רבי שמשון מאוסטרופולי
הרב שמשון בן פסח מאוסטרופולי, רב ומקובל, נולד בקוריץ (Korets) בווהלין, אז בפולין כיום באוקראינה, בשנת ה'ש"ס (1600) בערך, ונרצח ב- ג' באב בעת פרעות גזרות ת"ח 1648 בעיר פולונה (Polonnoye).
אימו הייתה בתו של רבי שמשון בן בצלאל ליווא - אחי המהר"ל מפראג. לכן אף ייחוסו המשפחתי, בדומה למהר"ל, מגיע על פי המקובל עד דוד המלך.
משנתו
הגותו של רבי שמשון היא בעיקרה פרשנות לחיבורים ולמאמרים קדומים, שחלקם אכן נמצא בכתובים עתיקים יותר, וחלקם מופיע לראשונה בכתביו של רבי שמשון.
רוב פירושיו עוסקים בגימטריאות מבריקות, שעל ידן הוא מוצא הקבלה בין נושאים שונים, ולרוב טמונה בהן תאולוגיה פרשנית. בין העקרונות הדומיננטים בפרשנות זו נמצא העקרון לפיו לכל כח מכוחות הטומאה יש כח מקביל בקדושה (בעל ערך גימטרי זהה), שנועד כדי לבטל אותו.
הרמח"ל בדרך עץ חיים מספר על ר' שמשון מאוסטרופולי שהשביע את הסטרא אחרא על הגזירות בת"ח ות"ט, ונענה שאם יבטלו שבת מילה ותורה יבוטלו הגזירות, וענה ר' שמשון שאות אחת מהתורה לא תבוטל. בסיפור זה הוכנסו מוטיבים מחייו של רבי עקיבא: גזירות ההריגה על קידוש השם, ואיסור קיום מצוות שבת, מילה ותורה.
קבלה
רבי שמשון הוא אחד מגדולי המחדשים בתורת הקבלה, שלא עסקו רק בפרשנות לדברי קודמיהם אלא גם חידשו חידושים רבים שאין להם מקור בספריהם של מקובלים קדומים יותר. חידושים אלו, לדבריו ולדברי תלמידיו, הם תוצאה של גילויי מגיד: מלאך ממרום שגילה לו סודות התורה. כך מתדמה רבי שמשון לרבי יצחק סגי נהור ורבי יצחק לוריא שחידשו אף הם חידושים רבים בקבלה, על פי גילוי אליהו הנביא.
רוב חידושיו בקבלה כרוכים בגימטריאות. לדוגמה, מספר האותיות בשמותיהם של כל האבות (אברהם יצחק יעקב) מצד אחד ושל כל האמהות (שרה רבקה רחל לאה) מצד שני הוא 13 (י"ג) שהוא מספרן של י"ג מידות של רחמים.
גם הגימטריה של "אחד" היא 13, ולדבריו זה נובע מכך שהאבות והאמהות היו אלו שהפיצו בעולם את יחודו של ה', ואם מחברים את מספר האותיות של האבות והאמהות, יהיה המספר 26, שהוא הגימטריה של השם המפורש. בספריו מופיע פעמים רבות הביטוי "והוא רחום יכפר עוון" בהטיות שונות, כאשר נראה שמחד רצה לגלות את סודות הקבלה, ומאידך חשש מפני סכנות, רוחניות כפיזיות, העלולות לבוא כתוצאה מגילוי הסודות.
האגרת
רבי שמשון חיבר אגרת הנחשבת כבעלת סגולה בייחוד בערב פסח ולפי המסורת מי שקורא אותה מובטחת לו שמירה מפורעניות לכל השנה. איגרת זו נדפסה ברבות ממהדורות המחזורים וההגדות של פסח. איגרת זו היא פירוש למאמר סתום מדברי האר"י (שאין לו מקורות אחרים), העוסק בשמות המלאכים המופקדים על הכאת המצריים בעשר מכות מצרים, והם האחראים גם על גאולת ישראל בעתיד.
מותו על קידוש השם
כשלוש וחצי שנים לפני גזירות ת"ח ות"ט, טען רבי שמשון לגלוי מהמגיד שהתגלה לו, שהודיע לו על הגזירות הממשמשות לבוא, והכינו לכך. רבי שמשון עורר בעקבות כך את הסובבים אותו לשוב בתשובה, אך תשובתם לא הועילה לבטל את גזר הדין. ובחודש אב ה'ת"ח, בהתקרב הפורעים, אסף רבי שמשון את בני עירו לבית הכנסת ועסק עמם בתפילה, עד שנהרגו על ידי הפורעים. באגדות מאוחרות יותר מסופר אודות הפלא שהתרחש עמו, כאשר לא הרגיש כלל בעת שהרגו אותו.
וכך כתב עליו תלמידו, רבי נתן הנובר:
והיה בתוכם (-בקרב קהילת פולנאה) איש אחד חכם ונבון ומקובל האלקי ושמו מוהר"ר שמשון מק"ק אוסטרופולי. ובא מלאך המגיד אליו בכל יום ולמד עמו סתרי תורה. ועשה המקובל הנ"ל פי'(רוש) על הזוהר על פי קבלת מהאר"י ז"ל ולא זכינו שיבא להדפוס. ואמר לו המגיד לפי הגזיר' שיעשו תשובה גדולה שלא יבא כך הגזירה רעה. ודרש כמה פעמים בב"ה (-בבית הכנסת) והזהיר לעם שיעשו תשובה על הצרה שלא תבא, וכן עשו תשובה גדולה בכל הקהילות ולא הועילה כי כבר נחתם הגזירה רעה. וכאשר באו האויבים וצרים על העיר נכנס המקובל הנ"ל לבית הכנסת ושלש מאות בעלי בתים עמו, כולם חכמים גדולים וכולם מלובשים בתכריכין ובטליתו' על ראשיהם ועסקו בתפילה גדולה עד שבאו האויבים לעיר ונהרגו שם כולם בבית הכנסת על אדמת קדש הי"ד (-ה' יקום דמם).
