רבי משה הכהן מלוניל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי משה הכהן מלוניל
מקום פעילות לונל, פרובאנס
השתייכות ראשונים
תחומי עיסוק הלכה
בני דורו הרמב"ם, הראב"ד
חיבוריו השגות הרמ"ך
השגות הראב"דהגהות הרמ"ךמגדל עוזהגהות מימוניותמגיד משנהר"י קורקוסרדב"זכסף משנהלחם משנהמשנה למלךשער המלךמרכבת המשנהאור שמחחידושי רבנו חיים הלויצפנת פענחאבן האזלחדושי מרן רי"ז הלוידרך אמונה

רבי משה הכהן מלוניל (הרמ"ך) היה מחכמי לוניל שבפרובנס ומחבר 'הגהות הרמ"ך' על משנה תורה לרמב"ם.

קורות חייו

רבי משה חי בתחילת תקופת הראשונים והיה מגדולי חכמי פרובנס, הוא התפרסם בהגהותיו על משנה תורה לרמב"ם.

על תולדותיו של הרמ"ך ידוע אך מעט. בספר יוחסין השלם זמנו תוארך לסביבות ד'תתקנ"ט, והוא מקביל בערך לזמנו של הראב"ד[1]. הסדר הדורות מזהה אותו עם רבי משה כהן אשכנזי, תלמידם של רבינו תם ור"י, שהובא בשו"ת מהרש"ל[2], אולם זיהוי זה מעורר קושי, משום שבמובאות שבספר המלא שלפנינו בשם רבינו תם ור"י לא משמע שהם היו רבותיו[3].

הגהות הרמ"ך

תוכן החיבור

החיבור הוא אחד מנושאי כליו של הרמב"ם, יש אומרים שהרמב"ם עצמו השיב על השגותיו, אך אין בידינו תשובות אלה[4]. לדעת החיד"א רק מיעוט מההשגות נשלחו לרמב"ם בשם "חכמי לוניל" ועליהן השיב, אך חלק הארי של ההשגות נכתב לאחר מותו של הרמב"ם. לפני הכסף משנה היו רק ההשגות האחרונות ללא תשובתו של הרמב"ם[5].

לעיתים הספר מכונה "השגות הרמ"ך", אך לרוב מכונה "הגהות", זאת בניגוד להשגות הראב"ד. הסיבה לכך נעוצה בלשונו המתונה של רמ"ך, שמסיים את דבריו לעיתים קרובות ב"צריך עיון", זאת לעומת תקיפותו של הראב"ד אל מול הרמב"ם[6]. עם זאת, השגותיו נחשבות בפוסקים ובנושאי כלי הרמב"ם לפסקי הלכה החולקים על דעתו[7].

דרכו של הרמ"ך לכתוב בקצרה תוך הפניה למקורותיו בתלמוד וברב אלפס. בהגהותיו הוא לרוב תמה על דברי הרמב"ם, אך לעיתים מוכיח כדבריו או מפרשם[8]. הוא מרבה להביא את פירוש רבותיו, ולעיתים מכריע כרמב"ם ולא כרבותיו[9]. בספר אף ניתן למצוא מעט חידושים עצמאיים[10]. בספר נזכרים רבות הגאונים, הרי"ף, רש"י והראב"ד, ובמידה פחותה יותר רבי זרחיה הלוי, רבינו תם וחכמים נוספים[11].

במובאות שבראשונים וכן בכתב היד שלפנינו ישנם הגהות רק משישה מתוך 14 חלקי היד החזקה[12], וניתן להניח כי הרמ"ך כתב הגהות רק על חלקים אלו[13]. עם זאת, מצינו עדות יחידה לקיומן של הגהות על ספר קנין[14].

תפוצת הספר

ההגהות צוטטו מעט בדברי הראשונים, כמו המאורות, הרשב"א, הר"ן ורבינו פרץ. רבי יוסף קארו ב"כסף משנה" מצטט כמעט את כל ההגהות על ספר המדע וכן על הלכות שבת עד פרק י"ז, כשבשאר הספר מתמעטות המובאות.

בשנת תשכ"ט הוציא שמואל אטלס מהדורה מוערת של השגות הרמ"ך המלאות על פי כתב יד, ובשנת ה'תש"ל הדפיס הרב דוד שמידל מהדורה נוספת של כתב היד. בשנת תשל"ה נדפסו ברמב"ם הוצאת שבתי פרנקל מכמה כתבי יד הגהות נוספות. בהגהות מיימוניות דפוס קושטנינא, הובאו בשם הרמ"ך הגהות נוספות אלא שנראה שנכתבו על ידי מחבר אחר שכן הוא מצטט בדבריו את הסמ"ג, וככל הנראה היה תלמידו של מהר"ם מרוטנבורג[15].

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. ^ מאמר דורות האחרונים, תיארוך דומה מופיע אצל הסדר הדורות והצמח דוד.
  2. ^ סימן כ"ט
  3. ^ יעקב כהן, "עם הספר", בתוך: הגהות הרמ"ך, עמ' ר"ב.
  4. ^ סדר הדורות
  5. ^ שם הגדולים, מערכת מ' את קל"ז.
  6. ^ יעקב כהן, "עם הספר", בתוך: הגהות הרמ"ך, עמ' ר"ד.
  7. ^ ראו למשל, רבי חיים בנבנישתי, כנסת הגדולה, כללי הפוסקים סימן ל"ח.
  8. ^ לדוגמה סוף הלכות תלמוד תורה
  9. ^ ראו לדוגמה, הלכות שבת כט י, חמץ ומצה ב טז
  10. ^ ראו לדוגמה, הלכות חמץ ומצה ד ה
  11. ^ ראו בביבליוגרפיה שבסוף הגהות הרמ"ך שבהוצאת יעקב כהן והרב דוד שמידל, ירושלים תש"ל.
  12. ^ המדע, אהבה, זמנים, נשים, קדושה, הפלאה ושופטים.
  13. ^ יעקב כהן, "עם הספר", בתוך: הגהות הרמ"ך, עמ' ר"ו.
  14. ^ רבי אברהם אבן טוואה, חוט המשולש (הודפס כחלק ד' של שו"ת התשב"ץ), סימן י"ד.
  15. ^ מהקדמת המו"ל של ההגהות מיימוניות בהוצאת שבתי פרנקל.