סנור
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | ג'נין |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 4,300 (2006) |
| קואורדינטות | 32°21′25″N 35°14′45″E / 32.356922°N 35.245711°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת צפון השומרון רגילה)   סָנוּר | |
סָנוּר (בערבית: صانور, צאנוּר) הוא כפר פלסטיני בהרי השומרון כ-25 ק"מ צפונית לשכם ובסמוך לכביש שכם - ג'נין (כביש 60). בסמוך לכפר נמצאים חורבות היישוב שא נור שפונה במהלך תוכנית ההתנתקות.
הכפר ממוקם בפתחה של בקעה רחבת ידיים, (בקעת סנור) המוצפת בחורף במי גשמים.
זיהוי מקראי
יש המזהים את סנור עם שמיר - מקום קבורתו של השופט תולע בן פואה, שעליו נאמר "וְהוּא יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר בְּהַר אֶפְרָיִם" (שופטים, י', א'). בתקופה מאוחרת יותר ניסו חוקרים לזהות כאן, או במסליה הסמוכה את בתוליה - עירהּ של יהודית מתקופת החשמונאים.[1]
היסטוריה
בשנת 1785 הקים הש'יח יוסוף אל ג'ראר מצודה בכפר על מנת לשלוט על הגישה והדרך לשכם מכיוון צפון. נראה שבניית המצודה החלה כבר על ידי אביו של אל ג'ראר, מוחמד זבין. תושבי האזור מרדו במושל הטורקי שישב בעכו - עבדאללה פאשה. בני ג'ראר מעבר הירדן - המשפחה השלטת בכפר ובאזור - סירבו לשלם מיסים. בעזרת סיוע שקיבל עבדאללה פאשה מלבנון הוא הכניע את המורדים. בשיר השני, אמיר הדרוזים, שלח כוחות מלבנון ובהם גם מאה לוחמים יהודים מהכפרים הלבנוניים חצביה ודיר אל קמר, שכבשו את הכפר, ובאותה הזדמנות הרסו ובזזו עוד כפרים בסביבה. משפחת ג'ראר עברה לג'בע הסמוכה מדרום. הכפר התפרסם בעקבות מרידה זאת ובמרכזו מצויה עד היום מצודה עתיקה שעל חומותיה טבועים שרידי פגיעות הפגזים.[2]
בצומת המוביל אל הכפר מצוי בניין משטרה, שנבנה על ידי ממשל המנדט הבריטי על מנת לאכוף את החוק והסדר באזור, בימי המרד הערבי הגדול. המפקד הראשי של המרד הערבי, עבד אל-רחים חאג' מוחמד (عبد الرحيم الحج محمد), ("אבו ג'מל"), נהרג בכפר במרץ 1939, במהלך חילופי אש עם הכוחות הבריטים, ונקבר באופן זמני במקום.
היאחזות ישראלית בסמוך לסנור
לאחר מלחמת ששת הימים העביר צה"ל בסיסי טירונים ליהודה ושומרון. בסיס האימונים של חטיבת הצנחנים הוקם מדרום לסנור במחנה נטוש של הלגיון הערבי. המטרה הייתה לחזק את הביטחון השוטף באזורים בהם יש אוכלוסייה ערבית, ולנצל את השטחים הפנויים לאימונים. בשנת 2003 החליט צה"ל להעביר את בסיס הצנחנים למקום אחר, בשל בידודו של הבסיס באזור ערבי צפוף, ופיגועי ירי ומטענים בדרך אליו.[3]
בשנת 1977 התיישב בבניין המשטרה הסמוך לסנור גרעין התיישבות יהודי והקים את היישוב שא נור, שפונה במסגרת תוכנית ההתנתקות. גם גרעין מבוא דותן התיישב בתחילת דרכו במצודת סנור.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- צבי אילן, כובשי מצודת סאנור היהודית, דבר, 14 ביוני 1971
הערות שוליים
- ↑ לא נשכח - יישובי המועצה האזורית שומרון
- ↑ אפרים תלמי ומנחם תלמי, כל ארץ ישראל, עמ' 216
- ↑ עמיר רפפורט, סוף עידן: טירוני הצנחנים עוזבים את מחנה סנור, ynet
 | ||
|---|---|---|
| ערים | ג'נין • קבאטיה | 
|
| מועצות מקומיות | עג'ה • עראבה • בורקין • דאחיית סבאח אל-ח'ייר • דיר אבו דעיף • ג'בע • כפר דאן • כפר ראעי • מיית'לון • סילת אל-חארית'יה • סילת א-ד'אהר • יעבד • אל-יאמון • א-זבאבדה | |
| כפרים | עאנין • ענזה • ערקה • עראנה • אל-עטארה • ברטעה • בית קאד • ביר אל-באשא • דיר ע'זאלה • פחמה • פנדקומיה • פקועה • ג'למה • ג'לבון • ג'לקמוס • ג'ודידה • כופיראת • מִרְכָּה • מיסיליה • אל-מוע'ייר • נזלת זייד • ראמה • רומאנה • סנור • מת'לת' א-שוהדא • סיר • סיריס • ח'ירבת א-טייבה • תיעניכ • טורה אל-ע'רביה • אום א-ריחאן • אום אל תות • זובובא • יעבד | |
| מחנות פליטים | מחנה הפליטים ג'נין | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] סנור24963768