יחסי בחריין–ישראל
| יחסי בחריין–ישראל | |
|---|---|
|
|
| |
| בחריין | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 760 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 1,649,575 | 10,137,533 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 47,737 | 540,380 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 28,939 | 53,305 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
בחריין ומדינת ישראל מקיימות יחסים דיפלומטיים רשמיים. ב-11 בספטמבר 2020 דווח כי המדינות סיכמו על חתימה עתידית על הסכם כינון יחסים דיפלומטים מלאים.
ב-15 בספטמבר 2020, חתם שר החוץ של בחריין עבד א-לטיף א-זיאני על "הצהרת שלום" עם ישראל, כחלק מהסכמי אברהם לנורמליזציה בין שתי המדינות.
היסטוריה
מאז קיבלה עצמאות מידי הבריטים בשנת 1971 לא הכירה בחריין בישראל. כחברה בליגה הערבית השתתפה בחרם הערבי ואסרה על ישראלים להיכנס לתחומה, אך בשנות ה-90 נרשמה התחממות קלה ביחסים. בחריין שלחה נציגים לועידת מדריד ואירחה ישיבות של קבוצות העבודה הרב צדדיות שהוקמו בעקבות הועידה.[1] בעקבות חתימת הסכמי אוסלו,[2] ביקרה לראשונה בספטמבר 1994, משלחת ישראלית רשמית בבחריין. חודש לאחר נערך הביקור הרשמי הראשון של שר בממשלת ישראל, כאשר הגיע לבחריין יוסי שריד שהיה שר לאיכות הסביבה כדי להשתתף בשיחות אזוריות בנושאים סביבתיים בבירה מנאמה. במסגרת ביקור זה נפגש עם שר החוץ של בחריין ובכך סימן את הקשר הישיר הראשון בין שרים משתי הממשלות. בניגוד לעומאן וקטר ששלחו נציגים להלוויתו של יצחק רבין בחריין נמנעה מלשלוח נציג ואף הכחישה קיום קשרים כלשהם בין שר המסחר שלה ומקבילו הישראלי חודש לפני כן בוועידה שנערכה בירדן.
בעשור הראשון של המאה ה-21 הפכו המגעים בין המדינות לגלויים. בשנת 2005, בעקבות יישום תכנית ההתנתקות[1] ועם חתימת הסכמי סחר מול ארצות הברית ביטלה בחריין את החרם הישיר על סחורות מישראל,[3] ובשלב מסוים אף נדונה האפשרות לקיים יחסים דיפלומטיים מלאים.[4] לאורך השנים היו דיווחים לא רשמיים על ביקורים שונים של גורמים ישראלים בממלכה, ושרת החוץ ב-2007, ציפי לבני, אף נפגשה עם עמיתה הבחרייני בעצרת הכללית של האו"ם - מה שהוביל לסערה בפרלמנט בבחריין.[5]
בשנת 2011 פרסם אתר ההדלפות ויקיליקס מסמכים המוכיחים כי בחריין קיימה שיתוף פעולה ביטחוני חשאי הדוק עם ישראל.[6] אולם בחריין הכחישה את הפרסומים הללו.
בשנת 2013 הייתה בחריין למדינה הערבית הראשונה שהכריזה על חזבאללה כארגון טרור ובשנת 2014 הייתה בחריין המדינה היחידה במפרץ הפרסי שגינתה את הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה.[7]
בשנת 2016 שלחה בחריין משלחת מצומצמת להלוויית שמעון פרס בישראל.
בספטמבר 2017, אמר מלך בחריין חמד בן עיסא אאל ח'ליפה, כי הוא מגנה את החרם הערבי על ישראל וכי נתיניו רשאים לבקר בה, למרות זאת, בעלי דרכון ישראלי אינם רשאים לבקר בבחריין.
