רבי נתן אדלר (בריטניה)
 | |
| לידה |
13 בינואר 1803 כ"א בטבת תקס"ג |
|---|---|
| פטירה |
21 בינואר 1890 (בגיל 87) ח' בשבט תר"ן |
| מקום פעילות | האימפריה הרומית ה"קדושה" (מאוחר יותר הקונפדרציה הגרמנית), הממלכה המאוחדת |
| תחומי עיסוק | פירושים לתרגומי המקרא ותרגום ספרי קודש לשפות זרות |
| חיבוריו | נתינה לגר, אהבת יונתן, היהודים בחינה ועוד |
| השתייכות | אורתודוקסיה מודרנית |
| תפקידים נוספים | |
| רב האימפריה הבריטית | |
רבי נתן (מרקוס) בן מרדכי הכהן אדלר (כ"א בטבת תקס"ג, 15 בינואר 1803, הנובר – כט' בטבת תר"ן, 21 בינואר 1890, ברייטון) היה רבהּ הראשי של האימפריה הבריטית (Chief Rabbi of the United Hebrew Congregations of the British Empire), קיים קשרים עם הממשלה הבריטית ועם הכנסייה והשפיע על חוקי המדינה הנוגעים לחינוך וללימודי דת בבתי-ספר הכלליים, הועיל להרחיב את זכויות היהודים ברחבי האימפריה הבריטית. הוא היה ממייסדי זרם האורותודוקסיה המודרנית ביהדות.
ביוגרפיה
אדלר נולד בהנובר בשנת 1803, ונקרא על שם הרב נתן בן שמעון הכהן אדלר. אביו, רבי מרדכי, היה רבה הראשי של הנובר, אצלו למד בנערותו. לאחר מכן למד בישיבת וירצבורג שעמדה תחת הנהגת רב המדינה של וירצבורג וצפון בוואריה, הרב אברהם בינג, תלמידו של הרב נתן אדלר מפרנקפורט. יחד עמו למדו שם ידידו הקרוב הרב אליעזר ברגמן, הרב יעקב עטלינגר בעל "ערוך לנר", ורבי יצחק דב הלוי במברגר שכיהן אחריו כאב"ד וירצבורג. בשנת 1822 הוסמך כרב ומונה לרב העיר וירצבורג. ב-1829 עבר לאולדנבורג שם קיבל תואר ד"ר לפילוסופיה. לאחר מכן חזר לעיר הולדתו הנובר, שבה שימש רב המדינה. הוא היה הרב הראשון בגרמניה שהחזיק בדוקטורט, ואחד מחלוצי הרבנות המודרנית: הוא לא מילא כמעט דבר מתפקידי המרא דאתרא הישנים, אלא היה אחראי על החינוך והמוסר בקהילה.[1] בשנת 1845 עבר ללונדון כרב הראשי לבריטניה (אנגליה וממלכת הנובר היו אז מאוחדות) וכיהן כרב בית הכנסת הגדול בלונדון. בערוב ימיו חלה ופרש מפעילות ציבורית, ועבר לשבת בעיר החוף ברייטון. בנו, ר' צבי (הרמן מרקוס), מילא את מקומו עד פטירתו.
ר' נתן מרקוס אדלר נפטר בשנת 1890, ונקבר בבית הקברות היהודי בווילסדן (Willesden), אנגליה.
על שמו רחוב נתן בשכונת ימין משה בירושלים ורחוב אדלר בלונדון E1.
נישא להנרייטה ווֹרמס, שנפטרה בשנת תרי"ז. בשנת תרכ"א הכיר בברלין את צֶלֶסטינֶה ליפלדט (Lehfeldt), אחותה הצעירה של הנרייטה אשת הרב מיכאל זאקס, וכעבור מספר חודשים נישא לה.
מצאצאיו: צבי הרמן אדלר – רב ראשי לאימפריה הבריטית, וילפריד ישראל, צבי השביט, אנתוני היילבוט.
פעלו
הצטיין כחוקר וכמטיף. דאג להפצת התורה באנגליה, וב-1855 הקים את בית המדרש לרבנים ועמד בראשו. עזר להרחיב את זכויות היהודים ברחבי האימפריה הבריטית. ניהל מלחמת חורמה בתנועה הרפורמית באנגליה, במטרה להצר את צעדיה לצמצם את ממדיה ופעילותה.
