אהרן אבוחצירא
שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים ריקים [ דת, צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |||||
| אהרן אבוחצירא, פברואר 2019. | |||||
| לידה |
28 באוקטובר 1938 (גיל: 86) ג' בחשוון ה'תרצ"ט ארפוד, מרוקו | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| תאריך עלייה | 1949 | ||||
 ישראל | |||||
| השכלה | אוניברסיטת בר-אילן | ||||
| מפלגה | מפד"ל, תמ"י, הליכוד | ||||
| בת זוג | ג'רמאן אבוחצירא | ||||
|
| |||||
|
| |||||
|
| |||||
|
| |||||
|
| |||||
אהרן אבוחצירא (נולד בג' בחשוון ה'תרצ"ט, 28 באוקטובר 1938) כיהן כראש העיר רמלה (1972–1977) וכחבר הכנסת מטעם המפד"ל, תמ"י והליכוד בשנים 1977–1992, ושר בממשלת ישראל. במהלך שירותו הפוליטי הוגשו נגדו שני כתבי אישום, בראשון זוכה ובשני הורשע בשני מקרי גניבה, מרמה והפרת אמונים[1].
אבוחצירא חוקק את זכויות הביטוח לאומי: קצבת זקנה, קצבת ילדים, ודמי אבטלה[2].
ביוגרפיה
אבוחצירא נולד בעיר ארפוד במחוז תאפילאלת שבמרוקו[3]. אביו הוא הרב יצחק אבוחצירא (ה'בבא חאקי'), רב הערים רמלה ולוד, ואחיו של הבאבא סאלי.
אבוחצירא עלה לישראל עם אביו ומשפחתו בשנת התש"ט (1949) וגדל ברמלה. הוא למד בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, בסמינר למורים בירושלים ובאוניברסיטת בר-אילן, שם רכש תואר B.A. בהיסטוריה ובספרות עברית. שימש במקצועו כמורה בבית ספר תיכון.
בשנת 1969 נבחר לראשונה כחבר מועצת העיר רמלה, ובשנת 1972 נבחר לראש העיר וכיהן בתפקיד עד 1977. ב-1973 נבחר לכנסת מטעם המפד"ל, וב-1977 התמנה לשר הדתות. במהלך כהונתו כשר הדתות נחקק חוק הרבנות הראשית לישראל בהובלת סיעת המפד"ל.
נגד אבוחצירא עמדו 32 תיקים – לפי הדלפות המשטרה, לבסוף נותרו מהם שני תיקים בלבד, מאחד זוכה מחמת הספק ובשני הורשע[4].
בשנת 1980 הוגש נגדו כתב אישום בגין קבלת שוחד[5], והיועץ המשפטי לממשלה יצחק זמיר ביקש להסיר את חסינותו[6]. בפרשייה היו מעורבים עוד שלושה אישים: יועץ השר לשעבר משה גבאי, היהלומן וחבר מועצת העיר בני ברק שמואל דסקל ורבי שלמה עמרם קורח, הרב הספרדי הראשי של בני ברק.
לאחר התלבטויות, הודיע אבוחצירא שהוא מוותר על חסינותו, והיא הוסרה בינואר 1981, אך עד המדינה, שהיה אמור להעיד נגדו, שינה את עדותו במשטרה לאחר חרם רבנים, ואבוחצירא זוכה מחמת הספק - אך מיד אחר-כך הוגשה נגדו עוד תביעה, שכללה עבירות מרמה, גניבה, הפרת אמונים, קבלת דבר במרמה וקשירת קשר לביצוע פשע. באפריל 1982 הוא הורשע, נדון לשלושה חודשי עבודות שירות והתפטר לאלתר מהממשלה, אך לא מהכנסת[7].
לאחר זיכויו של אבוחצירא הוא הודיע שבכוונתו לפרוש מהמפד"ל ולרוץ ברשימה נפרדת. אחת מטענותיו הייתה שהשר יוסף בורג רצה "לחסלו".
התנועה שהקים הייתה התנועה למסורת ישראל (תמ"י), אשר התמודדה בבחירות בשנת 1981, וזכתה בשלושה מנדטים. התנועה הייתה תנועה דתית לאומית ספרדית, ובתעמולת הבחירות שלה הדגישה את הקיפוח של המזרחים, ונתנה כדוגמה את הרדיפה, לטענתו, של אבוחצירא על ידי הממסד. בין הפעילים הבולטים במפלגה בתחילת דרכה היה בנימין בן אליעזר.
עם כינון ממשלת בגין השנייה, ב-5 באוגוסט 1981, מונה לשר לקליטת העלייה ולשר העבודה והרווחה, אך ב-2 במאי 1982 התפטר מתפקידו כשר העבודה והרווחה, ויומיים לאחר מכן אף מתפקידו כשר לקליטת העלייה.
בשלהי שנת 1983 ריצה אבוחצירא את שלושת חודשי העבודות שירות שנגזרו עליו במתקן האפסנאות של המשטרה בבית דגן עד לתאריך 2 בינואר 1984[8].