— יון מצולה
הריגתו על קידוש השם מימשה את רצונו העז למות בצורה זו, רצון הבא לידי ביטוי בכתביו. גם שם ובעיקר באגדות מאוחרות יותר, מיוחסת הריגה זו לנאמר במסורת על כך שמשיח בן יוסף עתיד להיהרג על קידוש השם.
| תקופת חייו של רבי שמשון מאוסטרופולי על ציר הזמן |
|---|
 |
מצאצאיו
- רבי יעקב יוסף מפולנאה ורבי משולם פייבוש הלר, שניהם מראשוני תנועת החסידות ומחשובי סופריה.
אחד מניניו היה:
- רבי פסח לנגזם, נולד ב-1748, נפטר ב-2 בנובמבר 1820, היה אביהם של:
- רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (1785-1841);
- אברהם אבא מילר (1765-1848);
- דוד לנגזם;
- אפרים שמואל לנגזם;
- ניסל לנגזם שנישאה לאקשטיין;
- חיים לייב לנגזם;
על צאצאיו נמנים גם רבי ליבר הגדול מברדיטשוב ורבי דוד צימרינג וצאצאיו למשפחות ליברזון והיילפרין (אלפרין) מאוסטרוה. בין צאצאיו נמנה גם גרש בודקר, פיזיקאי סובייטי שהתעסק בתחום הפיזיקה הגרעינית.
מספריו
רבי שמשון מציין בספריו ספרים רבים שכתב ומפנה אליהם, ובין רושמי הביבליוגרפיות שלו יש המונים את כל הספרים הללו כספרים שאכן נכתבו על ידו.
החיבורים שודאי נכתבו על ידי רבי שמשון, הם:
- דן ידין - פירוש על ספר "קרנים"[1]. נדפס לראשונה בזולקוה 1709, ומאז במהדורות רבות.
- ליקוטי שושנים.
- מאמר זאת חוקת הפסח, פירוש על מ"ב המסעות שנסעו ישראל במדבר כסגולה נגד מחלות. בתוך ספרים שונים וגם כספר נפרד בשם תקון לחולי הקולירה וגם למגפה ב"מ, אזמיר 1867, ובשם סדר המסעות, בגדאד אחרי 1868.
מדברי תורתו שהובאו בשמו בספרים שונים, חוברו הספרים:
- ספר ליקוטים, זולקוה 1763.
- משה בר' אברהם הכהן [מלקט], קהלת משה, לבוב תקנ"ג.
- נפלאות חדשות – על ידי נח ליפשיץ, ירושלים תש"ז.
- ניצוצי שמשון – על ידי א' בומבך, בני ברק תשמ"א.
כמו כן נדפסו מאמרים קצרים מדברי תורתו בתוך ספרים שונים: בתוך "מאמר העיתים" של רבי מנחם עזריה מפאנו, דירנפורט 1693 (נדפס אחר כך בתוך "ליקוטי שושנים"); "ביאור לקטע ממדרש הנעלם, מאת ר' שמשון מאוסטרופליא" נדפס בתוך "מגל האומר", הומבורג 1747; בתוך "שערי הקדושה" של רבי חיים ויטאל מהדורת זולקוה 1763; ובתוך "ברכת יוסף", פירוש על ספר יצירה, שלוניקי 1831. ספר "ניצוצי שמשון" אמרות טהורות מר' שמשון מאוסטרופוליא עם הוספות רבות כולל תולדות נדפס מחדש על ידי הרב אברהם יעקב בומבך בירושלים ת"ו בשנת תשע"ג ספר "קרנים" עם פירוש דן ידין מר' שמשון מאסטרופוליא הודפס מחדש בשנת תשס"ו בירושלים על ידי הרב אברהם יעקב בומבך
בין ספריו שלא הגיעו אלינו, יש לציין את הספר "מחנה דן", שאגדה חסידית מספרת שהבעל שם טוב אמר לתלמידו המגיד ממזריטש שלולא אבד הייתה מתקרבת הגאולה.
לקריאה נוספת
- נחום ברילל, אוצר הספרות, שנה ד, תרנ"ב, עמ' 472-468.
- א. יערי, שלוחי ארץ-ישראל, ירושלים תשי"א, עמ' 449-448. (על האגרת).
- שלמה זלמן שרגאי, רבי שמשון מאסטרופולי על התכלת, סיני סט (תשל"א) עמ' 301-302.
- א' בומבך, ר' שמשון מאוסטרופוליה, בני-ברק תשמ"א.
- יצחק אלפסי, מאורות מעולם הקבלה והחסידות, ת"א תשנ"ד.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיזמים
פרמטרים ריקים [ רוחב ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- סגולת רבי שמשון מאוסטרופולי גרסה ווקלית
- דוד הלחמי, רבי שמשון מאוסטרופולי, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- רבי שמשון מאוסטרפולי באנצקלופדיה יהודית "דעת"
- יהודה ליבס, חלום ומציאות: לדמותו של הקדוש המקובל ר' שמשון מאוסטרופוליה
- אגרת להצלחה ולישועה
- שמשון מאוסטרופולי, וידוי הגדול, ירושלים, תרנ"א, באתר היברובוקס
- שמשון מאוסטרופולי, פירוש דן ידין על ספר קרניים, לבוב, תר"י, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ מיוחס לסופר בשם אהרן מקרדינא שמוזכר אך ורק על ידי שמשון בספרו זה