחות מ-30% מהטייסים שהופלו מעבר לקווי האויב חזרו בסופו של דבר לבסיסם. בעקבות לקחי המלחמה קיבלה דרישתו של בני פלד להקמת יחידה מיוחדת לחילוץ קרבי בחיל האוויר משנה תוקף.

הקמת היחידה

בינואר 1974 החלו תהליכי הקמת יחידת חילוץ ומילוט 669. יעוד היחידה היה חילוץ צוותי אוויר שנטשו את מטוסם, הדרכת מילוט לצוותי אוויר ופיתוח תורת חילוץ. צוות ההקמה כלל שני טייסים: המפקד יורם שחר וסגנו אבנר אילנאי.

באפריל 1974 התייצבה בבסיס חיל האוויר תל נוף קבוצת החיילים הראשונה, כולם לוחמים ותיקים, רובם צוללנים יוצאי חוליית חוף של חיל הים. הקורס הראשון בפיקודו של אבנר אילנאי שהיה הלוחם הראשון לאחר שעבר הכשרה בחיל האוויר האמריקאי ובחיל הים הישראלי[3] החל את הכשרתו ולאחר תשעה חודשי אימונים ייעודיים, בינואר 1975 הוכרזה היחידה כ"מבצעית"[4]. באותה עת כללה היחידה כתריסר לוחמים ורופא אחד בלבד.

בסוף 1978 צורפה ליחידה 669 יחידת הפינוי בהיטס ירפ"א 386 אשר כללה רופאים וחובשים מוטסים ושמה של היחידה הוסב ל"יחידת חילוץ ופינוי בהיטס 669".

בשנת 2004 שולבה יחידת אית"ן 5701 (יחידת מילואים של חיל האוויר לאיתור נעדרים) עם יחידה 669 ואחריות היחידה הורחבה גם למשימות של איתור הנעדרים.

בשנת 2006 לאחר מלחמת לבנון השנייה שונה שם היחידה ל"יחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס 669".

בשנת 2020, עם הקמת כנף 7, שונה שם היחידה ל"היחידה הטקטית לחילוץ מיוחד 669".

בדצמבר 2023 התגייסו לראשונה שתי נשים ליחידה.[5]

סיכת היחידה וסמלה

סמל היחידה נוצר על ידי יורם שחר ואבנר אילנאי שעמדו בראש צוות ההקמה של היחידה. שחר ואילנאי נתקלו בתמונת החתול עם העיניים הירוקות והיא שבתה את לבם. הגרפיקאי אלי צרפתי והאמן עמי שביט עיצבו את הסמל וכל שנותר היה למצוא הסבר מלומד לקשר שבין החתול ללוחם החילוץ. אחד ההסברים לפחות הוא שבדומה לחתול לוחמי היחידה יודעים לצאת מכל מצב אשר הם "נופלים על הרגליים". חריגת החתול מהמסגרת מסמלת את האלתור הנדרש במבצעי חילוץ שמטבעם הם בלתי מתוכננים. זו הסיבה שלוחמי החילוץ של היחידה מכונים "חתולים".

כנף לוחם חילוץ, עשויה בד. ב-1989 הוחלפה לכנפי המתכת אשר בשימוש כיום

כנף הלוחם הראשונה הייתה עשויה מבד כמו כנפי טיס, והיא עוצבה בדומה לכנפי "צוותי עזר אווירי" (רופא מוטס, מכונאי מוטס ועוד). במרכז נחש המסמל רפואה ומצנח המסמל תעוזה. הכנף ספגה ביקורת רבה מצד לוחמי היחידה על שום היותה "חצי כנף". בסוף שנות השמונים הכנף הוחלפה בכנפי מתכת המשמשים כיום.

המספר שניתן ליחידה, 669, נבחר מתוך מאגר מספרים פנויים משום שדמה ל-269, שהיה מספרה של סיירת מטכ"ל באותה עת[6].

הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, השגריר דני דיין, הדהד באירוע אגדה אורבנית על מהות השם של היחידה ומטרותיה: "מספר היחידה 669 נבחר למען הנצחת פעולת החילוץ של 669 ילדים יהודים בצ'כוסלובקיה אשר הייתה תחת כיבוש נאצי, והעברתם לבריטניה בזמן מלחמת העולם השנייה, על ידי הבריטי ניקולס וינטון״ במה שכונה ״קינדרטרנספורט״. סיפור זה אינו נכון. הפרשה התגלתה יותר מעשור לאחר הקמת היחידה.