במאי 2018, בעקבות העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים, אמר שר החוץ של בחריין, השייח' ח'אלד בן אחמד אאל ח'ליפה כי אינו רואה שום בעיה בהעברת השגרירות למערב ירושלים היות שהיא אינה לא נמצאת בשטח הבירה של המדינה הפלסטינית העתידית.[8] באותו החודש פרסם שר החוץ של בחריין, ח'אלד בן אחמד אאל ח'ליפה, בחשבון הטוויטר שלו: "זוהי זכותה של כל מדינה באזור, כולל ישראל, להגן על עצמה ולהרוס את מקורות הסכנה". הודעה זו פורסמה לאחר תקיפת צה"ל מספר מטרות אירניות בסוריה, שבאה בתגובה לירי של 20 רקטות שנורו לרמת הגולן על ידי כוח קודס האירני משטח סוריה.[דרוש מקור] חודש לאחר מכן טען בכיר בחרייני, בריאיון לערוץ החדשות הבינלאומי i24news, כי בחריין אינה רואה בישראל מדינת אויב, וכי הוא מאמין שבחריין תהיה הראשונה מבין מדינות המפרץ לכונן יחסים דיפלומטיים רשמיים וגלויים עם ישראל.[9] בנובמבר טען בכיר ישראלי, כי ישראל נמצאת במגעים לכינון יחסים דיפלומטיים עם בחריין.[10]
במרץ 2019, בחריין נמנעה לראשונה בהצבעה אנטי-ישראלית במועצת זכויות האדם של האו"ם. ב-26 ביוני 2019 פנה שר החוץ של בחריין ח'אלד בן אחמד אאל ח'ליפה אל הציבור הישראלי בריאיון לתקשורת. זו הייתה הפעם הראשונה שאישיות מדינית בדרג גבוה ממדינה ערבית שאינה ביחסים דיפלומטיים עם ישראל העניקה ריאיון לתקשורת הישראלית. אאל ח'ליפה העניק בחודשים שלאחר מכן ראיונות נוספים בסגנון דומה, והתבטא בזכות הצורך בדיאלוג ישיר ופתוח עם ישראל.[11] בספטמבר 2019 הוא גינה את אוזלת ידה של לבנון כלפי תוקפנות החזבאללה. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בירך על הדברים.[12] בדצמבר 2019 שיגר שר החוץ הישראלי ברכות לעמיתו הבחרייני לרגל יום העצמאות של בחריין.[13]
בפברואר 2020 גזר בית המשפט בבחריין שלוש שנות מאסר על אזרח שהורשע בארגון כינוס והתפרעות בלתי חוקית, לאחר ששרף את דגל ישראל במהלך הפגנת תמיכה בפלסטינים.[14]
בספטמבר 2020 אישרה רשות התעופה האזרחית בבחריין את בקשת איחוד האמירויות הערביות לאפשר לכלל הטיסות המגיעות לאמירויות, ולאלה היוצאות ממנה לעבור במרחב האווירי של בחריין, כולל מישראל.[15] בספטמבר 2020 פורסם כי בחריין תחתום על הסכם כינון יחסים דיפלומטים מלאים עם ישראל. המדינות חתמו על הסכם אברהם ועל הסכם שהוגדר כהצהרת שלום. כמו כן, דווח שישראל הפעילה משרד אינטרסים במנאמה במשך כמה שנים, שעל בסיסו תוכננה לקום שגרירות.[16]
ב-23 בספטמבר נחתה משלחת של צוותי ביטחון ואנשי עסקים ישראלים בטיסה ישירה של חברת ישראייר מנתב"ג לנמל התעופה הבינלאומי בחריין.[17] באותו היום, הודיע משרד התקשורת כי ממשלת בחריין הורתה למפעילות הסלולר במדינה להתיר קבלת שיחות טלפון מישראל.[18]
ב-18 באוקטובר נחתם במנאמה, בחריין, הסכם ביניים לכינון יחסים דיפלומטיים בין המדינות.[19] למחרת נחתם מזכר הבנות לשיתוף פעולה עסקי בין איגוד לשכות המסחר בישראל לבין איגוד לשכות המסחר בבחריין.[20]
ב-22 באוקטובר חתמו שתי המדינות על הסכם תעופה שיאפשר הפעלת 14 טיסות נוסעים שבועיות בין נתב"ג למנאמה והפעלת מספר טיסות לא מוגבל בין בחריין לנמל התעופה רמון.[21] בנובמבר 2020 דיווחה ישראייר כי בכוונתה להפעיל 2 טיסות שבועיות מנתב"ג לנמל התעופה הבינלאומי בחריין החל מ-31 בינואר 2021.[22]
