רבי דב צבי קרלנשטיין
 | |
| הרב דב צבי קרלנשטיין בהכנסת ספר תורה, 2005 | |
| לידה | 30 ביוני 1934 |
|---|---|
| פטירה | 11 בנובמבר 2015 (בגיל 81) |
| מקום פעילות | ישראל |
| חיבוריו | מעגלי צדק |
| השתייכות | חרדים ליטאים |
| רבותיו | הרב אברהם ישעיהו קרליץ הרב יוסף שלמה כהנמן הרב אלעזר מנחם מן שך והרב שמואל רוזובסקי |
| תפקידים נוספים | |
| ראש ישיבת גרודנה באשדוד | |
רבי דב צבי קרלנשטיין (י"ז בתמוז ה'תרצ"ד, 30 ביוני 1934 - כ"ט בחשוון ה'תשע"ו, 11 בנובמבר 2015) היה ראש ישיבת גרודנה באשדוד.
ביוגרפיה
נולד בירושלים בשכונת שערי חסד לרבי ירוחם פישל קרלנשטיין ולעשירה דבורה רייכל לבית פרוש. אבי סבו רבי דב צבי קרלנשטיין, שאת שמו הוא נושא, עלה מפולין לירושלים בתחילת המאה ה-20 ושימש בה אב בית דין. סבו, רבי מנחם מנדל פרוש היה מחסידיו של רבי אברהם יצחק הכהן קוק, שהיה הסנדק בברית המילה שלו.
בצעירותו עברה המשפחה להתגורר בבני ברק. אביו ניהל במשך עשרות שנים את תלמוד תורה "רבי עקיבא" בשכונת זכרון מאיר במרכז בני ברק[1]. בגיל צעיר נכנס ללמוד בישיבת פוניבז' והיה תלמידם של רבי יוסף שלמה כהנמן וראשי הישיבה, רבי אלעזר מנחם מן שך ורבי שמואל רוזובסקי, במקביל התקרב לחזון איש ולמד עמו. זכה בפרס משרד הדתות לבני ישיבות מצטיינים לשנת תשי"ג[2].
בסביבות שנת ה'תש"י נשא את פסיה ורנר, בתו של רבי שמואל ברוך ורנר, שכיהן כאב בית דין בתל אביב, חתנו של רבי יעקב משה חרל"פ. בשנת תשכ"ו (1966) מינהו הרב כהנמן לעמוד בראשות ישיבת גרודנה שאותה הקים באשדוד לצד הרב צבי דרבקין.
בתקופת הנהגתו של הרב שך שמר הרב קרלנשטיין באדיקות על קו ההשקפה שהתווה. לאחר מכן החל להתקרב לרב אלישיב, ולאחריו תמך בהרב שמואל אוירבך.
בשנת ה'תשנ"ט, בעקבות חילוקי דעות בינו ובין רבי פנחס שרייבר, רב הקהילה הליטאית באשדוד, נחלק הציבור הליטאי בעיר לשתי קהילות נפרדות. סביב הרב קרלנשטיין התאגדה קהילת אברכים מתלמידיו המונה מאות משפחות. מוסדות הקהילה מונים את בתי הכנסת "אבי עזרי - המרכזי" "משמר הלוי" (שנסגר בשנת תשע"ה) ו"משכן חנוך" ברובע ג', "זיכרון יוסף" ו"בית שלמה" ברובע ז' באשדוד. תלמוד תורה "מאיר עיני ישראל", ישיבה קטנה "קדוש יעקב" (על שם בנו של הרב מפוניבז' שנספה בשואה), כוללי אברכים, בית ספר יסודי לבנות "חורב", וסמינר בית יעקב.
בא' בתמוז ה'תשע"ה, לאחר שנחלש, מינה רבי שמואל אוירבך את רבי צבי שינקר להחליפו כרבה של קהילת 'גרודנא' באשדוד[3].
נפטר בכ"ט בחשוון ה'תשע"ו לאחר מחלה ממושכת. בהלוויה שהתקיימה באשדוד ובירושלים השתתפו אלפים[4]. לפי בקשתו לא נאמרו הספדים. הנאספים אמרו פרקי תהלים, והרב שמואל אוירבך הזכיר את צוואתו, שבה ביקש שחתנו הרב משה שמידע (שמונה כבר בשנת תשע"ד (2013) לכהן לצידו כראש ישיבה) ימשיך לכהן כראש הישיבה אחר פטירתו. נקבר בחלקת פרושים בהר המנוחות בירושלים. לבקשתו, לא נכתבו תארים על מצבתו, למעט הנוסח: "היה שותף בהקמת עולה של תורה בעיר אשדוד".
לאחר פטירתו חל פיצול בין תלמידיו. כשרובם המוחלט קיבלו, על פי צוואתו, את הנהגת חתנו הרב שמידע, ואחרים העדיפו לקבל את הנהגת תלמידו הרב נחום רוזנבלט, שמשמש כראש ישיבת מאירת שמועה ברובע א' באשדוד (מאז שנתמנה בשנת תשע"ד (2013) הרב אהוד אייזנטל ששימש עד אז כראש הישיבה לר"מ בישיבת גרודנא.