בבחירות לכנסת האחת עשרה, שנערכו בשנת 1984, קיבלה תמ"י מנדט אחד בלבד – כ-32 אלף קולות (לאחר שבנימין בן אליעזר נטש אותה לטובת יחד של עזר ויצמן) ואבוחצירא כיהן כח"כ היחיד מטעמה. בשנת 1988 הצטרף אבוחצירא כסיעה עצמאית לליכוד. לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה ב-1988 התפרקה תנועת תמ"י, ומרבית חבריה ומנהיגה הצטרפו לליכוד. באותה שנה נבחר לכנסת מטעם הליכוד והייתה זו כהונתו הפוליטית האחרונה.
לאחר פרישתו מן החיים הפוליטיים נכנס לעסקי נדל"ן. אבוחצירא נשוי לז'רמן, בתו של קרוב משפחתו רבי מכלוף אבוחצירא, אב"ד במרקש. הם מתגוררים באשדוד ולהם שישה ילדים[9].
קישורים חיצוניים
אהרן אבוחצירא, באתר הכנסת - אהרן אבוחצירא, באתר כנסת פתוחה
- יאיר אטינגר, מאז ולתמי, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2010
אבי שושן, ואלה תולדות אהרון, באתר "ידיעות אחרונות", 13 במרץ 2019
הערות שוליים
- ↑ ואלה תולדות אהרון, באתר ynet, 2019-03-15.
- ↑ אבי שושן, ואלה תולדות אהרון, באתר ynet, 13 במרץ 2019.
- ↑ "הכל פוליטי", הוצאת דביר, 2001, מאת עמוס כרמל בערך עליו
- ↑ דב גולדשטין, "דרעי ואני לא היינו בפלמ"ח", מעריב, 15 ביוני 1990
- ↑ ישראל לנדרס, הזכות לשתוק והחובה לפרוש, דבר, 10 באוקטובר 1980
- ↑ ישראל לנדרס, היועץ המשפטי נגד שר הדתות, דבר, 21 בנובמבר 1980
- ↑ "הכל פוליטי", כרך א', עמ' 2
- ↑ גיל יודילוביץ', האוהדים לא המתינו לאבוחצירא, מעריב, 3 בינואר 1984
- ↑ עזרא ינוב, הבית באשדוד, מעריב, 5 בדצמבר 1980.
| שרי העלייה והקליטה בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| השרים לשירותי הדת בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
| שרי הדתות (1948–2003) | יהודה לייב מימון • חיים משה שפירא • הרב יעקב משה טולידאנו • זרח ורהפטיג • יצחק רפאל • חיים יוסף צדוק • אהרן אבוחצירא • יוסף בורג • שמעון פרס • זבולון המר • אבנר שאקי • יצחק רבין • שמעון שטרית • בנימין נתניהו • אלי סויסה • יצחק לוי • יצחק כהן • יוסי ביילין • אשר אוחנה • אריאל שרון | 
|
| השרים לשירותי דת (2008 ואילך): |
יצחק כהן • יעקב מרגי • נפתלי בנט • דוד אזולאי • יצחק וקנין • יעקב אביטן • מתן כהנא • נפתלי בנט • מיכאל מלכיאלי | |
| שרי הרווחה והביטחון החברתי בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
| שרי הסעד (1948–1977) |
יצחק מאיר לוין • חיים משה שפירא • פרץ נפתלי • יוסף בורג • מיכאל חזני • ויקטור שם-טוב • יצחק רבין • זבולון המר • משה ברעם | 
|
| שרי העבודה והרווחה (1977–2003) |
מנחם בגין • ישראל כץ • אהרן אבוחצירא • אהרן אוזן • משה קצב • יצחק שמיר • רוני מילוא • אורה נמיר • אלי ישי • רענן כהן • שלמה בניזרי • אריאל שרון | |
| שרי הרווחה (2003–2007) |
זבולון אורלב • אהוד אולמרט | |
| שרי הרווחה והשירותים החברתיים (2007–2016) |
יצחק הרצוג • משה כחלון • מאיר כהן • בנימין נתניהו • חיים כץ | |
| שרי העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (2016–2021) |
חיים כץ • בנימין נתניהו • אופיר אקוניס • איציק שמולי | |
| שרי הרווחה והביטחון החברתי (2021 ואילך) |
מאיר כהן • יעקב מרגי | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
אהרן אבוחצירא28321309
- רשימת חברי הכנסת
- שרי העלייה והקליטה בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- השרים לשירותי הדת בממשלות ישראל
- שרי הרווחה והביטחון החברתי בממשלות ישראל
- חברי כנסת מטעם הליכוד
- חברי כנסת מטעם המפד"ל
- חברי כנסת מטעם תמ"י
- משפחת אבוחצירא
- ראשי עיריית רמלה
- ראשי רשויות מקומיות מטעם המפד"ל
- עולים לאחר קום המדינה: 1948–1950
- פוליטיקאים ישראלים שהורשעו בדין
- בוגרי ישיבת כפר הרא"ה
- חברי הכנסת השמינית
- חברי הכנסת התשיעית
- חברי הכנסת העשירית
- חברי הכנסת האחת עשרה
- חברי הכנסת השתים עשרה
- יהודים מרוקאים
- רמלה: אישים
- ישראלים שנולדו ב-1938