בוגרי היחידה מקבלים בתקופת השירות ארגז כלים שכולל ערכים וכישורים מצילי חיים אשר מאפשרים להם להמשיך ולתרום לחברה גם לאחר שחרורם מהשירות הפעיל."[7]

מבנה ארגוני

היחידה מורכבת מחמש מסגרות:

  • פלגות לוחמים & מיוחדים הכוללות את לוחמי החילוץ בסדיר ובמילואים
  • פלגת רפואה הכוללת את הפרמדיקים והרופאים של היחידה
  • גף היערכות ומנהלה העוסק בפיתוח ציוד ותחזוקתו
  • בית הספר לחילוץ קרבי המכשיר ומאמן את לוחמי החילוץ ומאמן אנשי צוות אוויר
  • גף אית"ן (איתור נעדרים) המורכב מסיירים ואנשי שטח מיומנים

מיון, הכשרה ושירות

לוחמי 669 נמנים עם כוחות העילית של צה"ל והם הלוחמים המאומנים ביותר למבצעי חיפוש והצלה קרבי. הם מתמחים ברפואת חרום, ובטכניקות חילוץ מיוחדות ביבשה ובים. הם יכולים להגיע ליעדם עם מסוקים, בצניחה טקטית, או לפעול עצמאית מצוידים בכלי רכב ייעודיים. הם ערוכים לחפש ולהציל נפגעים, צבאיים או אזרחיים, בכל מתאר ובכל עת. הם מאומנים להתנייד, לחבור ולהילחם עם כוחות מיוחדים אחרים. הם מומחים בחילוץ אנכי, בחילוץ מהים, מכלי טיס ורכב מרוסקים.

על מנת להתקבל ליחידת 669, יש צורך לעבור מספר שלבים. השלב הראשון למלש"בים, הוא מעבר יום סיירות. מי שצולח את יום הסיירות, עובר לשלב השני - מעבר לגיבוש אחוד לסיירת מטכ"ל, יחידת שלדג ויחידה 669. מאז 2019 גם מסיימי גיבוש שייטת 13 (דרך יום סיירות) יוכלו להתקבל ליחידה לאחר ראיון. עד שנת 2008 היה ליחידה גיבושון נפרד[8].

ב-27 במאי 2022 נמסר שהרמטכ"ל אביב כוכבי ומפקד חיל האוויר תומר בר, החליטו לאפשר גם לנשים המועמדות לגיוס, להתמיין לתפקידי לחימה ביחידה, לאחר שעד אז, יכלו רק גברים לשמש כלוחמים. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה שהגישו ארבע צעירות לבית המשפט הגבוה לצדק בשנת 2020, בדרישה לאפשר שילוב נשים לוחמות בסיירות ויחידות מובחרות[9][10].

מסלול הכשרת הלוחם ביחידה אורך כשנה ושישה חודשים. הוא כולל טירונות משותפת בביסל"ח 314 עם יחידת שלדג ויחידת ההנחתה הקדמית, טירונות יחידה, קורס חובשים קרביים, קורס מ"כים, קורס לוט"ר ושלב ייעודי - שכולל קורסי צניחה, צלילה, הישרדות, סדרת שבי, טג"ח, אימוני מסוקים, ואימוני חילוץ מכל תנאי שטח ומזג אוויר - יבשה, ים, קניון, צוקים, כלי שיט, חילוץ מכלי טיס ורכב ועוד. ההכשרה ממיינת, וקרוב למחצית מבין אלה שמתחילים לא מסיימים את המסלול המפרך. בוגרי המסלול נדרשים לשירות קבע של 20 חודשים.

הצוותים הרפואיים של היחידה ממוינים ומאומנים, בהתאם לדרישות היחידה ופלגת הרפואה, המתארים השונים וסביבת העבודה בקרקע ובהיטס. אחת לכמה שנים היחידה מגייסת לשורותיה רופאים ופרמדיקים ששירתו בעבר ביחידות קרביות, ובעלי זיקה מקצועית לטראומה וטיפול בפצועים. מאחר שצוותי הרפואה של היחידה נדרשים לכשירות גבוהה ומטפלים בפצועים הקשים ביותר במצבים קיצוניים, חיל הרפואה נותן עדיפות ליחידה 669 לבחור לשורותיה את מיטב הפרמדיקים והרופאים בצה״ל. הצוותים הרפואיים נדרשים לעבור מיונים קפדניים והכשרה אינטנסיבית ממושכת.