פעילותו למען ארץ ישראל
שמו נתפרסם בכל התפוצות כאישיות חזקה ורבת השפעה, והפך לכתובת של הצלה ועזרה. יחד עם ועד שליחי הקהילות וחברת אגודת אחים פעל לטובת יהודי רומניה ותבע את סידור עלייתם לארץ ישראל. קשר מיוחד היה לו עם משה מונטיפיורי, שנמשך שנים רבות, והיה קודש להושטת עזרה ליהודים בגולה ובארץ ישראל. בשנת ה'תרי"ז ביקש הרב לבקר בארץ הקודש, ומונטיפיורי הזמינו להתלוות אליו במסעו הקרוב. התוכנית לא יצאה לפועל, והרב לא זכה להגיע לארץ.
באותן השנים עמד בקשר מכתבים עם הרב צבי הירש קלישר בדבר יישוב ארץ ישראל, וכן על בעיות הלכתיות שונות בעניין זה, והביע בפניו את הסכמתו לרעיון ותמיכתו בעקרונותיו. בהשפעתו של הרב קלישר הצטרף אל "החברה ליישוב ארץ ישראל" שייסד ד"ר חיים לוריא, ושהרב קלישר היה מראשיה. כשנוסדה בלונדון "הקרן למזכרת משה מונטיפיורי" במטרה ליישב את יהודי ארץ ישראל על הקרקע נעשה הרב אדלר מראשי הוועד שלה.
חיבתו לארץ ישראל לא פסקה גם בערוב ימיו. בהיותו זקן וחולה כתב אל הרב שמואל מוהליבר, כי חיבת ירושלים הבוערת בלבבו ממריצה אותו לפעולה למען ארץ ישראל, וכי נפש בניו כנפשו ו"כל שיחתם וכל חפצם להציל אחינו האומללים, ולעזרם בדברים אשר יסודתם בהררי קודש"[2].
יצירתו
- נתינה לגר – פירושים על תרגום אונקלוס.
- תרגום ספר "הכוזרי" לריה"ל לאנגלית וגרמנית.
- אהבת יונתן – פירוש על תרגום יונתן למקרא.
- פירוש קצר על הפירוש המיוחד לרב האי גאון על סדר טהרות[3]
- ספרי דרשות, חידושים, שו"ת וסידורי תפילות עם תרגומים וביאורים.
- היהודים בחינה, וילנה: דפוס פירוזניקוב, 1901.
לקריאה נוספת
- גאולה בת יהודה, ראשונים לציון הנה הינם, מוסד הרב קוק ירושלים תשס"ט, עמ' מ'-מב
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- "אדלר, נתן בן מרדכי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 136, באתר HebrewBooks
- "נתן מרקוס אדלר", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- Rabbi Dr Raymond Apple, Biography of Rabbi Nathan Marcus Adler
- The Adler family, Address delivered at the Jewish Institute...on June 6th, 1909, on the occasion of the Jubilee of the Chief Rabbi, by Mr. Marcus N. Adler, באתר ארכיון האינטרנט
- רבי נתן אדלר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אֵם בישראל, הצפירה, 19 בפברואר 1891 (עם פטירתה של אלמנתו)
הרב נתן אדלר ומיסודה של הרבנות הראשית של יהדות אנגליה - ד"ר חיים שפרבר, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
| הרבנים הראשיים לאנגליה | ||
|---|---|---|
| ממונים מטעם הממשל על יהודי אנגליה | רבי יעקב מלונדון • יוסף מלונדון • אהרן מיורק • אליהו בן משה מלונדון (אנ') • רבי חיים בן משה • רבי חיים דילקריס | |
| הרבנים האשכנזיים | (לא רשמיים): רבי אורי פייבוש המבורגר (אהרן הרט) • רבי צבי הירש לוין • רבי דוד שיף • רבי ישראל משולם זלמן אשכנזי
(רשמיים): רבי שלמה הירשל • רבי נתן מרקוס אדלר • רבי נפתלי הרמן אדלר • רבי יוסף צבי הרץ • רבי ישראל ברודי • הרב עמנואל יעקובוביץ • רבי יונתן זקס • הרב אפרים מירוויס | |
| רבני הקהילה הספרדית-פורטוגלית | רבי יעקב ששפורטש • רבי יהושע דה סילבה • רבי יעקב אבנדנה • רבי שלמה אאיליון • רבי דוד ניטו • רבי יצחק ניטו • רבי משה גומז דה מסקיטה • רבי רפאל מילדולה • רבי רפאל ד'אזבדו • רבי בנימין ארטום • הרב משה גסטר • רבי שלמה גאון • רבי אברהם לוי • הרב יוסף דוויק הכהן (בפועל) | |