משפחתו
במשך שנים שימשה אשתו מנהלת בית הספר בית יעקב "חורב" באשדוד. בט"ו בשבט תשנ"ו נהרגה בתאונת דרכים. בנו הרב חנוך העניך היה ר"מ בישיבת היכל התורה בירושלים וחיבר את הספר "חק המלך" על הרמב"ם וספרים נוספים. נפטר ממחלה בכ"ב אלול ה'תשנ"ט, בגיל 42.[5]
לרב קרלנשטיין ארבע בנות. בתו הגדולה גיטל, מנהלת בית הספר בית יעקב באשקלון, נשואה לרב משה שמידע, ראש ישיבת גרודנא. בתו דינה, מנהלת בית הספר בית יעקב באלעד, נשואה לרב ברוך מרדכי אטינגר, ראש ישיבת כנסת יחזקאל באלעד. בתו מרים, מנהלת תיכון וסמינר אהל רחל בבני ברק, נשואה לרב אהוד אייזנטל, ר"מ בישיבת גרודנא.
אחיו הרב גרשון קרלנשטיין ניהל במשך שנים רבות את ישיבת תפארת ציון בבני ברק, והיה עובד "איגוד הישיבות". אחיו הרב שלמה קרלנשטיין מכהן כמנהל תלמוד תורה "יפיק תבונה - זיכרון מאיר" בבני ברק, וכן משמש יושב ראש הסתדרות המורים של אגודת ישראל.
ספריו
בשנת תשכ"ב, בהיותו בן 28, הוציא הרב קרלנשטיין את ספרו הראשון "מעגלי צדק" על מסכת מגילה ומסכת חלה, וזכה להסכמותיהם של הרב מפוניבז' הרב יוסף שלמה כהנמן, הרב מטשעבין, הרב יעקב ישראל קנייבסקי, הרב שמואל רוזובסקי, וחותנו הרב שמואל ברוך ורנר. בהסכמתו כתב הרב כהנמן: "ואני רואה בע"ה גדולות ונצורות בעתידו להגדיל תורה ולהאדירה". מאז הוציא לאור ספרים נוספים בסדרה, על מסכתות נוספות ועניינים שונים בהלכה, באגדה ובמוסר.
רשימת ספריו
- מעגלי צדק - סדרת ספרים: על מסכת מגילה ומסכת חלה[6](ה'תשכ"ב), ענייני שולחן ערוך אורח חיים (ה'תשכ"ה), סדר פסח (ה'תשל"ב), מסכת יבמות - פרק ראשון (ה'תשל"ח), מסכת בבא מציעא (ה'תשס"ה), קונטרס בענייני חנוכה, חודש אדר ופורים, קונטרס בענייני הימים הנוראים, מעגלי צדק, פסח (ה'תשע"א), מעגלי צדק, פורים (ה'תשע"ב)
- בקול שופר - קונטרס בענייני תקיעת שופר (ה'תשל"ח)
- ילקוט שיעורים - על מסכת גיטין (שיעורים בישיבה, נכתבו על ידי אחד השומעים), (ה'תשנ"א)
- שיח צדק - 6 כרכים: שיעורי דעת ותוכחות מוסר (ה'תשס"א-ז'), שיעורים על מסכת כתובות ומסכת נדרים (ה'תשס"ט), מסכת גיטין ומסכת קידושין (ה'תשע"א)
- שיח שמועה - שיעורים כללים ויומיים בישיבה, נכתבו על ידי תלמיד, על מסכת נדרים (ה'תש"ע), כתובות (ה'תשע"ו), כתובות חלק ב' (תשע"ח), מסכת מכות (ה'תשע"א), פסחים (ה'תשע"ג)
קישורים חיצוניים
- הגרד"צ קרלינשטיין שליט"א קיבל את ספרו החדש "שיח שמועה", אתר Tog (לא פעיל)
- הראש ישיבה כיוון: לשם מצת מצווה, באתר בחדרי חרדים
- למשפחותם לבית אבותם, אילן יוחסין של משפחת פרוש
- אַהֲבַת תּורָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם • תולדות חייו של ראש ישיבת גרודנא זצ"ל, באתר jdn
- הגרד"צ קרלנשטיין, גיליון עם פטירתו, הפלס
- דבריו בכנס 'דגל התורה' באולמי וגשל ה'תשנ"ג
- כָּל יְמֵי חַיַּי • מראות מפעלות מרן הגרד"צ קרלנשטיין בבית ה', באתר jdn
- ישראל כהן, צפו: הרב דב צבי קרלנשטיין מבקש בבכי סליחה מתלמידיו, באתר כיכר השבת, 11 בנובמבר 2015
הערות שוליים
- ↑ כיום נקרא הת"ת "יפיק תבונה", על שמו: "יפיק" - ראשי תיבות ירוחם פישל קרלנשטיין.
- ↑ טקס חלוקת פרסים לבני ישיבות נערך אתמול ע"י משרד הדתות, שערים, 16 בפברואר 1953.
- ↑ מרן הגר"ש אוירבאך הכתיר את הגר"צ שינקר במקומו של הגרד"צ קרלנשטיין באתר רדיו קול חי.
- ↑ שלמה זינגר, אלפים בהלוויית הגרד"צ קרלנשטיין זצ"ל, כ"ט מרחשוון תשע"ו, באתר JDN
- ↑ משה ויסברג, האזינו: הרב קרלנשטיין זועק על קבר בנו, באתר בחדרי חרדים, ל' חשון ה'תשע"ו 12/11/2015
- ↑ באתר היברובוקס
