רבי מאיר הכהן מרוטנבורג
|
|
רבי מאיר בר יקותיאל הכהן מרוטנבורג (בערך 1260–1298) היה בן דורו ומתלמידיו הגדולים של המהר"ם מרוטנבורג, שהיה עמו גם בזמן שהותו במאסר. נולד בערך בשנת 1260 (ה'ך'), והיה גיסו של רבי מרדכי בן הלל. רבי מאיר נרצח עם כל משפחתו במהלך פרעות רינדפלייש בשנת 1298 (ה'נ"ח).
פעל ברוטנבורג על הטאובר שבגרמניה (מדרום לווירצבורג).
רבי מאיר כתב חיבור על ספרו הגדול של הרמב"ם - משנה תורה (יחד עם תלמידו חברו רבי שמשון בן צדוק) בשם "הגהות מימוניות" - חיבור שהפך לאחד מנושאי כליו של הרמב"ם ומודפס ברוב מהדורות ספרו של הרמב"ם. בחיבורו הוא צירף את דעותיהם של חכמי יהדות אשכנז ובעלי התוספות בצרפת על הנושאים הנדונים במשנה תורה לרמב"ם. בספר מוזכר המהר"ם מרוטנבורג לעיתים בצירוף הברכה "שיחיה" ולעיתים כ"זצ"ל", ומכאן שחיבור הספר החל עוד בחייו (לפני שנת ה'נ"ג, בה נפטר המהר"ם) ונמשך אחרי פטירתו. הספר נדפס לראשונה במהדורת קושטא ב-1509, וכעבור חמש עשרה שנה נדפס בוונציה בנוסח שונה באופן ניכר, המקובל בדפוסים עד היום. הנוסח של מהדורת קושטא נדפס בסוף דפוס הרמב"ם של הוצאת שבתי פרנקל[1].
פייטן בלתי ידוע, בן תקופתו, קונן על הריגתו: "דחה דחיתני לנפול בשנת נ"ח, לאלף הששי געלתנו לזנוח... חם לבי ונמס על הכהן המאיר... הדורש ומקיים, ההוגה והמבאיר"[2].
הערות שוליים
| תקופת חייו של רבי מאיר הכהן מרוטנבורג על ציר הזמן |
|---|
 |
.png){kind=small}