בשל הניסיון הרב של היחידה ואנשיה, יחידות מיוחדות רבות מצבאות שונים בעולם מבקשות להתאמן עם יחידה 669.

ב-6 לדצמבר 2023, שתי חיילות עברו את המיונים ליחידה המובחרת 669. השתיים יהיו הראשונות להתחיל את מסען ביחידה ואם יעברו גם אותו ,יוסמכו כלוחמות ביחידה.

מבצעים

בעתות שגרה מרבית פעילות היחידה חשאית במסגרת מבצעים מיוחדים. במקביל היחידה זוכה לחשיפה תקשורתית בשל פעילותה האזרחית, כאשר היא נקראת לסייע בחילוצים מורכבים של אזרחים.

היחידה עושה שימוש במסוקי הסער של החיל - UH-60 בלק הוק ("ינשוף") ו-CH-53 סי סטאליון ("יסעור") ובכלי טיס נוספים של חיל האוויר. הצוותים הקרקעיים של היחידה מאומנים לחלץ באופן חשאי באמצעות רכבי שטח קלים יבילי-אוויר (LL UTV) וכן להגיע ליעדם בצניחה טקטית[11].

מבצעים מסוקרים

בשנת 1997, בעת אסון השריפה בוואדי סלוקי, פעלו לוחמי היחידה כדי לחלץ כוח מחטיבת גולני מנחל סלוקי בדרום לבנון[12] וגם לקחו חלק בחילוץ לוחמי הקומנדו הימי מאנצריה שבלבנון בעת אסון השייטת[13].

ב-1998 טיפלו בחילוץ הפועלים שניצלו מאסון הארובה בתחנת הכוח רוטנברג[14].

בשנת 2006 היחידה קיבלה ציון לשבח יחידתי ממפקד חיל האוויר על פעילות במלחמת לבנון השנייה ושמה שונה ליחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס. היחידה השתתפה בין היתר בחילוץ לוחמי שייטת 13 מן הפשיטה שביצעו לוחמי הקומנדו הימי בעיר צור[15].

במבצע "שבו בנים לגבולם"[16] חילץ צוות של היחידה, בשיתוף פעולה עם יחידת שלדג ויחידת הניוד,[17] את גופתה של קרן טנדלר,[18] מכונאית מוטסת מצוות מסוק היסעור שהופל בעומק שטח לבנון ב-12 באוגוסט[19].

ליחידה קרו שתי תקלות שיצרו הד ציבורי, האחת היא אסון הכבל משנת 1992 והשנייה קרתה ב-11 במרץ 2009 כאשר הוקפץ כוח מוטס של היחידה לחלץ מטייל, עלא אחמד סלאח אגבריה, שעלה על מוקש ונפצע קשה בסמוך למושב שדי תרומות שבשטח מועצה אזורית עמק המעיינות. כוחות של היחידה הגיעו למקום והחלו להעלות את הפצוע למסוק אולם ברגע שניסו להכניסו לבטן המסוק נשמט הפצוע מסיבות לא ברורות, נפל לקרקע ומת במקום[20].

ב-16 באוקטובר 1986, נכשל ניסיונה של היחידה לחלץ את הנווט רון ארד שנטש את מטוסו מעל שמי לבנון.

ב-26 באפריל 2018 נקראה היחידה לאיתור וחילוץ של הנפגעים באסון נחל צפית, שבו סחף שיטפון 25 בני נוער שטיילו בנחל צפית ועשרה מהם נספו[21].

באסון מירון (האסון האזרחי הגדול ביותר בישראל) שהתרחש בליל ל”ג בעומר 2021 הוזעקו חיילי היחידה לחלץ את מאות הפצועים מזירת האסון במסוקים.

ציונים לשבח

צל"ש אלוף - מאת מפקד חיל האוויר על פועלה במלחמת לבנון השנייה, ספטמבר 2007

צל"ש מפקד חיל האוויר מוענק ליחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס על פעילותה בפינוי נפגעים במהלך מלחמת לבנון השנייה. יחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס ביצעה במהלך הלחימה 110 משימות פינוי נפגעים, עשרות מהן באור יום ומרביתן בשטח לבנון. הפינויים בוצעו מתוך שדה הקרב, כשהמסוקים והצוותים חשופים לירי נ"ט, נק"ל ונ"מ, באוויר ועל הקרקע. לוחמי היחידה פינו למעלה ממחצית נפגעי המלחמה, ואת רובם המוחלט של הפצועים הקשים. את משימות הפינוי והטיפול ביצעו כלל צוותי היחידה, בסדיר ובמילואים, ברמת סיכון גבוהה מאוד ובמקצועיות רבה. לוחמי היחידה ומפקדיה הראו דבקות במשימה, אחריות, מקצועיות, רעות, רוח לחימה ואומץ לב תחת אש

