תפרח
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | מרחבים |
| גובה ממוצע[1] | 162 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| סוג יישוב | מושב 2,000–4,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2025 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,298 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 2,270 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +1.1% בשנה |
(למפת מערב הנגב רגילה)   תפרח | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
1 מתוך 10 |
תפרח הוא מושב חרדי במועצה אזורית מרחבים שבנגב הצפוני-מערבי על כביש 25, המשתייך לתנועת המושבים ולפועלי אגודת ישראל. מקור שם המושב הוא מהפסוק בספר ישעיהו: ”פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן”[3].
המושב נוסד בשנת 1949 על ידי עולים ניצולי שואה מהונגריה. חברי המושב שהיו לפנים חברי אגודת ישראל, הצטרפו להסתדרות[4], אך לאחר מאבק הועברו להסתדרות פועלי אגודת ישראל[5]. בשנת 1954 הצטרפו למושב קבוצת עולים ממרוקו.
שטחו של המושב הוא כ-5,000 דונם. ומתגוררות בו כ-500 משפחות, מיעוט התושבים עוסקים בחקלאות ורובם תורתם אומנותם.
במקום פועלות מספר ישיבות, הגדולה שבהם היא ישיבת תושיה, מהגדולות במגזר החרדי ליטאי המונה כ-900 תלמידים, ובראשה עומדים הרב אביעזר פילץ ומייסד הישיבה הרב יעקב פרידמן. בנוסף, פועלות במקום שלש ישיבות לצעירים (אחת בראשות הרב בצלאל גנצ'רסקי, אחת בראשות הרב אברהם גריינמן ואחת בראשות הרב אהרן צולק), הישיבה הספרדית תפרח (בנשיאות הרב יצחק חיים פרץ), ישיבת דעת שלמה (בראשות הרב שלמה מנדל), ישיבת נחת רוח (בראשות הרב אבנר טוניק), ישיבת תפארת תורה לבעלי תשובה בראשות הרב אפרים סופר. בעבר פעלו במקום גם הישיבה קטנה בראשות הרב ישעיהו קרביץ, ו"ישיבה לבחורים מיוחדים" בראשות הרב שלמה צבי הלל.
רב היישוב הוא הרב אליהו אליעזר יעקובזון. ראש ישיבת תושיה, הרב אביעזר פילץ הוא למעשה מורה דרכו של היישוב.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יוני 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ↑ ספר ישעיהו, פרק ל"ה, פסוק ב'
- ↑ מושב עולים אדוקים הצטרף להסתדרות, דבר, 11 באוקטובר 1949
- ↑ אהרן מרגלית ומשה גוטמן (עורך), אתהלך, הוצאת המודיע, ירושלים 2010
| ||||||||||||||
תפרח27030717