ב-10 בנובמבר 2020 אושר ההסכם על ידי הכנסת ברוב של 62 תומכים מול 14 מתנגדים (חברי הרשימה המשותפת).[23][24]
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- אלדד בק, הממלכה הקטנה, באתר ישראל היום, 26 באפריל 2018
- מורן זגה, אז למה שלא נהיה חברים של בחריין?, באתר ynet, 8 ביולי 2018
- ירון שנידר, אירן מאיימת - אך הממלכה נחושה להשיג נורמליזציה, באתר מאקו, 11 בספטמבר 2020
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 יואל גוז'נסקי, מדינות המפרץ בסביבה אסטרטגית משתנה, יואל: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אפריל 2012
- ↑ פרופ' אלי פודה, Economic workshop in Bahrain, with no diplomatic horizon, The Jerusalem Post, 17 ביוני 2019
- ↑ החשיבות של הודעת בחריין על הסרת החרם על ישראל - רק ברמה המדינית, באתר גלובס
- ↑ רועי נחמיאס, שר החוץ של בחריין: ישראל הציעה לנו לכונן יחסים דיפלומטיים, באתר ynet, 26 בנובמבר 2007
- ↑ קטנה יותר מגוש דן, תומכת במאבק נגד איראן: הכירו את בחריין, באתר ynet, 12 בספטמבר 2020
- ↑ ויקיליקס על ישראל: בחריין הודתה בסיוע למוסד, באתר ynet, 8 באפריל 2011
- ↑ ד"ר ירון פרידמן, המדינה הערבית שגינתה בחריפות את הפיגוע, באתר ynet, 20 בנובמבר 2014
- ↑ ימי רוט, בחריין: שגרירות ארה"ב בירושלים אינה בבירה הפלסטינית המיועדת, באתר מעריב, 27 במאי 2018
- ↑ "בכיר בחרייני: "בחריין לא רואה בישראל אויב" | ישראל היום". ישראל היום.
- ↑ "גורם מדיני בכיר: ישראל במגעים לכינון יחסים דיפלומטיים עם בחריין". נבדק ב-2018-11-26.
- ↑ הסוד שנחשף בבחריין ולמה לעולם הערבי מתחיל להימאס מהפלסטינים, באתר גלובס
- ↑ אריאל כהנא, "הנסיכויות ביקרו את חזבאללה; נתניהו: זה נשמע כמו ימות המשיח", ישראל היום 4 בספטמבר 2019, עמוד 8
- ↑ "בעקבות 34 יהודי בחריין: לקראת נורמליזציה עם ישראל?"
- ↑ החדשות - בחריין: מפגין שרף את דגל ישראל - ונשלח ל-3 שנות מאסר, באתר mako, 17 בפברואר 2020
- ↑ ליעד אוסמו, איתי בלומנטל, אחרי סעודיה: גם בחריין תאפשר לטיסות בין ישראל לאמירויות לעבור מעליה, באתר ynet, 3 בספטמבר 2020
- ↑ ישראל מפעילה משרד אינטרסים בבחריין – שעל בסיסו מתוכננת לקום השגרירות, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי, 21 בספטמבר 2020
- ↑ שמעון יעיש, רוחות של שלום: משלחת בכירים ישראלית נחתה בבירת בחריין, באתר ישראל היום, 23 בספטמבר 2020
- ↑ אוריאל בארי, צעד ראשון: בחריין תאפשר לקבל שיחות טלפון מישראל, באתר סרוגים, 23 בספטמבר 2020
- ↑ דניאל סיריוטי, "מהיום אנחנו משפחה אחת": ישראל ובחריין חתמו על הסכם מסגרת להסדרת היחסים, באתר ישראל היום, 18 באוקטובר 2020
- ↑ וואלה! עסקים, איגוד לשכות המסחר חתם על הסכם שיתוף פעולה עם הלשכה בבחריין, באתר וואלה!News, 19 באוקטובר 2020
- ↑ שמעון יעיש, ישראל חתמה על הסכם תעופה עם בחרין, באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2020
- ↑ שמעון יעיש, ישראייר הודיעה על טיסות לבחריין מהחל סוף ינואר, באתר ישראל היום, 9 בנובמבר 2020
- ↑ 62 תומכים, 14 מתנגדים: מליאת הכנסת אישרה את ההסכם עם בחריין, באתר וואלה, 10 בנובמבר 2020
- ↑ אור יזרעאלי, המשותפת התנגדה: הסכם השלום עם בחריין אושר, באתר סרוגים, 10 בנובמבר 2020
תבנית:יחסי החוץ של בחריין תבנית:יחסי החוץ של ישראל
יחסי בחריין–ישראל29187205