צל"ש מפקד אוגדה - מאת מפקד בסיס תל נוף על פועלה במבצע צוק איתן, פברואר 2015

כשבועיים לפני מערכת "צוק איתן", בעת מבצע "שובו אחים", גויסו בגיוס חירום חלק מלוחמי יחידת החילוץ של חיל האוויר. לוחמי היחידה ומפקדיה, בשרות סדיר ובמילואים, סייעו רבות במהלך החיפושים אחר שלושת הנערים. עם הגברת הכוננות ותחילת ההערכות למערכת "צוק איתן" הוזעקה היחידה ויתר לוחמיה ומפקדיה גויסו בגיוס חירום ונפרסו בסמוך לגדר הביטחון המפרידה בין מדינת ישראל לבין רצועת עזה. בכל ימי הלחימה מילאו מפקדי היחידה ולוחמיה את משימותיהם במקצועיות ותוך גילוי אחוות לוחמים ואחריות לגורלם של הנפגעים הרבים שפונו על ידם. צוותי היחידה נקראו לחלץ נפגעים ולא היססו לשוב, פעם אחר פעם, למרחבי הקרבות, גם כאשר נורתה עליהם ועל רעיהם הלוחמים אש כבדה. לוחמי היחידה ביבשה הצטרפו ליחידות חילוץ של כוחות היבשה, סייעו להם לפנות את נפגעי הקרבות ולא אחת הצילו חיי לוחמים פצועים והפחיתו את חומרת פציעתם של אחרים. יחידת החילוץ של חיל האוויר הראתה במעשיה דבקות במשימה לאור המטרה, פעולה מתמשכת ובלתי פוסקת עד להשלמת משימותיה ונכונות לבצע את המוטל עליה ואף הרבה מעבר לכך".

מפקדי היחידה

שם תקופת כהונה הערות
יורם שחר 1974 - 1975 טייס תובלה
חנוך פטישי 1975 - 1976 טייס קרב
אבנר אילנאי 1976 - 1978 טייס, לוחם חילוץ, מפקד קורס א'
אפרים סנה 1978 - 1980 רופא (צנחנים), מג"ד חי"ר
יואל סייפן 1980 - 1981 רופא, וקצין צנחנים
רמי כהן 1981 - 1983 מפקד היחידה במהלך מלחמת לבנון הראשונה
צבי טל 1983 - 1985 נווט קרב
ברוך מרגנית 1985 - 1987 רופא (סיירת מטכ"ל)
נחשון קנולר 1987 - 1989 רופא (שייטת 13)
שמעון בן נר 1989 - 1991 צמח בסיירת אגוז, ובהמשך כטייס תובלה
טוביה קסטנבוים 1991 - 1992 צמח בחטיבת גולני
עמית וינר 1992 - 1995 צמח ביחידת שלדג
דני ששון 1995 - 1998 צמח ביחידה
משה אדרי 1998 - 2001 צמח בחטיבת גולני
גולן יאירי[22] 2001 - 2004 צמח ביחידה
בועז הרשקוביץ[23] 2004 - 2006 מפקד היחידה במלחמת לבנון השנייה, צמח ביחידת שלדג
מתן שגיא[24] 2006 - 2008 מפקד היחידה במבצע עופרת יצוקה
אבינועם הלוי[דרוש מקור] 2008 - 2012 צמח ביחידה
ע' 2012 - 2015 מפקד היחידה במבצע צוק איתן צמח ביחידה
עמרי גונן 2015 - 2017 התחיל את שירותו בפלס״ר נח״ל, לימים מפקד שלדג ומקים כנף 7
א' 2017 - 2019 צמח ביחידה
ש' 2019 - 2022 צמח ביחידה
ד' 2022 -2023 מפקד היחידה הנוכחי

עמותת החתול

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – עמותת החתול

עמותת החתול היא עמותה המאגדת את בוגרי יחידה 669 במטרה להוות גוף המלווה ותומך את בוגרי היחידה בחיים האזרחים, ומלווה את היחידה הסדירה[25].

גלריה

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נינה פוקס, "השינוי התחיל": שילוב הנשים כלוחמות ב-669 יהיה סנונית ראשונה?, באתר ynet, 27 במאי 2022
  2. ^ אתי אברמוב, "מחלצים את האמת", המוסף לשבת - ידיעות אחרונות, 28 בנובמבר 2014, עמ' 18–20 העתק של המאמר, באתר הגבורה
  3. ^ עודד מרום, חילוץ והצלה 669. דפי מורשת, באתר ספרייה דיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר, עמותת חיל האוויר.
  4. ^ 669 סיפורה של יחידה מיוחדת, כנרת, זמורה-ביתן, 2014
  5. ^ חדשות (2023-12-06). "לראשונה בצה"ל: 2 מתגייסות עברו מיונים ל-669". Ynet. נבדק ב-2023-12-06.
  6. ^ קליה בן–עמרם ועדן בר–נוי, לא על הסמל לבדו, בטאון חיל האוויר, יוני 2009
  7. ^ אמריקה, ידיעות (2019-04-05). "חילוץ צה"לי". Ynet. נבדק ב-2024-01-08.
  8. ^ אתר יחידה 669 בחיל האוויר
  9. ^ יואב זיתון, על רקע העתירה לבג"ץ: צה"ל פותח לראשונה את יחידת החילוץ 669 גם ללוחמות, באתר ynet, 27 במאי 2022
  10. ^ יעל פרידסון, צעירות עתרו לבג"ץ כדי להתמיין לסיירות בצה"ל, הדיון הסתיים ללא החלטה, באתר ynet, 10 בנובמבר 2020
  11. ^ איתי אילנאי, "ושכולם יקפצו", 7 ימים, ידיעות אחרונות. 11 ספטמבר 2020
  12. ^ עמרי אסנהיים, ‏עמרי אסנהיים חוזר לאסון הסלוקי, באתר ‏מאקו‏‏, ‏24 באפריל 2012‏.
  13. ^ ליאור שליין, ‏צל"ש ללוחם יחידה 669 שהשתתף בחילוץ נפגעי אסון השייטת, באתר חיל האוויר הישראלי, אפריל 1998
  14. ^ ליאור שליין, ‏למזלי עבר חתול שחור, באתר חיל האוויר הישראלי, יוני 1998
  15. ^ עמיר רפפורט, מהר יותר, רחוק יותר מהר יותר, רחוק יותר, מתוך אתר "ישראל דיפנס", ‏ 21.10.2011.
  16. ^ שנה למלחמת לבנון השנייה, מתוך אתר חיל האוויר, ‏ 12.08.2007.
  17. ^ יואב לימור, בעומק האוייב המבצעיים הסודיים של יחידת שלדג במלחמת לבנון השניה - "הביאו את קרן הביתה", באתר ישראל היום, ‏8/7/2021
  18. ^ אמיר בוחבוט‏, הצצה: היחידה הסודית בצה"ל שחדרה לבונקר חיזבאללה בלבנון, באתר וואלה!‏, 23 באפריל 2015
  19. ^ הצילום האחרון של קרן טנדלר, nrg, ‏ 09.01.2007.
  20. ^ חדשות 2, ‏תיעוד: פצוע מפיצוץ מוקש נופל ממסוק החילוץ ונהרג, באתר ‏מאקו‏‏, ‏‏11 במרץ 2009‏
  21. ^ יעל פוקס וכרמל שטרן, ‏אסון בערבה: הלוחמים שמאחורי החילוץ, באתר חיל האוויר הישראלי, 7 ביוני 2018;
    תיעוד: חילוץ ניצולי השיטפון בערבה, באתר ישראל היום, 9 ביוני 2018
  22. ^ רנן נצר, ‏מפקד 669 לשעבר עזב הכל והקים בי"ס לגיבוש משפחות, באתר גלובס, 13 במרץ 2014
  23. ^ אמיר בוחבוט, מפקד שלדג לשעבר מונה לפקד על הימ"מ, באתר nrg‏, 22 בינואר 2009.
  24. ^ הילה פולקה, מפקד היחידה: "אנחנו כאן כדי להציל חיים", ביטאון חיל האוויר, גיליון 177, ‏ 31.10.2007.
  25. ^ עמותת החתול - האתר הרשמי
  26. ^ סקירת הספר 669 באתר "שבוע הספר"
  27. ^ 669 - סיפורה של יחידה מיוחדת, ספריה דיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0